חדשות הספרות: אשכול נבו בעיניים סגורות

אז מה היה לנו השבוע

הסופר אשכול נבו הקליט סיפור קצר חדש שכתב בשם "פורטי לאב" בספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים. מנויי הספרייה יהיו הראשונים שיחשפו לסיפור חדש של נבו, טרם פרסומו לקהל הרחב. "פורטי לאב" עוסק באהבה, אכזבה, זוגיות ויחסים סביב מגרש הטניס. נבו מספר: "פנו אלי וביקשו שאקרא סיפור לקראת החג עבור מנויי הספרייה, בקשה ששמחתי להיענות לה. חשבתי שאנצל את ההזדמנות הזאת בכדי לחדש, להציג טקסט מתוך הדברים שאני עובד עליהם בשנה האחרונה. זאת חוויה מעניינת להקריא סיפור שכתבת," הוא מוסיף.

אשכול נבו. רק במילים

"זה לימד אותי על הסיפור שלי, ואפילו ערכתי שינויים לאחר שיכולתי לשמוע את המנגינה של הסיפור. אני מוצא חשיבות רבה בפעילות הספרייה, שכן מדובר באנשים שרוצים לקרוא וצריכים למצוא דרך אחרת לעשות זאת. אני מקווה שמנויי הספרייה ייהנו ויתעניינו מהסיפור."

תרגום ראשון ליצירתו של הסופר הסורי הגולה זכריא תמאר פורסם בעברית. "נמר מנייר" (רסלינג) הוא קובץ סיפורים קצרים שתרגם ד"ר אלון פרגמן, שגם ערך את הספר. פרגמן מספר כי כתיבתו של תמאר היא "כתיבה מאוד תוקפנית, שבודקת את חופש הביטוי, כמקור של התנגדות לשלטון, שהוא האויב. תמאר לא מגיע ממקום מסכן אלא מהחוזק שיש לעם ולמתנגד האינדיבידואל ולמעשה אומר - תיזהרו לכם."

"נחשפתי לשני סיפורים של תמאר במסגרת התואר הראשון בשפה וספרות ערבית", הוא מסביר "ומשהו בליריות שלו המסעיר אותי. התחברתי לשפה ולסגנון, לרעיונות, לאנטי ממסדיות. זאת היתה ההיכרות הראשונה שלי עם סופר ערבי שכותב כך. הוא כותב על ארוטיקה ובהומור שחור, מבקר את הפאנטיות שבדת, נגד השלטון האלים ומציג את החירות שבכתיבה: אין דבר שאתה מוגבל בו. הוא מוליך את הקורא לעבר תחושה מאוד קשה, ובד בבד הוא מרתק ופיוטי".

אירועים ללכת אליהם

היום (ה') ייערך כנס "הוביטון", כנס מיוחד הנערך לציון הסרט הראשון של "ההוביט" מאת ג'. ר. ר. טולקין בסדרת הסרטים שמביים פיטר ג'קסון, ופרסום התרגום החדש לעברית מאת יעל אכמון. הכנס מאורגן על ידי קהילת טולקין הישראלית, ויתקיימו בו הרצאות, הקראות ופאנלים, פעילויות חברותיות ואירועים הומוריסטיים סביב הספר. בשעה 17:00. מרכז תיאטרון הבובות, רחוב דוד רמז 13, חולון.

מתוך הגרסה הקולנועית ל"ההוביט - מסע בלתי צפוי". אירוע של קהילת טולקין

חם מהתנור

"הגמביט של אנה" מאת רינה אנצ'לון רואה אור בבית הוצאה חדש בשם "ציפור משונה". בהתאמה לשם ההוצאה, כך גם הדמויות בספר הן כולן למעשה עוף מוזר. בספר מתואר תהליך הכתיבה של הלן, כותבת ביוגרפיות, את סיפור חייה של אנה, אלופת שחמט שמתה בנסיבות לא ברורות. מלבד התהליך, מתואר גם סיפורה של הלן עצמה והאופן בו חקרת עברה של אחת מובילה לגילויים אישיים.

"הספר שלי כתוב כמעט כולו בגוף שני," אנצ'לון מספרת. "זה לא מה שרציתי ולא מה שההוצאות לאור ציפו לראות. כשהתחלתי, ניסיתי לכתוב בגופים המקובלים, אבל די מהר עברה הכתיבה כמו מעצמה לגוף שני. הפסקתי להתנגד. זה לא גוף שני של דיאלוג בין שני אנשים, אלא שיחה פנימית שמתקיימת אצל כל אחד מאתנו בתוך הראש. זה הקול שמעביר ביקורת, דורש שינוי, או רק מתרשם ממה שקורה סביבו. אני מקווה שנקודת המבט הזאת מאפשרת קרבה אחרת לדמות. הקול שבראש של הדמות מדבר אל הקורא ישירות ללא סינון ובלי מילים מיותרות. אצלי בראש הגוף הראשון הוא תמיד גוף שני."

המלצת השבוע

מאירה פירון היא מו"ל הוצאת טל-מאי ומתרגמת זוכת עיטור אנדרסן. בנוסף לכך,

היא סופרת ילדים, שלאחרונה פרסמה ספר ראשון בסדרה לקוראים מתחילים, בשם "ריגול, חיטוט ושוקו חם". בספר מוצגת מערכת היחסים בין שתי אחיות לצד התמקדות באופייה האינדיבידואלי של כל אחת מהן. פירון בחרה להמליץ על הספר "הומר ולנגלי" מאת א. ל. דוקטורוב, שתרגמה ניצה פלד וראה אור בהוצאת סימנים. "לפעמים קורה שספר נכנס ללב שלי ומתמקם שם. כמו עם חבר טוב, אני לא תמיד זוכרת כל דבר בעלילה, אבל האהבה שלי אליו בלתי מעורערת. ספר כזה נשאר שלי, כפי שהחבר נשאר שלי. וכך קרה לי עם 'הומר ולנגלי."

"לכאורה, דבר מקורותיהם של האחים קולייר לא אמור למשוך אותי: שני אחים מטורללים, שגרים בניו יורק בבית מפואר בשדרה החמישית שאחרי מלחמת העולם הראשונה. הומר פסנתרן עיוור ולנגלי סובל מהלם קרב או מטירוף אחר. השניים מסתגרים בבית ואוגרים באופן כפייתי חפצים שונים ומשונים באופן דומה להצטברות בהצגה 'הכיסאות' - הצטברות חונקת. האגירה מביאה להתפוררות הבית המרהיב ולהתפוררות סיפור חיים. בביקור בניו יורק הלכתי לחפש את הבית. הוא כבר נהרס, אבל נשאר שטח ריק מגודר עם שלט: 'פארק האחים קולייר'. כמה מתאים".