חילונים, קחו אחריות על היהדות שלכם

אם יש ענף ספורט שהישראלים אוהבים באמת, זה להתעצבן על הדוסים. "הם משתלטים", קונן באוזניי חבר כנסת חילוני. "הם חושבים שהיהדות היא של אבא שלהם", היטיב להתנסח בעל מקצוע שמצא את עצמו בביתי. אך כמענה לשאלה "ומה אתם עושים בנדון" - השתררה שתיקה נדהמת.

 >> כנסו לפייסבוק שלנו - ותתעדכנו בכל מה שמעניין בעולם היהודי <<

• צו גיוס לגדולי הדור: תתחילו לקרוא עיתונים/ יצחק טסלר
  

באורח מפתיע, ב-64 שנות קיומה של מדינת היהודים מעולם לא עלתה על השולחן השאלה הטריוויאלית: "חילוני, איך אתה רוצה את היהדות שלך?"

המוסכמה הטיפשית הקובעת כי היהדות שייכת לדוסים, בעוד החילונים יטפלו ב"שאר" - קרי,

בביטחון ובכלכלה - הותירה את ענייני המעמד האישי-משפחתי, את דמותה של השבת, או את מקומה של המסורת בחברה הישראלית, אל מחוץ למסגרת העשייה של הציבוריות החילונית.

בשעה שה"דוסים" כבר זנחו מזמן את הנורמה הזאת, והם אומרים את דברם בכל סוגיה הנוגעת לציבור הישראלי - החילונים נותרו שחקני ספסל כעוסים במגרשה של היהדות. בינתיים הם מסתפקים בלזרוק חזיזים פנימה, ולקלל את השופט.

לאחרונה אני פוגשת יותר ויותר ישראלים, שעסוקים בזעם מופשט או בחלוקת עצות לדוסים "לא מאיימים" כמוני, אבל עם הסימן הראשון של נכונות "בלתי צפויה" להוריד אותם לטבילת אש במגרש - הם נסוגים בבהלה אל המרחב החילוני הבטוח.

עמדת בורות לא מבורכת

לאחרונה נדמה היה כי האסימון נפל, סוף-סוף. סוגיות כמו מעמד הרבנות והגיורים עלו מחדש, ושאלות מורכבות על יחסי חילונים ויהדותם צפו אל התודעה.

גם חיבורים פוליטיים מפתיעים - איילת שקד החילונית שחברה ל"בית היהודי" וזכתה ללא מעט פרגון מהדתיים, כניסתו של הרב שי פירון למפלגתו של יאיר לפיד, או התמודדותו של הרב הרפורמי גלעד קריב בפריימריז למפלגת "העבודה" - עשו רושם שהנה זה קורה: החילונים עתידים לקחת חלק בעיצוב הפנים היהודיים של מדינתם.

ואז בא "עמוד ענן" והאפיל על המחנה, והשתלטנים עם הכיפה יכולים היו לנשום שוב לרווחה. כי יותר מכל הצליח המבצע הזה להסיט את הדיון מהשיח החברתי, ובכללו ענייני דת, בחזרה אל המגרש הביטחוני. ושוב, עת רצון חשובה חמקה והלכה, ועמה נמוג השיח על הלכה ומדינה.

החילונים שוב חוזרים להפנות גב כעוס, או לפחד מלבושי שחורים מזוקנים, במקום להתמודד עם הסוגיות שאלה מציבים בפניהם. והעיקר, להמשיך במסכת הקיטורים כמסורת מימים ימימה, כבולים בשלשלאות בדיוניות שלא מאפשרות להם לרוץ ולכדרר "יהודית".

בעוד דתיים, אפילו חרדים, עשו כברת דרך והעמיקו את היכרותם עם עולם התוכן המערבי, נשארו חילונים רבים בעמדת הבורות הלא מבורכת: חוששים מצל של גופן בכתב רש"י, חרדים מפני ההתמודדות שהוא מזמן להם.

המגרש פתוח והרשות נתונה

הבחירות הקרובות יאפשרו ניסיון חדש ואמיץ לתת סוף-סוף במה לציבור הכי גדול בישראל, היהודי-חילוני,

להקדיש מחשבה על פניה של היהדות במדינתו. זאת הזדמנות בלתי חוזרת לפירוק המוסכמות הקיימות, ולנהל עם הדתיים דיון תאולוגי-חברתי, כשווים בן שווים.

אז חילונים יקרים, אתם מוזמנים לרדת למגרש ולשחק, השער תמיד היה פתוח. זה תלוי רק בכם אם תהיו שותפים מלאים בנטל היהודי, זה שנזרק כלאחר יד על כתפי הדוסים והפך "שלהם" לטוב ולרע. יש לכל אחד ואחת מכם את היכולת לשנות ולהשפיע. השאלה היא האם תיקחו אחריות, או שתמשיכו להיות תצפיתנים מבוהלים על הטריבונה?

• "דייט בחשיכה": כך נראה עולם השידוכים החרדי