האחיות נעלבו: הממונה על השכר לא בא לפגישה

כשעה וחצי בלבד, זה פרק הזמן שנמשכה בצהריים (יום ב') הפגישה בין נציגות הסתדרות האחיות לנציגי האוצר. "מדובר בחוסר אחריות בלתי נסבל מצד הממונה על השכר והממונה על התקציבים באוצר שלא הגיעו לפגישת המשא ומתן", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות בתום הפגישה. "אם לא יוחלט בשעות הקרובות על משא ומתן אמיתי עד עשן לבן, נחריף את הצעדים הארגוניים עד נטישה". באוצר ניסו לצנן את הרוחות ואמרו כי נקבעה פגישה נוספת למחר.

• כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet
  

• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

"נחריף את הצעדים עד נטישה". הפגנת האחיות באילת(צילום: מאיר אוחיון)

הפגנת האחים והאחיות בנהריה(צילום: מאור בוכניק)

מפגינות ברמת גן(צילום: דנה קופל)

לדבריה, "יש גבול לניצול של האחיות ולתנאי העבודה הפוגעים ביכולת שלהן להעניק טיפול ראוי לחולים". בשעה 18:00 תכנס כהן את מזכירות האחיות לישיבת חירום לדיון בצעדים להחרפת המאבק.

שביתת האחיות - כותרות נוספות:

• שביתת האחיות: חודש המשא ומתן עם האוצר
• שבוע לשביתת האחיות: "אין סיכוי שנישבר"
• האחיות: "אם היינו עובדי נמל, כבר היה פתרון"
  

במהלך היום הפגינו האחיות במוקדים שונים ברחבי הארץ, וההפגנה המרכזית נערכה ב-13:00 מול העירייה ברמת גן, בהשתתפות אחיות בריאות הציבור והקהילה. הפגנות נוספות נערכו בבתי החולים באילת, נהריה, וולפסון בחולון, כרמל בחיפה והרצפלד בגדרה.

מוחות ברמת גן(צילום: דנה קופל)

"ביבי העם חולה". הפגנת האחיות באילת(צילום: מאיר אוחיון)

(צילום: ירון ברנר)

מול חדר המיון של בית החולים גליל מערבי נהריה הפגינו עשרות אחים ואחיות במחאה על תנאי העסקתם. "אנחנו חייבים לקבל שכר הולם, ההסכם הנוכחי פג תוקף בקרוב וצריך לחדש אותו", אמר אדוארד חדאד, אח בחדר מיון ויו"ר ועד האחים והאחיות בבית החולים. "אנחנו לא מוכנים להמשיך את הסחבת הזאת, הם מורחים אותנו, אומרים לנו לחכות שהממשלה החדשה תקום".

כ-500 איש הפגינו בכיכר רמב"ם ברמת גן. מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור, אחיות טיפות חלב ובתי הספר אמרה: "אנחנו במצוקת כוח אדם שלא תיאמן, לא יכול להיות שאחות שצריכה להיות ממונה על מאה תינוקות נאלצת לטפל ב-300 עד 400 תינוקות. זה מסוכן וזה לא תקין". 

נורית מלכה, אחות טיפת חלב מנתניה, סיפרה בכאב עד כמה קשה לעבוד במקצוע, למרות שהדגישה כי לא הייתה רוצה לעבוד בשום תחום אחר. "אני עובדת 40 שעות בשבוע וזה עדיין לא מספיק לי, אבל תמיד נעבוד עם חיוך ונקבל את כולם, אנחנו זו האמפתיה הראשונה שהחולה או המטופל מקבלים, לא משנה אם זה בלילה, בסוף השבוע או בחגים, אנחנו מייד מתייצבות לשורה. אבל השכר שלנו לא מצדיק את ההישארות שלנו במקצוע".