חרדיות נגד חרדים: לא נבחרות - לא בוחרות

ש"ס ויהדות התורה איחדו כוחות אל מול העתירה נגדן לוועדת הבחירות המרכזית בגין הדרת נשים, אבל בציבור החרדי אין תמימות דעים כי זהו כורח ההלכה - כפי שטוענות המפלגות. קבוצת נשים מהמגזר קובעת כי מותר לאישה "לצאת ממטבחה", וכי התירוץ ההלכתי בעניין הוא "הטעיה של הציבור". מנגד, אומר מקורב לרב אלישיב כי טענות הנשים הן חלק מ"מהפכה דתית מסוכנת ביותר" המתחוללת במגזר הדתי לקראת הבחירות.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

• כשר, אבל מסריח: אל תכשירו את ההתעללות/ גילית חומסקי
  

תחת הכותרת "לא נבחרות - לא בוחרות", התייחסו הנשים בדף פייסבוק שהן מפעילות, לתגובה שהגישו ש"ס ויהדות התורה לוועדת הבחירות, וטענו כי "אין שום איסור הלכתי לאישה לשמש כחברת כנסת". לדבריהן, "אנשים לא יודעים זאת, ויש למפלגות ולראשיהן אינטרס ברור להסתיר", אך "לנשים היום יש גישה למקורות" והן מסוגלות להתעמת עם הנימוקים ההלכתיים.

"המפלגות טוענות שמטעמי צניעות לא יאה שאישה תיבחר לכנסת", כתבו, "ואנו שואלות: וכי יאה לה לעסוק בעריכת דין (כמו שהתפאר השבוע אחד מהש"סניקים באשתו בפני גבי גזית)? האם יאה לה לנהל בתי ספר, להיות עיתונאית, עורכת, פרסומאית, מנכ"לית? כל אלה תפקידים שמחייבים את האישה לצאת ממטבחה, לעמוד בקשר עם הציבור, לתת לו שירות, לדבר, להתנסח".

מבנה חברתי פטרנליסטי

הנשים מזכירות את דבורה הנביאה, שהייתה שופטת, מנהיגה ומצביאה, וקובעות כי "המקרה שלה הוא תקדים המאפשר לנשים לשמש במשרה ציבורית - במיוחד כאשר הציבור ממנה אותן לזה". עוד הן טוענות כי אף הרמב"ם הסתייג מכהונת אישה רק לעניין מלכות.

"הם מנסים לשמר מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול"(צילום: גיל יוחנן)

קבוצת הנשים מסכמות כי במפלגות החרדיות מנסים לשמר "מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול, שבו היא מושתקת באופן גורף, שבו היא מודרת מהצמתים החשובים בחייה, ובחיי העם והמדינה". הן הביעו תקווה כי הנציגים החרדים בכנסת יבינו שהם המפסידים העיקריים מהעדר נשים ברשימותיהם, והבהירו כי לא יועיל למפלגות החרדיות לבקש את קולן של הנשים, ומנגד - להשתיק אותו.

חלום הבלהות של גדולי ישראל

לגופם של דברים אמר הלברטל כי כהונה בכנסת שונה בתכלית מכל המקצועות שבהם משתלבות כיום נשים חרדיות. "זה תפקיד שכל מהותו הוא היחשפות, עמידה לאור הזרקורים. האישה מייצגת, האישה מדברת על הבימה, האישה יוצאת לפרהסיה. זו אי צניעות בהתגלמותה. לא מדובר בניהול בית ספר. זו פלנטה אחרת".

הוא הזכיר כי אף הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מאבות הציונות הדתית, החמיר בעניין זה, ועוד יותר מהציבור החרדי כיום, כאשר התנגד אפילו למתן זכות בחירה לנשים.

נוגד את צניעות האישה

על פי הלברטל, העמדה לפיה נשים לא ישמשו בתפקיד ציבורי שכזה היא אחידה – "של כל גדולי הדור", והפולמוס הנוכחי בסוגיה מזכיר לו את המחלוקת סביב שילובה של אישה כחברה המועצה דתית. "אני זוכר את ההתנגדות הנחרצת של הרב אלישיב בזמנו - ולא רק משום שהיא הייתה רפורמית", אמר, "בכלל, צניעות – כמו השבת – הייתה עבורו ערך ראשון במעלה. בגללה הוא היה מבטל הפגנות נחוצות, כשחשש מעירוב בין גברים לנשים".

האפשרות היחידה שמוצא הלברטל לשילוב אישה ברשימה חרדית המתמודדת לכנסת היא "אם תהיה נחיצות גדולה כזו וגדולי הדור, בשיקול דעתם, יגידו שזה צורך השעה".

הוא אינו צופה כי השינויים שחלו במעמד האישה בציבור החרדי בשנים האחרונות יחלחלו גם לתחום זה.

הלברטל טוען כי ההשקפה החרדית בנוגע למעמד האישה מסתייגת גם ממקצועות אחרים – כולל כאלה שנהוגים כיום בחברה זו. הוא סיפר על אברך ששאל את הרב אלישיב האם מותר לאשתו לעבוד במקום שיקדם אותה כלכלית ומקצועית, אך שעובדים בו גם גברים, ונענה: "אם אתה לא רוצה שהיא תישאר אשתך – שלח אותה לשם".

"תחשוב על נשים ששואפות להיות יותר בבית, להתמסר לגידול הילדים – איזה דוגמה זה נותן להן?", סיכם הרב עו"ד הלברטל, "הדבר הזה לא מאפשר בשום אופן שאישה תשרת בחזית הציבורית. יש תכונות של עדינות ואצילות נפש בנשים היהודיות, וזה נוגד את הצניעות ואת מעמדה של האישה על פי התורה".

מ"עם שלם" נמסר בתגובה: "אנו תומכים בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לכנסת. עוד לפני שנים רבות פסק הרב הראשי, בן ציון מאיר חי עוזיאל, בניגוד לרבנים רבים, כי זכותן של נשים לבחור ולהיבחר. בשנת תשנ"ז הוציא הרב חיים אמסלם פסק הלכתי, האומר כי הנשים ראויות ומוכשרות לא פחות מגברים, ולעיתים אף יותר מהם. נשים נמצאות בכל השדרות הניהוליות, החברתיות והכלכליות ואין מניעה שתבחרנה". המפלגה אף מתהדרת בשלוש נשים שהוצבו בעשירייה הראשונה לכנסת.

• אל תקרא לי לבן: הרב האשכנזי שהפך לקס אתיופי