גלאון עתרה לבג"ץ: לפטר את ליברמן

יו"ר תנועת מרצ, זהבה גלאון, עתרה היום (ו') לבג"ץ בדרישה מראש הממשלה לפטר את שר החוץ אביגדור ליברמן, או לחילופין להורות לו להתפטר - אף שטרם הוגש נגדו כתב אישום בפועל. לטענת מרצ וגלאון, עצם העובדה כי בכוונת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום, כבר מחייב אותו להתפטר. מהעתירה עולה גם דרישה מיהודה וינשטיין לצרף לאישום לכשיוגש חוות דעת שתקבע כי בעבירה המיוחסת לליברמן יש קלון.

כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

נוכח העובדה כי טרם הוגש כתב אישום בפועל, לרשותו של שר החוץ עומדים 30 יום שבהם מתוקף תפקידו כשר הוא יכול לבקש מהכנסת חסינות מהעמדה לדין פלילי. באפשרותו לנסות לשכנע את ועדת הכנסת כי העבירה שבה הוא מואשם נעשתה מתוקף תפקידו, או לטעון לחילופין כי היועץ המשפטי הגיש את האישום שלא בתום לב.

אישום נגד ליברמן - דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

המשנה ליועמ"ש על קריסת התיק: "זה לא פיזיקה"

פרקליטי ליברמן: "אין סיבה להעבירו מתפקידו"

נתניהו בירך את ליברמן: "מאחל שיוכיח חפותו"

בעתירה טענו כי המעשים המיוחסים לליברמן מלמדים בבירור על קלון ועל דופי מוסרי כבד. הן הזכירו את פסיקות בג"ץ בעניינם של דרעי ופנחסי, שלא מותירות לטענתן ספק כי יש להעביר את ליברמן מתפקידו. ההלכה היא כי שמשהוגש כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון נגד סגן שר או שר, חובה להעבירו מתפקידו.

לצד אלה ציינו העותרות כי סביב פעילותו הציבורית של ליברמן לאורך השנים עלו חשדות נגדו, וחובה להתייחס בחומרה "לעבירה הפוגעת באושיות המבנה השלטוני כגון עבירת מרמה והפרת אמונים. אדם הממלא תפקיד בכיר בשירות המדינה המבצע עבירה זו יתקשה להקרין הגינות, אמון, יושר ויושרה כלפי הציבור הרחב ועל כן מתחייב להעבירו ממשרתו הציבורית".  

מה הן "עבירות חמורות"?

כרגע לא מונע כתב האישום מליברמן להמשיך ולכהן כחבר כנסת או להתמודד בבחירות הבאות. אך הוא ייאלץ להתפטר מבית המחוקקים אם יורשע בעבירה שיש עמה קלון, ולא יוכל להתמודד מחדש במקרה שכזה או אם ייגזר עליו מאסר בפועל של שלושה חודשים לפחות. או אז לא יוכל ליברמן להתמודד במשך שבע שנים מיום שחרורו.

הפסיקה שאליה מכוונת גלאון בעתירתה, בענייניהם של פנחסי ודרעי, קבעה כי שר אינו יכול להמשיך ולכהן בתפקידו במקרה של כתב אישום שכולל "עבירות חמורות", אולם בג"ץ לא נתן דעתו למהות המונח והשאיר אותו עמום. לפיכך, במקרה כזה יידרש היועץ המשפטי לממשלה להכריע בסוגיה, שעלולות להיות לה השלכות על המערכת הפוליטית כולה. היועץ המשפטי יהודה וינשטיין כתב בסיומה של החלטתו: "יקרא הציבור וישפוט".  

דרעי ופנחסי הואשמו בעבירות חמורות לכל הדעות: שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במקרה של ליברמן מדובר בעבירה של הפרת אמונים שלא מהדרג הגבוה, ולפיכך נוצר מעין "תחום אפור" שבו תידרש הכרעה משפטית בדבר התפטרות מיידית או הגדרת העבירה כחמורה. במצב כזה יילקחו בחשבון גם נסיבות העבירה והזמן שבה בוצעה. אם ליברמן יהיה מועמד לתפקיד שר בממשלה הבאה, תעלה שוב לדיון השאלה בדבר חומרתה של העבירה שמייחסים לו, ומינוי שכזה סביר להניח יגרור עתירות נוספות לבג"ץ. 

בעבר התפטרו שרים מייד עם הגשת כתב אישום נגדם. כך למשל צחי הנגבי, שהשעה את עצמו מתפקידו כשר עם תחילת חקירת המשטרה בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי התפטר מהכנסת אחרי שהוטל עליו קלון בפרשה זו בשנת 2010. לצדו אפשר למצוא את חיים רמון, שהתפטר מתפקידו כשר המשפטים בשנת 2006 אחרי שהיועץ המשפטי הגיש נגדו כתב אישום באשמת מעשה מגונה ללא הסכמה.