הצעת חוק: ישראל והפלסטינים - שוק אחד?

הממשלה החלה לקדם אתמול (ב') בכנסת הצעת חוק ממשלתית, שמתמודדת לראשונה עם השאלה האם השווקים של ישראל והרשות הפלסטינית הם נפרדים או פועלים כיחידה כלכלית של שוק אחד?

כתבות נוספות בנושא ישראל  והרשות הפלסטינית :

• לראשונה מ-2002: הסכם כלכלי בין ישראל לרשות
• חברת החשמל מאיימת לבצע ניתוקים יזומים בגדה
• לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו
  

סוגייה זו של "איחוד השווקים", עלתה בעקיפין מהצעת הממשלה לתיקון החוק לעידוד השקעות הון, כך שהטבות המס הגלומות בו יחולו רק על מפעלים שמוכרים את רוב תוצרתם לשוק שמונה לפחות 14 מיליון תושבים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה.

רמאללה. חברות ישראליות מנסות לקבל הטבות באמצעות הפלסטינים(צילום: גיל יוחנן)

החוק לעידוד השקעות הון קובע, כי כי מפעל תעשייתי זכאי להטבות המס אם הוכר כתורם לעצמאות הכלכלית של משק המדינה וכמפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי. התנאי: שרוב הכנסתו ממכירת התוצרת שלו בשנת המס איננה לשוק המקומי - אלא לשוק גדול יותר.

בחוק הקיים, הרף התחתון של השוק עומד על 12 מיליון תושבים, מספר שלא עודכן מאז שנקבע בחוק לפני כ-7 שנים למרות הגידול הטבעי באוכלוסיית העולם. במצב הנוכחי, כשמספר תושבי המדינה הוא רק 7 מיליון, המפעלים בישראל שנהנים מהטבות המס של החוק, אינם רשאים למכור את רוב התוצרת שלהם בשוק המקומי.

אולם לרשות המסים התברר כי מפעלים בישראל עוקפים את החוק ומוכרים את תוצרתם גם בארץ, בטענה שאם היא מגיעה גם לשווקים ברשות הפלסטינית - מדובר בשוק אחד עם יותר מ-12 מיליון תושבים. מפעלים אלה נעזרים בחוות דעת משפטיות, שמתבססות על הסכמי פריז המסדירים את הקשרים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית ומתייחסים אליהן כ"טריטוריית מכס אחת".

פרשנות המפעלים היא, שמדובר ביחידה כלכלית אחת ולכן מה שקובע הוא מספר התושבים הכולל של ישראל והפלסטינים. משום כך, הם טוענים שהם עומדים בדרישות החוק וזכאים להמשיך ליהנות גם מהטבות המס שלו.

המטרה: סגירת הפרצה

רשות המסים חולקת על הפרשנות המשפטית הזאת ומגדירה את חוות הדעת הללו כ"שגויות ומטעות". בנוסף היא גם לא מקבלת את הנתון לפיו מספר התושבים בשטחי הרשות הפלסטינית עולה על 5 מיליון ולכן שוללת את טענת המפעלים לפיה יחד עם תושבי ישראל, מדובר בשוק של יותר מ-12 מיליון תושבים.

עם זאת ברשות מודעים לכך כי מדובר במחלוקת משפטית לא פתורה סביב המשמעויות הפוליטיות-כלכליות של הסכמי פאריס ולאפשרות שתגיע לבג"ץ. בינתיים, הממשלה מבקשת לסגור את הפרצה באמצעות העלאת הרף התחתון של מספר התושבים המזכה בהטבות.

בנוסף, וכדי למנוע תיקונים דומים בשנים הבאות, מציעה הממשלה לקבוע בתיקון מנגנון לעדכון קבוע של מספר התושבים שייחשבו כשוק. על פי התיקון, מספר זה יגדל בשיעור של 2% לשנה, בהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה בעולם.

במקביל, אמש פרסמה רשות המסים הבהרת-אזהרה למפעלים שמקבלים הטבות המס ושמוכרים את רוב תוצרם בשוק הישראלי על סמך חוות הדעת של פרקליטיהם. הרשות הזהירה, כי "תפעל נגד חברות שיאמצו את הפרשנות בהתאם לחוות הדעת, בהוצאת שומות והטלת קנסות במקרים המתאימים".

השלכות הסכמי פריז

יוזמת החקיקה הממשלתית כתוצאה מהמחלוקת המשפטית שהגיעה לכנסת, מרחיבה למישור המדיני-פרלמנטרי את זירת הדיונים בסוגיית ההשלכות הפוליטיות של הסכמי פריז. המשמעות הפוליטית השתקפה מדברי סגן שר האוצר יצחק כהן שהעלה את הצעת החוק לקריאה ראשונה אך נמנע מהצהרה חד משמעית כי מדובר בשתי ישויות נפרדות מבחינה כלכלית.

סגן השר ציין רק, כי "בעת חקיקת החוק ובמהלך השנים שאחריה היה ברור שמדינת ישראל איננה שוק המונה 12 מיליון תושבים לפחות. דבר זה עלה בקנה אחד עם תכלית החוק לעידוד השקעות הון, שאין מקום לתת הטבות למי שמלוא הכנסתו היא ממכירות לשוק המקומי בלבד. אחרת הדבר יחייב תוספת משמעותית לתקציב המדינה, מה שעלול לגרום לנטל על כלל הציבור".

"כעת קיימת טענה כי ישראל והרשות הפלסטינית מהוות שוק אחד לצורך החוק", הוסיף. "מספר התושבים, ברוך השם, בישראל וברשות יחד עלה על 12 מיליון במהלך השנה האחרונה, אף שלפי נתוני רשות המסים אין הדבר כך. אבל למען הסר ספק - מבקשת הממשלה להחיל את התיקון המוצע למפרע כבר מתחילת שנת 2012".

קומץ הח"כים שהתכנסו לישיבת הפגרה של מליאת הכנסת, לא התעמקו במשמעויות הפוליטיות הנובעות מהתיקון לחוק, בהקשר לוויכוח המדיני המתחדש בין "שתי מדינות לשני העמים" מול הקמת מדינה דו-לאומית. ההצעה, שאושרה פה אחד בקריאה ראשונה, תעבור לוועדת הכספים, אך לא בטוח שהיא תספיק להביא את החוק לאישור סופי במליאה לפני הבחירות.

עם זאת, אישור התיקון בקריאה ראשונה יאפשר להשלים את הליך החקיקה בכנסת הבאה לאחר הבחירות. רק אז ייפתח כנראה הדיון אם ישראל והפלסטינים הם שוק אחד, תוך ניתוח המשמעויות והשלכות חוות הדעת המשפטיות שיציגו המפעלים העלולים להיפגע מתיקון החוק כבר השנה.