יין אדום: למה הוא בריא, ואיזה סוג הכי עדיף?

האם שתיית יין בריאה או מזיקה לנו? ההיסטוריה של יין שזורה בהיסטוריה של החקלאות, של המטבח, של הציוויליזציה ושל האנושות עצמה. ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שהייצור המוקדם ביותר של יין התרחש כ-7,000 לפני הספירה.

מעריכים כי השימוש הרפואי הראשון ביין היה ב-2,200 לפני הספירה (סוף תקופת הברונזה הקדומה), מה שהופך את היין לתרופה הידועה העתיקה ביותר. ביין השתמשו כחומר חיטוי לטיפול בזיהומים, לטיפול בפגעי עור ולטיפול בהפרעות במערכת העיכול. ייצור יין גדל בהדרגה החל מהמאה ה-15 לספירה.

קיראו עוד על הקשר בין יין לבריאות שלכם?

• לכבוד הבוז'ולה: 10 עובדות בריאות על יין
• עוד סיבה טוב לשתות יין אדום: לילה טוב
• חוקרים: יין אדום מבטל נזקי העישון
  

משפרת את בריאות הלב וכלי הדם

במשך שני העשורים האחרונים המחקר הצביע על כך שצריכה מתונה של אלכוהול משפרת את בריאות הלב וכלי הדם.

בשנת 1992 חוקרים מאוניברסיטת הרווארד כללו צריכה מתונה של אלכוהול בין "8 הדרכים להורדת הסיכון למחלת לב כלילית". זאת בעקבות גילוי המדענים בשנת 1990, שהיארעות מחלות הלב נמוכה בקרב הצרפתים, למרות שהם אוכלים באופן שגרתי דיאטה עתירת שומן רווי ("הפּרדוֹקס הצרפתי").

המדענים שיערו שזה בגלל שתיית יין אדום, המהווה חלק מתרבות הצרפתים. מחקרים נוספים הצביעו על כך שיין, במיוחד יין אדום, הוא המשקה האלכוהולי המועיל ביותר לבריאות הלב. מחקרים אלה ייחסו את ההשפעה המיטיבה על בריאות הלב לחומרים נוגדי החימצון המצויים בקליפות וגרעיני הענבים.

החומרים הפעילים העיקריים ביין

1. אלכוהול: לאלכוהול יש תרומה בעיכוב היווצרות טרשת העורקים. האלכוהול מגדיל את הסבילות לגלוקוז ומגביר את הרגישות לאינסולין - שני גורמים מגנים מפני התפתחות סוכרת מסוג 2.

2. פּוֹליפֶנוֹלים (חומרים נוגדי חימצון): בעלי תכונות התורמות למניעת טרשת העורקים, בין היתר, על ידי הפחתת יצירת קרישי דם, מניעת חימצונו של LDL-כולסטרול והרחבת כלי הדם (המאפשרת זרימה תקינה של הדם) וכתוצאה לירידה בלחץ הדם.

בנוסף, הם בעלי תכונות אנטי-קַרְצנוֹגֶניות (מונעות היווצרות סרטן) ותכונות המגנות על מערכת העצבים (neuroprotective). מרבית הפוליפנולים מקורם בקליפות וזרעי הענבים, המסולקים בתסיסת היין הלבן, ולכן ריכוזם ביין האדום, מן הסתם, גבוה יותר (עד פי 10).

תורם למניעת מחלות לב וכלי הדם, סרטן, סוכרת ושיטיון

סקירה, שפורסמה ב-American Journal of Enology and Viticulture, מציינת שבספרות המקצועית הולכות ומצטברות עדויות, מתוך מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, בדבר הקשר בין שתייה שגרתית מתונה של יין לבין בריאות טובה יותר.

שתייה שגרתית מתונה של יין קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי הדם. בהתאם למחקרים אפידמיולוגיים ומטא-אנליזות, צריכה מתונה של יין אדום (1 כוס לנשים ו-2 כוסות לגברים, כלומר 150 ו-300 מיליליטר, בהתאמה) קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות לב ולתמותה פחותה ממחלות לב וכלי הדם.

יתרונות בריאותיים נוספים:

1. סרטן: למרות העובדה שאלכוהול ידוע כגורם מחולל סרטן, קיימת עדות, אם כי במחקרים מועטים, לכך ששתייה מתונה של יין יכולה להקטין את הסיכון למספר סוגי סרטן, כולל סרטן הקולון (המעי הגס), סרטן תאי הבסיס בעור, סרטן ריאות, סרטן השחלות וסרטן הערמונית.

2. סוכרת מסוג 2: בניסויים במבחנה ובמחקרים בבעלי חיים הפוליפנולים הוכחו כמעכבי יתר סוכר בדם, כמשפרי תפקוד תאי הביתא בלבלב (תאים המפרישים אינסולין) וכמגינים מפני אובדן תאי ביתא.

באחד המחקרים, צריכה של יין אדום, בכמות של 150 מיליליטר ליום בזמן הארוחה במשך 28 ימים על ידי 29 חולי סוכרת, הורידה בדם את רמות הגלוקוז, האינסולין וההמוגלובין המסוכר (HbA1C).

3. תסמונת מטבולית: מוגדרת כנוכחות של גורמי סיכון מטבוליים (השמנה בטנית, יתר שומנים בדם, רמות נמוכות של HDL-כולסטרול, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של גלוקוז), אשר מהווה גורם סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי הדם. מספר סקירות סיפקו עדות לכך שצריכה מתונה של יין עשויה למנוע תסמונת מטבולית ואת סיבוכיה.

4. השפעות נאורולוגיות: מחקרים אפידיולוגיים ומחקרים בבעלי חיים הצביעו על כך שצריכה מתונה של יין אדום עשויה להקטין את הסיכון להפרעות נאורולוגיות, כגון שִטָיוֹן (דמנציה), שבץ מוחי ומחלת אלצהיימר.

5. תפקוד הריאות: השפעה מיטיבה של צריכה קלה עד מתונה של יין על תפקוד הריאות, על תסמונת מצוקה נשימתית חדה ועל התקדמות מחלת ריאות חסימתית כרונית.

6. מערכת העיכול: בסקירה בקרב כ-10,000 מבוגרים, צריכה שגרתית מתונה של יין נמצאה כקשורה בשיעור נמוך יותר של זיהום על ידי החיידק הֶליקוֹבֵּקְטֶר פּילוֹרי.

לא מומלץ תמיד: השפעות רעילות והתוויות נגד

ההשפעות המיטיבות של יין מתייחסות לצריכתו השגרתית המתונה באנשים בריאים. בצריכה גבוהה, גם באנשים בריאים היין עלול להגביר את הסיכון, בין היתר, למחלות ניווניות של מערכת העצבים, לדכאון, להשמנה, להחלשת העצמות, ליתר שומנים בדם, למחלת לב, ליתר לחץ דם, לשבץ מוחי, למחלות כבד כרוניות, לסרטן השד, להתאבדות, לתאונות ולפציעות.

ברור שבאנשים עם מצבי בריאות לקויים, אשר בהם מחמיר האלכוהול את מצבם, לא צריכים לשתות אלכוהול כלל. אנשים חולים צריכים להיוועץ ברופא באשר לשתיית משקאות אלכוהוליים.

אין לצרוך יין בכל כמות שהיא בהריון, בילדים ובשילוב עם תרופות מסוימות. יש לנקוט זהירות בצריכה שגרתית של יין בקרב אנשים הנוטים לאלכוהוליזם, באנשים עם מחלות אורגניות, באנשים עם שחמת הכבד ובאנשים עם מיגרנות או אלרגיות. לאנשים הסובלים מרפלוקס (החזר ווִשטי קיבתי) חומצי מומלץ להגביל את צריכת היין לכמות הקטנה מ-300 מיליליטר ליום.

מהו היין המומלץ?

חוקרים באוניברסיטת דֵוויס בקליפורניה, בדקו סוגי יין שונים ומצאו כי הריכוזים הגבוהים ביותר של פלבונואידים (סוג של פוליפנולים נוגדי חימצון) מצויים ב-Cabernet Sauvignon (קברנה סוביניון), כשלאחריו באים Petit Syrah (פטיט סירה) ו-Pinot Noir (פינו נואר). ואילו ביינות Merlot (מרלו) יש פחות פלבונואידים.

בשורה התחתונה, ככל שהיין מתוק יותר, יש בו פחות פלבונואידים, כלומר ככל שהיינות יבשים יותר תורמים הם יותר לבריאות.

לסיכום, ההמלצות לצריכה שגרתית מתונה של יין מתייחסות לאנשים בריאים. צריכה שגרתית מתונה של יין במסגרת תזונה נבונה מגוונת ומאוזנת בשילוב עם פעילות גופנית, עשויה להגן מפני הפרעות בריאותיות כרוניות מסויימות. באנשים חולים ובעלי סיכון למחלות מסויימות תיתכן, כאמור, התוויית נגד.

ד"ר פליציה שטרן, RD ,PhD, מנהלת תחום תזונה נבונה, האגודה לבריאות הציבור 

דורית וורמן MPH RD, דיאטנית ארצית, קידום בריאות ילדים ונוער באגודה לבריאות הציבור