לביא תדהר: "לספרות הפנטזיה יש כוח פוליטי"

בעולם חלופי בו הטרור הגלובלי לא התקיים מעולם, בלש פרטי ושמו ג'ו נשכר על ידי אשה מסתורית על מנת למצוא אדם: המחבר האלמוני של סדרת ספרי מתח זולים בכיכובו של פלוני בשם אוסמה בן-לאדן הנוקם. מסעו של ג'ו בחיפוש אחריו מוביל אותו מהאיזורים הנידחים של המזרח הרחוק לפריז וללונדון, ובעוד המסתורין מעמיק סביבו הוא מנסה בכל כוחו להמנע מלשאול: מי הוא באמת, ועד כמה הספרים הללו הם בדיון?

זהו תקציר עלילת הרומן הפנטסטי "אוסמה" (Osama) שכתב הסופר לביא תדהר, יליד קיבוץ דליה. "בתור ילד קראתי הכל", הוא מספר. "כל מה שהיה בספריית הילדים. חנויות הספרים של הדר בחיפה עיצבו אותי: האווירה שלהם, השילוב של ספרות יפה עם רומנים רומנטיים, ספרי כיס מוזרים, מדע בדיוני ופה ושם - למבוגרים בלבד - חוברות פורנו אקזוטיות שנתלו מחוטים בתקרה. תמיד נמשכתי לספרות זולה, וככל שהזמן עובר נראה לי שהמציאות שלנו מוזרה הרבה יותר".

לביא תדהר. "'אוסמה' זה ספר שאני מאוד גאה בו"(צילום: ג'ים קטסיס)

עם תדהר אני משוחח זמן קצר לפני שהוא טס להונגריה, להשקת ספרו "אוסמה", שזכה לאחרונה בפרס על רומן הפנטזיה הטוב ביותר במסגרת ועידת הפנטזיה העולמית שנערכה בקנדה, בה גבר על לענקי ספרות מד"ב כגון ג'ורג' ר. ר. מרטין וסטיבן קינג. "'אוסמה' זה ספר שאני מאוד גאה בו", הוא מספר, "אבל עד שהוא יצא לאור כבר השלמתי עם כך שאף אחד לא יראה אותו. אני לא יודע כמה הוצאות דחו אותו". 

אוסמה כדמות בדיונית

זהו לביא תדהר, שהגיע הזמן להכיר. הסיבה שתדהר לא מוכר לקהל הקוראים הישראלי, היא שהוא כותב ומפרסם בעיקר באנגלית. לאורך הקריירה שלו כסופר פנטזיה, פורסמו סיפוריו של תדהר בבמות שונות, מקוונות ומודפסות, לספרות פנטזיה וזכו לשבחים רבים. "כש'אוסמה' יצא, קיבלתי תגובות נהדרות", הוא מספר. "הגארדיאן הבריטי קרא לספר 'פורץ דרך', וב-World Literature Today קראו לו 'אחד הספרים הטובים ביותר על טרור בימינו'". זכויות התרגום של הספר נמכרו להונגריה, פולין, גרמניה וספרד.

לצד "אוסמה", גם ספרים נוספים שכתב תדהר תורגמו לשפות רבות. הוא זכה בפרס בראדוברי-קלארק ב-2003 מטעם סוכנות החלל האירופית, והיה מועמד לפרס סופרי העתיד על שם ל. רון האבארד ב-2005, וזכה השנה גם בפרס הספר הפנטזיה הבריטי הטוב ביותר. למרות שאנגלית היא השפה שלו, גם בעברית ראו אור, עד כה, שלושה ספרים שלו: ספר שירה בשם "שאריות מאלוהים", ושני ספרים שכתב בשיתוף עם ניר יניב, "רצח בדיוני" ו"ימי תל אביב האחרונים".

מאיפה הגיע הרעיון לכתוב ספר על אוסמה בן-לאדן?

"את 'אוסמה' בעצם התחלתי לכתוב ב-1998 כשהייתי בדאר א-סלאם בזמן הפיגועים בשגרירויות האמריקניות, ובניירובי שבוע אחר כך. לאחר מכן התברר לי שהייתי באותו המלון שבו שהו המחבלים, והתמונה הזאת פותחת את הספר. לקח לי עשר שנים בערך לפני שהעזתי לשבת ולנסות לכתוב אותו. זה היה אחרי שטיילתי תקופה ארוכה באפריקה. הפיגועים בשגרירויות היו בעצם הפעם הראשונה שהשם אוסמה בן-לאדן זכה לתשומת לב ציבורית.

"מאז אני ואשתי היינו קרובים מדי גם לפיגוע ב-King's Cross בלונדון וגם ב-2004 בסיני. באיזה שהוא שלב היה לי ברור שאני צריך לכתוב על זה. ה'זרע' של הספר, דרך אגב, הוא סיפור קצר בשם 'מסעותי עם אל-קעידה' שהופיע באנתולוגיה אמריקנית לפני כמה שנים".

מה אתה חושב על "אוסמה" בהקשר הישראלי?

"אוסמה הוא לא ספר ישראלי, במובן שלטעמי המאבק הספציפי ברומן הזה הוא רחב יותר. הוא נוגע באימפריאליזם אמריקני מצד אחד, ובתגובה מאוד חזקה כנגדו מצד שני - והתובנה שבעצם שני הצדדים לא מבינים אחד את השני. הספר עוסק מאוד בשאלה של 'מדוע זה קורה', ובחוסר ההבנה של המאבק בין שתי אידיאולוגיות מאוד שונות. אוסמה עצמו מופיע בספר רק כדמות בדיונית.

"אישית, אני לא רואה את הספר כפנטזיה או מדע בדיוני, אבל זה מאוד תלוי איך קוראים ומפרשים אותו. מצד שני, זה לא ספר שמטיף פוליטית לשום דבר. זה ספר שעוסק באנשים שנקלעו למצב בלתי אפשרי, ובדרך שבה הגיבור שלי מתמודד או לא מתמודד עם ההשלכות של מצבו".

מהקיבוץ לפיליפ ק. דיק

החומרים בהם משתמש תדהר, נדמים כרחוקים שנות אור מההווי של קיבוץ דליה בו נולד. בשונה מיוצאי קיבוצים רבים אחרים שפנו לכתיבה, תדהר לא עוסק בספרות ריאליסטית על הקיבוץ והשלכותיו, אבל מתברר שהשורשים למסע המרהיב שלו היו נטועים כבר בילדותו.

"סופר המדע הבדיוני האמריקאי פיליפ ק. דיק הוא השפעה מאוד מרכזית עלי, עוד מהימים שגדלתי בקיבוץ והוא היה הסופר היחיד שכתב על קיבוצים - אבל במאדים, ספרו 'האיש במצודה הרמה' הוא השפעה מאוד ברורה על האמנות שלי, כשאני חושב על 'אוסמה'".

תדהר מוסיף לרשימת ההשפעות עליו גם סופרים אירופאים ש"עשו דברים מעניינים, לטעמי, עם שילוב של ז'אנרים שונים. הסופר הספרדי ארתורו פרז-רוורטה והסופר הדני פיטר הוג, לדוגמא. אחד הסופרים האהובים עלי ביותר כרגע הוא שמעון אדף. הלוואי והיה לי את הכישרון שלו. ספרו 'כפור' הוא יצירת מופת. קיבלתי בדיוק את הספר החדש שלו ואפילו לא פתחתי את המעטפה, אני שומר לעצמי את העונג לרגע הנכון".

מהו כוחה של ספרות מדע בדיוני ופנטזיה, כאמנות השופכת אור על המציאות העכשווית?

"במידה מסוימת, לספרות הפנטסטית יש יכולת לכתוב על המציאות בדרך חתרנית יותר. ברוסיה בזמן השלטון הסובייטי, סופרי מדע בדיוני רוסיים כתבו ספרים שביקרו את הממשל בדרך שסופרים ריאליסטים לא יכלו לעשות. כתבתי כבר בעבר, שלדעתי ההיסטוריה שלמדתי בבית הספר היא במידה רבה פנטזיה, ושבעצם הדרך היחידה לכתוב על ישראל באמינות היא דרך ספרות שלפחות מודעת להיותה פנטסטית. זאת ספרות שיש לה כוח מאוד פוליטי, אבל היא גם במידה רבה ספרות של בריחה. מה שמעניין אותי זה השילוב בין הרצון לברוח והרצון להתעמת".

ייתכן והעניין הזה הביא את תדהר לעזוב את הקיבוץ ואת ישראל ולצאת למסעות מסביב לעולם ולבחור להעתיק את חייו למקומות רחוקים. כיום מתגורר תדהר באנגליה. "במידה מסוימת חשדתי שאהיה אדם מאוד משעמם, וגם סופר משעמם, אם לא אעשה משהו לגבי זה ויצאתי לחפש דברים לכתוב עליהם. בשנים האחרונות גרתי באי בודד באוקיינוס השקט, בלאוס, בדרום מזרח אסיה ולאחר מכן ביפו, והגעתי לבסוף למסקנה שכנראה נידונתי להיות אדם משעמם שחי במקומות מעניינים".

אתה רואה את עצמך חוזר לחיות בארץ?

"קשה לי להגיד שעזבתי את הארץ. גרתי בהרבה מקומות ברחבי העולם אבל המקום האחרון שגרתי בו לפני שחזרתי ללונדון היה בארץ - הייתי עכשיו שנה וחצי ביפו, ואני משער שעוד אגור בארץ בהמשך. פשוט יש לי בעיה לשבת במקום אחד ליותר מדי זמן".

אתה מרגיש שההצלחה של "אוסמה" שינתה אותך?

"אני לא יודע אם ההצלחה באמת השפיעה עלי. אני יודע מה אני רוצה לכתוב, ואני מוכרח לכתוב את מה שאני מאמין בו, בין אם זה יתקבל על ידי קהל כלשהו ובין שלא. אני לא מחפש תהילה, ואני לא מחפש חברים. מצד שני, אולי אני פשוט עדיין בהלם".

האם קיימת בעיניך בישראל זירה אמיתית של ספרות פנטזיה ומד"ב?

"יש בהחלט דברים מאוד מעניינים שקורים בארץ. זה מאוד משמח, בתור מישהו שגדל בשממה של שנות ה-80 וה-90, פתאום למצוא עולם שלם של אנשים קצת מוזרים המהלכים בינינו זה מאוד מעודד.

לפני כמה שנים כתב העת 'פנטזיה 2000', שהתפרסם בשנות ה-80, הוציאו לאור גיליון מיוחד לרגל 30 שנה, ויצא לי לפרסם שם סיפור. אמא שלי היתה מנויה לכתב העת, ועדיין יש לי מספר עותקים שלהם. אני זוכר איך בתור ילד הייתי יושב בספרייה באיזה כוך וקורא אותם בשקיקה. העובדה שהתאפשר לי לפרסם שם סיפור היתה עבורי חשובה באותו קנה מידה של לזכות בפרס הפנטזיה העולמי".

ומה הפרויקט הבא?

"בימים אלו אני עובד על ספר ילדים פוליטי שנקרא 'קשה להיות פיליפיני', עם המאיירת עדי אלקין", תדהר מספר. "הסיפור הוא על ילד פיליפיני שגדל באזור התחנה המרכזית של תל אביב. בנוסף, אני עובד על רומן שמורכב מסיפורים קצרים, שמתרחש באותו המקום בעוד כמה מאות שנים. את האמת שבימים אלו בדיוק סיימתי רומן חדש. מעין מותחן ריגול מוזר שהוא באותו זמן סיפור אהבה, פרשת רצח והיסטוריה קצת אלטרנטיבית של המאה ה-20. הוא עבר הרבה מאוד גרסאות אבל אני סוף סוף מרוצה ממנו. ובשנה הבאה יוצא לי ספר מאוד מוזר על השואה, על מסע בזמן, על קיבוצים במאדים וכמובן - על רובוטים דוברי יידיש".