"הנה בא הבוקס": והוא לא פוגע בכלום
הקומדיה "הנה בא הבוקס" מתיימרת להעיר על השפעת המצב הכלכלי על מערכת החינוך האמריקנית. אבל האגרוף הלא מצחיק של קווין ג'יימס מפספס את הבטן הרכה של ארצות הברית
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
השילוב בין קומדיות בית ספר לסרטי ספורט נשען על עיקרון זהה - ניצחון האנדרדוג. בין אם מדובר במורה אקסצנטרי בעל מראה מוזנח המוביל את כיתתו הלא הישגית אל הפסגה (ע"ע "רוק בבית הספר"), ובין אם זהו חובבן שבזכות התמדתו מנצח את יריביו השחצנים ("קרטה קיד"). כך או כך, מדובר בסרטים שהמקוריות, ואלמנט ההפתעה הינם מהם והלאה, והביצוע, כמו גם מידת האמפטיה שמעורר הגיבור, הם העיקר.
פיטורים כמו אגרוף בבטן
ב"הנה בא הבוקס", קווין ג'יימס ("מלך השכונה") הוא סקוט ווס, מורה לביולוגיה בבית ספר כושל, שבזמן השיעור מעדיף לקרוא את העיתון ולהתעלם מתלמידיו. מקור העניין היחיד שלו בבית הספר הוא האחות (סלמה הייק), שלא ממש נענית לחיזוריו.
עד שיום אחד, בישיבת מורים, מבשר מנהל בית הספר כי מצבו הכלכלי הרעוע של המוסד מחייב קיצוצים כואבים, ואלה כוללים את שיעורי המוזיקה. המשמעות היא פיטוריו של מרטי, המורה למוזיקה (הנרי ווינקלר), שמידת מעורבותו בעבודתו והאהבה שרוחשים לו תלמידיו (כמו גם העובדה שאשתו בשלבי הריון מוקדמים) – מעוררים את סקוט לפעולה.
על מנת לגייס את הכסף הנחוץ להצלתה של מגמת המוזיקה, סקוט מעלה רעיון מקורי - לקחת חלק בקרבות מקצועיים של אמנויות לחימה משולבות (MMA - mixed martial arts), שבהם גם המפסיד זוכה בסכום כסף לא מבוטל. לשם כך סקוט שוכר לו מאמן אישי, מהגר הולנדי (בס רוטן, בעצמו לוחם MMA בדימוס), ומתחיל לפלס את דרכו אל האליפות המקצוענית שמתקיימת בלאס וגאס.
במקביל, מגולל הסרט (ג'יימס הוא שותף לכתיבת התסריט) שני סיפורי משנה. האחד עוקב אחר תלמידה מצטיינת ממוצא אסיאתי (צ'אריס), שאביה דורש ממנה להפסיק את לימודי המוזיקה על מנת שתעזור לו בניהול המסעדה שבבעלותו. ואילו הסיפור השני עוסק בכיתת מהגרים מבוגרים שסקוט מעביר להם שיעורי ערב כדי שיוכלו לעבור את בחינת הזכאות לאזרחות אמריקאית.
בצד הרציני, "הנה בא הבוקס" הוא הסרט השלישי לאחרונה שנוגע בקשר שבין המשבר הכלכלי באמריקה למערכת החינוך: לפניו היו "לא מוכנות לוותר" על הורים אידיאליסטיים המתגייסים לשנות את פני בית הספר הציבורי בו לומדים ילדיהם; ו"לוחם", שאחד מגיבוריו הוא מורה לפיזיקה, לוחם MMA לשעבר, שעל מנת להתגבר על הקשיים הכלכליים בה נתונה משפחתו חוזר אל הזירה. העובדה שהסרט שלפנינו הוא השני שעוסק בספורט היברידי זה מעידה, אולי, על הפופולריות שהוא זוכה לה בשנים האחרונות בארצות הברית.
רצינות בצד, סרטו של פרנק קוראצ'י, שכבר שיתף פעולה עם ג'יימס ב"שומר גן החיות", נדרש שוב לדמותו של הגבר האינפנטיל שברגע של משבר מגלה תכונות של אחריות ובגרות. אדם סנדלר מייצג בסרטיו אבטיפוס של גבריות פתטית זו (קוראצ'י ביים כמה מהם כ"זמר החתונות" ו"קליק", והסרט אף נעשה בחסות חברת ההפקות שלו) - וג'יימס עב הגוף נדמה כהכלאה נטולת חן וייחוד של הקומיקאי הנ"ל וג'ק בלאק.
יתכן שהסיטואציה המופרכת שבמרכז הסרט אמורה לשמש סאטירה על המצוקה בה נמצאת מערכת החינוך האמריקאית. אבל "הנה בא הבוקס" משתמש בסיטואציה הזו כדי להסיט אחריות ממסדית לטובת האדרה של אחוות גברים אינפנטיליים. הסרט הופך את הצורך בהצלתה של מערכת החינוך לעוד מעשיית מוסר פופוליסטית שהופכת את גיבוריה לאנשים טובים יותר, ועל הדרך פותרת גם "בעיה". כמובן שלטובת ההפי-אנד המושלם יזכו גם המהגרים באזרחות האמריקאית הנכספת.
הנכס היחיד העומד לרשותו של הסרט הוא הופעתו של ווינקלר בתפקיד המורה למוזיקה, שמביא לתפקיד משהו מהאקסצנטריות שנותרה ב"פונזי" המזדקן. אשר לכל היתר, נראה שהבעיה העיקרית של מערכת החינוך האמריקאית היא הסרטים שמבקשים לעסוק בה.
