מתחת למחט: אורן ברזילי מציג קעקוע בהמשכים

בשבוע שעבר השקנו את "מתחת למחט", מדור חדש המוקדש לקעקועים של מוזיקאים ולסיפורים שמאחוריהם. ראשון בתור היה זמר להקת "אורפנד לנד" קובי פרחי, שהציג את קעקועיו וסיפר על המחשבות, ההשראה והרגעים שמאחוריהם. היום (ג') מצטרף אליו למדור הזמר והמוזיקאי אורן ברזילי, חצי מהצמד "מופע הארנבות של ד"ר קספר" ומי שבשנים האחרונות גם יצר פרויקטים נפרדים משלו. אמנם לברזילי רק שני קעקועים (ויש עוד בדרך, הוא מבטיח לנו ולעצמו), אבל שניהם כל כך משמעותיים.

• עוד עדכונים וכתבות - בעמוד הפייסבוק שלנו . לא חופרים, בדרך כלל
  

על ידו הימנית, ברזילי קיעקע את שמה של בתו בת ה-6, אלה. "הקעקוע נוצר בשני חלקים", הא מספר. "בפעם הראשונה, כשהיא היתה בת שנתיים, כתבתי רק את השם שלה באדום. התוספות שהגיעו אחר כך הן כל הדברים שהיא אהבה. התחלתי להתקעקע בגיל מאוחר יחסית, 36, והגעתי למסקנה שקעקועים ששורדים, שלא מתיישנים, הם בעצם שבועות שישארו לנצח. אז ציור הירח שייך ל'חנהל'ה בשמלת השבת', סיפור שהיא היתה אובססיבית לגביו. הקשת היא גם שלה, והמון פעמים שואלים אותי האם מדובר בהזדהות עם הקהילה ההומו-לסבית - ממש לא חשבתי על זה באותו הרגע, אבל אתה יודע מה? כן, למה לא? הדבר היחידי בקעקוע שבעצם אני בחרתי בו, זה מה שאלה מסמלת בשבילי: העוגן".

נדמה שהציורים הקטנים שבחרת הם מאוד ילדותיים, לא נראים כמו ברוב הקעקועים.  

"זה בדיוק הרעיון. אני מרגיש שכשיש לך ילד, אתה חי את הילדות מחדש דרכו, דרך העיניים שלו. המטרה של הציורים והצבעים היא לשמר את איך שהיא מסתכלת על דברים. אני זוכר שהסתכלתי בספרי ילדים כשהייתי ילד, וחוף ים נראה היה כמו משהו קסום. היום אני מסתכל על הים וזה שמש, חול וכאב ראש. הרי ירח לא ממש נראה ככה. כל קעקוע שאני עושה, אני מתכוון שתהיה לו המשכיות, והקעקוע אמור עוד להגיע עד למרפק ויהיה לסיפור בהמשכים. אגב, התגובה שלה לקעקוע היתה הכי מצחיקה".

מה היא אמרה?

"חמוד. איפה יש שמש?".

"אומרים שקעקועים מתיישנים והדבר היחידי שאני מצטער עליו זה שאין לי עוד", מכריז ברזילי ומספר על הכתובת השחורה שעל ידו השמאלית: "Sorrow Demons, Joy Blizzards" הוא כתב שם, או בעברית: שדים של עצב, סופות של אושר. "איכשהו יצא שזה שמו של האלבום הראשון שלי, אבל הקעקוע לא נעשה בעקבות האלבום. הוא נוצר בעקבות שפה אמנותית שאני עובד בה מאז שהבראתי (ברזילי חלה והבריא מתסמונת מתסמונת גיאן-בארה הקשה והנדירה ששיתקה את גופו - א.ב). זו שפה שמשלבת קולאז'ים שאני יוצר, את המונולוגים, הסיפורים הקצרים והמוזיקה, הכל כמכלול. הכל תחת מטריה שקוראים לה מזל תאומים, מניה דיפרסיה. שדים של עצב, סופות של אושר. העליות הגדולות, והירידות הקיצוניות. מהיום והלאה, כל יצירה שלי תהיה המטריה הזו, זו שבועת חיים.

"בכל הקשור לשפה האנגלית, חייתי תשע שנים בניו יורק, אבל אני לא מדבר ממש אנגלית תקנית, אלא יותר 'ברוקלינאית'", הוא מוסיף. "האנגלית שלי לא נכונה, אבל אם ישמע את זה מישהו מברוקלין, זה ישמע לו הגיוני. בגלל זה אני בחיים לא אשתמש במילה כמו 'Storm' (סופה) אלא ב-'Blizzard'. אני לא אשתמש ב-'Sadness' (עצבות), אלא ב-'Sorrow'. אני לא שולט בשפה אלא במה שאני רוצה לומר. וזה מאוד מזל תאומים, ההפכים.

"היה לי חשוב שהקעקוע הזה לא יהיה צבעוני. הוא נעשה מהמון כאב והמון תובנות, וזו עבודה משותפת שלי ושל המקעקע אבי וענונו. זה הקעקוע הראשון שלי, והוא נוצר בארבע שעות וחצי. הייתי מביך, בכיתי והוא צעק עלי", הוא צוחק. "ובסוף הוא נשבר, שתינו טקילה, הוא כבר לא היה מסוגל לשמוע אותי. אסור לשתות במהלך קעקוע, אבל תיקח, רק תשתוק".