"מנהיגות ואומץ לב". שחק זכה בשני עיטורי העוז
הרמטכ"ל לשעבר זכה בעיטור העוז הן על תפקודו בפעולת "כראמה" ב-1968 בירדן והן על "המנהיגות המעולה, קור הרוח, אומץ הלב והתושייה למופת" שהוכיח 5 שנים לאחר מכן בלבנון
אמנון ליפקין-שחק שהלך לעולמו הבוקר (ד'), היה אחד הקצינים היחידים בצה"ל שזכו פעמיים בעיטור העוז, בעת היותו קצין צעיר. בסוף שנות ה-60 גילה אומץ לב וקור רוח, כשחילץ פצועים בפעולת "כראמה" בירדן, ומאוחר יותר קשר לו כתרים הרמטכ"ל דוד אלעזר בעקבות "המנהיגות המעולה שהוכיח, קור הרוח, אומץ הלב והתושייה למופת", כשפיקד על לוחמיו בביירות שבלבנון.
ב-1962 התגייס שחק לצה"ל לחטיבת הצנחנים, ולחם במלחמת ששת הימים כמפקד פלוגה. ביוני 1968 השתתף בפעולה "כראמה" נגד בסיסי אש"ף בירדן, וקיבל את עיטור העוז על תפקודו בפעולה זו. כסרן צעיר הוביל שחק את הפשיטה על מעוז המחבלים בכפר הירדני שבצפון הבקעה. הכוחות הירדניים פתחו באש מסיבית על הלוחמים בטנקים ובארטילריה כבדה, שגבתה הרוגים רבים בקרב הכוחות הישראליים. העיטור הוענק לו על כך שלמרות התנאים הקשים הצליח לחלץ תחת אש פצועים רבים באומץ לב ובקור רוח, ולנהל את הלחימה במקביל.
חמש שנים לאחר מכן, חצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, פיקד כסגן אלוף על גדוד הנח"ל המוצנח, שפשט על מטה החזית הדמוקרטית בביירות, באזור שבו שהו מחבלי אש"ף. בתחילת הקרב נפגעו שלושה לוחמים מהצוות הקטן של שחק, שהיוו בסך הכול שליש מהכוח. על יתר הכוח הומטרה אש ישירה מהבניין בן שבע הקומות ששימש את המטה, וכן ממחבלים רבים שהגיעו למקום.
שחק לא קיבל סיוע מכוחות אחרים, והרחק מהגבול עם לוחמיו המעטים הוא עמד במשימתו, פינה את הנפגעים, הרג מחבלים רבים ופוצץ את הבניין. הרמטכ"ל דאז רא"ל דוד אלעזר העניק לו את העיטור בגין "המנהיגות המעולה שהוכיח, קור הרוח, אומץ הלב והתושייה למופת".
במלחמת יום הכיפורים שירת כסמח"ט בצנחנים והשתתף בקרב על החווה הסינית. במבצע ליטני ב-1978 פיקד על חטיבת הצנחנים. ארבע שנים לאחר מכן, במלחמת לבנון הראשונה, פיקד על אוגדה סדירה. בהמשך מונה למפקד כוחות צה"ל בביירות ובהרי השוף. הרמטכ"ל דאז, משה לוי, ביקש למנות את שחק לראש אמ"ן, אך משה ארנס, שהיה שר הביטחון באותם ימים, בחר באהוד ברק. לוי העלה את שחק לדרגת אלוף, ומינה אותו לאלוף פיקוד המרכז באוקטובר 1983. פברואר 1986 החליף שחק את ברק בתפקיד ראש אמ"ן. הוא נשאר בתפקיד חמש שנים.
ב-1991 מונה אהוד ברק לרמטכ"ל, וליפקין-שחק מונה לסגנו. באותה תקופה פיקד על "מבצע שלמה" להעלאת 15 אלף מיהודי אתיופיה לארץ. באוקטובר 1993 מינה אותו ראש הממשלה דאז יצחק רבין לעמוד בראש משלחת השיחות עם הפלסטינים בטאבה, שיחות שעסקו ביישום הסכם עזה ויריחו.
ב-1995 התמנה ליפקין-שחק לרמטכ"ל. ערב מינויו יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם שבה לקה, ושממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד. ביולי 1998 סיים את תפקידו כרמטכ"ל ויצא לחופשת שחרור. ב-24 בדצמבר 1998 השתחרר שחק מצה"ל.
משכמו ומעלה, גבוה מכל העם
בכירים בישראל ספדו לליפקין-שחק. נשיא המדינה שמעון פרס סיפר כי נפגש השבוע עם הרמכ"ל לשעבר: "מאז יום ראשון האחרון, עת באתי להיפרד מאמנון, חברי היקר, בבית החולים לא יודעת נפשי מנוח". פרס הוסיף: "אמנון היה גיבור חיל אמיתי. תרומתו לביטחון ישראל, אין לה משל. אהבתיו אהבת אמת. הציטוט בספר שמואל א' כאילו נכתב על אמנון: 'בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם'".
גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ספד: "אמנון הוא גיבור ישראל שהקדיש את מיטב שנותיו לביטחונה של מדינת ישראל. גבורתו ניכרת גם בדרך האמיצה שבה נהג בזמן מחלתו. לרגע הוא לא איבד מאצילותו". נתניהו הוסיף: "בשם אזרחי ישראל אני שולח את השתתפותנו ביגונה של רעייתו טלי ושל כל בני משפחתו".
לפנייה לכתב/ת 
