בג"צ: לקיים דיון בממשלה על הזכאות לדיור מוזל
שופטי העליון המליצו למדינה לקיים דיון בכנסת בנושא הקריטריונים לקבלת דיור מוזל, אחרת יחייבו אותה להסביר מדוע לא יקיימו דיון זה. הדיון בבית המשפט התקיים לאור עתירה של מספר גופים לפיה במכרזי "מחיר למשתכן" ניתנת עדיפות למגזר החרדי, בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג
בבית המשפט העליון התקיים היום (ד') דיון בעתירה של מספר גופים שטענו שהקריטריונים אותם אימצה המדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" למעשה לא באמת גובשו על סמך המלצות ועדת טרכטנברג אלא סותרים אותן ובכך מקפחים את הציבור החילוני לעומת הציבור החרדי.
כתבות נוספות בנושא:
- אטיאס: אין קשר בין מחיר למשתכן למגזר החרדי
- מחיר למשתכן: 2,500 יחידות יבנו ברחבי הארץ
- היועמ"ש: העדפת יוצאי צבא בדיור - חוקית
במהלך הדיון טענו העותרים כי הממשלה כלל לא דנה בקריטריונים אותם קבעה מועצת מנהל מקרקעי ישראל לזכאים לדיור ציבורי וכי למעשה מדובר בקריטריונים מקפחים. עו"ד דפנה קירו-כהן שייצגה בדיון את התנועה לאיכות השלטון, טענה כי מדובר בחריגה מהסמכות של מנהל מקרקעי ישראל וכי הקריטריונים על פי חוק צריכים להיקבע על ידי המדינה ולא על ידי המינהל. כמו כן היא טענה כי הממשלה קיבלה החלטה הסותרת את המלצות הדו"ח של ועדת טרכטנברג, מבלי לדון בהן כלל.
לפי מתכונת שיווקי הדירות של "מחיר למשתכן", המדינה נותנת לקבלנים 50% על הקרקע, והקבלנים מתחרים ביניהם על המחיר הזול ביותר שהם יכולים להציע על כל יחידת דיור שתשווק במסגרת הפרוייקט. הרוכשים המעוניינים לרכוש דירות בפרויקט, ובמחיר זול, יקבלו ניקוד, כאשר בעלי הניקוד הגבוה יקבלו קדימות ברכישה. הניקוד נקבע בין היתר לפי גיל, מצב נישואים, מספר ילדים, כושר השתכרות.
שופטי בג"ץ ביקשו להבין על סמך מה טוענים העותרים כי אחוזים גבוהים מיחידות הדיור מופנים דווקא לחרדים. עו"ד יניב מטלס, שייצג את חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, טען כי הקריטריונים שונים מאלה שהמליצה ועדת טרכטנברג בעניין הקריטריונים של גיל הנישואים וכן של מיצוי כושר ההשתכרות ואלו בדיוק שני קריטריונים הנוגעים במיוחד לחרדים. הוא טען כי מבדיקה שערך עולה כי כ-40% מהיחידות המשווקות יגיעו לבסוף לידי הציבור החרדי.
"משתיקה של הממשלה אפשר להסיק משהו"
במהלך הדיון הציעו השופטים מרים נאור, יצחק עמית ואורי שוהם לנציגת המדינה להביא את הקריטריונים שאושרו לדיון בכנסת ואף הזהירו שאם לא יעשו כן יוציאו צו על תנאי בעניין - שיחייבם להסביר מדוע לא יקיימו את הדיון בנושא: "האם לא היה ראוי שהממשלה כגוף תזדקק לנושא? אנחנו לא חיים בירח, יש כל מיני שיקולים שיכולים להיות לממשלה להידרש או לא להידרש לנושא", תהתה השופטת נאור. השופט עמית הוסיף כי "לעתים, משתיקה של הממשלה, אפשר להסיק משהו".
מנגד, טענה נציגת המדינה כי הקריטריונים כן נשענים על ועדת טרכטנברג גם אם יש בהם שינויים מסויימים אותם מותר למדינה לעשות אם היא רואה זאת לנכון. היא השיבה להצעת השופטים כי היא איננה יכולה להתחייב לכך שהממשלה תדון בנושא ולכן היא מבקשת ארכה של 120 ימים עד לאחר הבחירות, אז יוכלו להתייחס לסוגיה ראש הממשלה והשר הממונה על מועצת המינהל. העותרים התנגדו לדחייה זו.
בהמשך הדיון מתחו השופטים ביקורת על חוסר הבהירות לתשתית עליה בוססו הקריטריונים. השופט עמית הביע זאת באופן נחרץ: "היו הפגנות, אחר כך דו"ח ועדת טרכטנברג, הממשלה הצהירה הצהרות, היה הסכם עם האוצר על הקריטריונים ואז יצאה מזוודה אחרת. אם היא עצמאית לגמרי, זו טענה אחת - אבל אם היא קשורה למה שנכנס מלכתחילה מכיוון דו"ח טרכטנברג אז יש כאן בעיה כי בהליך כלשהו שאף אחד לא יודע מה הוא, יצאה מזוודה אחרת".
עמית הוסיף כי הממשלה יכולה שלא לאמץ את דו"ח טרכטנברג, אך "היא אומרת שהיא הולכת עם טרכטנברג אבל עושה משהו אחר".
השופטת נאור הוסיפה כי יש במצב הקיים "חור שחור ומחסור בעובדות. כולם זכאים לדיור באופן שוויוני, השאלה היא האם הקריטריונים עושים את האיזון הראוי".
השופטים הודיעו בסיום הדיון כי הם ישקלו את צעדיהם ויודיעו על החלטתם "בהמשך".
מירב כהן, חברת מועצת עיריית ירושלים מתנועת התעוררות מסרה כי "היה דיון מעורר תקווה בו ניכר כי השופטים מבחינים שהממשלה לא פעלה על מנת לייצר איזונים שיבטיחו שכל המגזרים ייהנו מההטבה במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן'.
"אני מצפה שמבית המשפט תיסלל הדרך שתחייב את הממשלה לייצר מנגנון צודק מבחינה חברתית וכלכלית שיעניק הטבה למי שמנסה להתפרנס בכבוד ולמי שהכנסתו נמוכה ולא יעדיף בצורה אוטומטית את מי שבחר להביא הרבה ילדים לעולם.
בהקשר זה, חוסר השיוויון והאפליה לרעה של הציבור העובד נמשכת כבר למעלה מ-20 שנה ואני מקווה שבקרוב נעשה לזה סוף".
לפנייה לכתב/ת 
