נגד חצ'קונים: שתו משקה שוקולד לטיפוח העור

מכירים את הרגע הזה שאתם נכנסים לחדר האמבטיה ורואים את הפעוט המתוק שלכם יושב על הרצפה, סביבו מפוזרים קרמים ומשחות קוסמטיות, והוא מלקק בתאווה בלתי מובנת את אחד מהקרמים לפנים הכי יקרים שלכם?

כתבות נוספות מאת ערן יסעור :

• נקו הכביסה ב"טרור": שמות המותגים הגרועים
• הסודות הקטנים של המותגים הגדולים
• סוכריות איידס ונעלי "זרע": הכיפורים של המשווקים
• מה מקור שמות המותגים הישראליים?
  

אם זה קרה לכם, התגובה הראשונית שלכם בטח הייתה לזנק עליו, לשלוף את הקרם היקר מידיו ולתהות ביניכם לבין עצמכם אם צריך להעביר אותו לבית החולים הקרוב לשטיפת קיבה או פשוט להוריד לו את עלות הקרם מדמי הכיס.

אבל, אם הייתם פחות היסטריים ויותר ממוקדים בשיווק - יכול להיות שאתם הייתם היום אלה שנהנים מהטרנד החדש, שנראה כאילו הוא עומד לכבוש את המדפים ברחבי העולם: משקאות ומוצרי מזון, שאמורים להחליף את הקרמים המסורתיים ולעשות אותנו יפים יותר, חלקים יותר וזוהרים יותר.

גדול ביפן, ובקרוב בכל העולם

כמו כל הדברים שנראים מופרכים ואחר כך כובשים את העולם (עיינו ערך "גנגנם סטייל", קאריוקי, טאמגוצ'י ואפילו - סושי) גם הטרנד הזה הגיע מדרום מזרח אסיה וליתר דיוק - מיפן.

היפנים מוציאים מדי שנה כ-200 דולר לנפש על מוצרי קוסמטיקה (פי 4.5 מהממוצע בעולם המערבי) והתאווה שלהם לחידושים בתחום היופי לא יודעת שובע. בין השאר, התפתחו ביפן מספר טרנדים הקשורים ליופי: יופי בתנועה - מכשירים חשמליים שאמורים להעניק לחות לעור גם מחוץ לבית, או מוצרים עשויים טיטאניום שהעברתם על העור אמורה לגרום לו להיות גמיש יותר; סלוני יופי בשירות עצמי - שהן מעין תחנות יופי קטנות, שממוקמות בקניונים ובתחנות רכבת, שמאפשרות לכל אחד להיכנס ולהעניק לעצמו טיפול יופי עצמי באמצעות מוצרים שנמצאים לשימושו במקום.

אולם בשנים האחרונות ה-טרנד ביפן הם משקאות יופי מוכנים לשתייה. מדובר בגרסה הנוזלית של תכשירי היופי המוכרים, המכילים רכיבים שנטען כי הם משפרים את יופיו של הלוגם אותם. קולגן הוא אחד הרכיבים הפופולאריים ביותר במשקאות האלה והטענה היא, שכאשר מעכלים אותו הוא משמש כאמצעי לעיכוב הזדקנות (אנטי אייג'ינג) ולחיזוק השיער והציפורניים. קולגן הוא רכיב פופולארי בקרמים ה"רגילים" והטענה היא שאם הוא יעיל במריחה על העור מבחוץ, מדוע שהוא לא יהיה אפקטיבי גם "מבפנים"?

(צילום: index open)

שיסיידו היא אחת מיצרניות הקוסמטיקה היפניות, המציעות משקאות יופי ופופולארית מאד ביפן, אולם אט אט המותגים היפנים מתחילים לחדור גם לשווקים האירופאים והאמריקאי, ויצרניות מקומיות עולות על הגל ומציעות את גרסת המשקה הנוזלית שלהן לקרם הידוע והמוכר. מדובר בשוק שצומח על פי הערכות ב-6% בשנה ועל פי הערכות, מכירות מזון ומשקאות המוגדרים כ"נוטריקוסמטיקס" (טיפוח מזין, בתרגום חופשי) יגיעו בארצות הברית לבדה ל-8.5 מיליארד דולר בשנת 2015.

היופי מתחיל בתוכי

עד כמה פופולארי הטרנד? מספיק כנראה כדי שהניו יורק טיימס היוקרתי יקדיש לו כתבה מקיפה, שבמסגרתה הוא הציג את המוצר החדש שהשיקו המאפרת הצמודה של שרה ג'סיקה פרקר ומי שאחראית על איפורן של המתמודדות בתחרות מיס יוניברס – the Beauty Booster.

כתבה על הטרנד בניו יורק טיימס

מדובר בנוזל בטעם אוכמניות, שנמכר בבקבוק גדול מעט מגודלו של בקבוקון לק רגיל, שניתן ללגום אותו בשלוק אחד או לפזר אותו על יוגורט או כתוספת למשקה, ותמורת 38 דולר לבקבוק הוא מבטיח להעניק לעורכם גמישות, ברק ומראה צעיר.

הנוזל מכיל תמציות של חמוציות, תותי גוז'י ואוכמניות, מה שמעלה את השאלה מדוע לא לצרוך את הרכיבים האלה בצורתם ה"פירותית" הרגילה. התשובה של שתי היזמיות היא ש"בפירות יש המון סוכר מה שאין במשקה שלנו, ואף אחת לא רוצה להגדיל את הישבן שלה בתמורה לעור בריא יותר".

ובמקום למרוח קרם הגנה נגד השמש, אולי תנסו קפסולה בשם Imedeen, שלבולע אותה מובטחת הגנה מפני נזקי השמש? ולמה לאכול חטיף גרנולה רגיל כשאפשר לנגוס ב-Nimble, שמכריז על עצמו כעל חטיף הגרנולה הראשון שמסייע לטיפוח, מיצוק ולהזנת העור, ומגיע גם עם ציפוי של וניל-תפוז או חמאת בוטנים.

משקה השוקולד שנלחם בפצעי הבגרות

ומה תגידו על המשקה החדש ללוחמה בפצעי בגרות (אקנה) שמבוסס על האויב הגדול ביותר של העור: השוקולד? אם אתם מאמינים שזה עובד, חברת Frutles מציעה לכם ללגום ממגוון המותגים שלה - Vutre Vu's או Herbasway's וליהנות מעור פנים חלק ומטעם שוקולדי מפנק.

המוצר ללוחמה בפצעונים של חברת Frutles

וינסנט בורבה הוא דמות מוכרת מאד בחוגי הטיפוח של הוליווד (והיום הוא ידוע אף יותר, משום שהוא היה בן זוגה של דמי מור לאחר פרידתה מאשטון קוצ'ר). בורבה הוא מי שעומד מאחורי מותג המים מטפחי עור Skin Balance waters, שנמכר ב-25 דולר ל-12 בקבוקים, ובמגוון טעמים ותועלות לבחירתכם: ללוחמה בהזדקנות העור, מיצוק, הבהרת כתמים והתחדשות. את דמי מור הוא כנראה הצליח לשכנע, כי היא – ביחד עם כוכבות הוליוודיות אחרות כדוגמת מילה קוניס ופריס הילטון – נצפו באירועים כשהן אוחזות "במקרה" בבקבוקי המים המטפחים.

אבל מלבד הקוריוז שבדבר, האם המוצרים האלה באמת עובדים? תלוי את מי שואלים. מצד אחד, ניתן למצוא צרכנים (או קיי, בואו לא ניתמם: צרכניות) נלהבות, שמוכנות להישבע בכל היקר להן שהיופי אכן מגיע מבפנים, וכי משקאות הקסם האלה אכן מחוללים פלאים. ויש גם רופאים שטוענים כי המוצרים אכן יעילים.

מנגד, רופאים רבים טוענים שעור בריא וטוב אינו קשור דווקא לחומרים שמוסיפים לו, בין אם בקרמים או בין אם בבליעה - אלא דווקא מצריכה מאוזנת של ירקות, פירות, דגנים מלאים, סיבים תזונתיים ובעיקר – שתייה מוגברת של מים. משום שאם אתם שותים מספיק מים, העור שלכם ייראה לח, מוצק ובריא. ואם לא – אז לא. ולמים יש תפקיד נוסף בתזונה מאוזנת – הם אלה שיישאו את כל הרכיבים המזינים שבאוכל שאכלתם מהקיבה אל פני העור.

ללגום בקבוקון בדרך אל הג'ים

כיום, המשווקים פונים בעיקר לנשים בגילאי 30-20, שנוטות יותר לאמץ חידושים, במיוחד אם הם טרנדיים ונחשבים 'קוליים'. קהל חשוב נוסף, אם כי קטן יותר בהיקפו, הם גברים מטרו-סקסואליים, שישמחו להחליף את ערימת הקרמים המזינים והמטפחים שבחדר האמבטיה שלהם בבקבוקונים קטנים, שאפשר לשתות בבית, או בדרך למכון הכושר.

משקה היופי של קוקה קולה

האם מדובר בקוריוז או באופנה חולפת? קל לפטור את טרנד משקאות היופי כ"עוד דרך שבה משווקים מנצלים את תמימותן ונואשותן של הצרכניות". אולם, כאשר גם מותגי הענק המבוססים נכנסים לתחום, ומאחוריהם יש מעבדות מחקר ופיתוח גדולות והרבה מה להפסיד אם מדובר בשרלטנות, צריך להתייחס לטרנד בכבוד הראוי לו.

כך, למשל, רק לפני כחודש וחצי הכריזה קוקה קולה על השקת משקה יופי משלה, שנועד "לחזק את השיער ואת הציפורניים, לשפר את מראה העור ולסייע בהורדה במשקל". קוקה קולה חברה ביחד עם יצרנית תרופות מצרפת להשקת Beautific Oenobiol, קו משקאות חדש שיימכר בצרפת ונועד לספק משקה לצריכה יומיומית, דל קלוריות, שירענן את לוגמיו מפנים – וגם מבחוץ.

ומה אתם חושבים: עובד או לא עובד? ואם היו מציעים לכם ללגום מים שיהפכו אתכם ליפים יותר - הייתם מנסים או מסרבים בנימוס? שתפו אותנו בטוקבקים.

ערן יסעור הוא מומחה לשיווק ולמיתוג וממארגני פרסי החדשנות של מוצר השנה בישראל.