יהדות בלי דת: להכיר את ישראל האחרת

הם מגיעים מחו"ל רגע אחרי התיכון ורגע לפני הקולג', ללמוד בישיבה - הישיבה החילונית "בינה", ולצד טקסטים יהודיים מגוונים, הם לומדים להכיר את החברה הישראלית על שלל הקונפליקטים שבה. יהודי התפוצות הצעירים המשתתפים בתוכנית "Gap Year", מפתחים חשיבה ביקורתית כלפי המתרחש בארץ, לצד עשייה חברתית ותרומה לקהילה.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

• פסח למתחילים: לתקן את מה שקלקלו אבותינו/ יורם טהרלב
  

לילי, רפאל, מתי, ג'וש וידידה מסכמים שישה חודשים שבמהלכם למדו יהדות (אבל לא מנקודת מבט דתית), והתוודעו אל ההוויה הישראלית (אך לא באמצעות ביקור בכותל המערבי). או כדבריו של ידידה זמנבוסקי: "היהדות של ישראלי-חילוני מתבטאת בשפה העברית, בגיוס לצבא, ותרומה למדינה. היהדות הזו שונה לגמרי מהיהדות שלי".

להכיר את הקונפליקט מקרוב

הקבוצה שהתקבצה ב"בינה" כוללת מתבגרים עם רקע מינימלי (אם בכלל) ביהדות וקשר מקרי למדינת ישראל - לצד "יהודים מקצועיים" מקהילות יהודיות ותיקות, מסורתיות ורפורמיות. לילי גלמן מניו-יורק, למשל, דחתה את הכניסה לאוניברסיטה לטובת השתתפות בתוכנית.

"חשבתי שכולם פה יהודים, שמתפללים וחובשים כיפה כל הזמן". משתתפי התוכנית(צילום: יולי גורודינסקי)

בניגוד לגלמן שבאה עם הרבה ידע מוקדם (וגם ביקורת) על ישראל, רפאל היימן מהמבורג שבגרמניה, בא כ"לוח חלק": "הרגשתי קשר רגשי לישראל, וזו הסיבה שאני פה. אבא שלי נולד בחיפה, אבל לא ממש הכיר את המקום הזה. התוכנית אפשרה לי לפגוש את ישראל באמת".

מתי ורגו מהונגריה שמע על המדינה היהודית בעיקר דרך לימודיו בבית הספר היהודי-דתי כילד, וגם ג'וש' לייפר וידידה זלמנובסקי זכו לחוויה יהודית בבתי הספר היהודיים הקונסרבטיביים שבהם למדו , בניו-ג'רזי ובמנהטן. "בבית ספר התפללתי כל בוקר ושרתי את התקווה", מספר לייפר על החוויה היהודית שלו. "עכשיו הייתה לי אפשרות למתוח ביקורת על מה שלא טוב כאן, אבל במקביל להתנדב ולעשות בעצמי את השינוי".

הצד הלא זוהר של ישראל

לדברי ערן ברוך, מנכ"ל "בינה", מטרת התוכנית היא להביא צעירים בני 18-19 מהתפוצות לנקודת חיבור עמוקה יותר עם המדינה, ולהפגיש אותם עם ישראלים בני גילם. "הם חיים בדירה אחת עם צעירים ישראלים שמשתתפים במכינה הקדם-צבאית שלנו, הם לומדים עברית ויהדות, וגם מתנדבים. החיכוך הזה מעולה לשני הצדדים.

"ישראל הרי תופסת מקום בליבם של יהדות התפוצות, בין אם זה מתוך תפיסה ציונית, ובין אם מתוך הביקורות על המתרחש בזירה המדינית", הוא מוסיף. "אי אפשר להתעלם מכך שהמרכז היהודי של העולם הוא כאן. בניגוד לפרויקט תגלית - פה הם נמצאים בדרום תל אביב, ולא בהרצליה פיתוח. הם רואים את ישראל על הצד הלא הכי זוהר שלה".

"חשבתי שזו מדינה פונדמנטליסטית"

כחלק מהתוכנית, הצעירים מתנדבים בקהילה ארבעה בקרים בשבוע, בעיקר בבית הספר "ביאליק רוגוזין" שרבים מתלמידיו הם ילדים לעובדים זרים ומהגרים מאפריקה. שם הם מעבירים שיעורים פרטים באנגלית ובמתמטיקה. כמו כן, הם מסייעים במועדניות קשישים ובמתנ"סים בשכונת שפירא.

שאר הזמן מוקדש ללימודי עברית ויהדות הכוללים מקרא, פילוסופיה יהודית ותולדות הציונות, ומדי פעם הם יוצאים לטיולים בטבע, המשולבים בהיכרות עם אוכלוסיות שונות בישראל דוגמת הערבים ותושבי הפריפריה.

"זה היה מרגש עבורי להכיר פה חילונים", אומר ורגו. "רק כשדיברתי עם בן דוד שלי שגר פה, הבנתי שהם לא חיים יהדות ביומיום. לחגים אצלהם אין משמעות דתית. אני חשבתי שכולם פה יהודים, שמתפללים וחובשים כיפה כל הזמן. חשבתי שזו מדינה פונדמנטליסטית. גיליתי שזה לגמרי לא ככה".

לייפר, מצדו, מצא עניין בחיבור הבלתי שגרתי בין טקסטים מהמקורות ובין הוגים שונים, לאו דווקא מהעולם היהודי-דתי. "אחד השיעורים הכי מעניינים, היה דווקא שיעור תלמוד - למדנו את 'מסכת פאה' בשילוב טקסט של קארל מרקס. וואוו, כיהודי, זה הדהים אותי, לראות את החיבור הרעיוני ביניהם".

מה זו יהדות?

לידידה זלמנובסקי לא היה קל לגלות שהוא היחיד ששומר שבת וכשרות מבין המשתתפים בתוכנית. "באתי לפה בגלל הרבה סיבות, רציתי להתנדב ורציתי ללמוד על יהדות מזווית אחרת, ופה אני מוקף בחילונים שחווים יהדות אחרת ממני. אני היחיד פה ששומר שבת וכשרות באופן מסורתי. למזלי אני צמחוני, כך שכשרות לא היוותה בעיה.

"כמי שמאמין באלוקים, ומאמין במחויבות להלכה, יש לי פה אתגר – להבין מה המשמעות של כל זה עבורי, ולחשוב איך זה משתלב עם אלה שלא מאמינים לא בזה ולא בזה, אבל כן ביהדות".

יש מסקנות?

"זה עדין בתהליך, אז עוד אין שום דבר. אנחנו מנהלים הרבה דיונים, במיוחד עם החבר'ה הישראלים-חילונים שאיתנו בדירה, על המשמעות של אמונה ללא קיום מצוות, או על החשיבות של המחויבות להלכה.

"כאדם מסורתי יש לי צורך להבין איך מתייחסים לטקסטים ולמסורת הישנים, ומה אנחנו עושים איתם - האם אנחנו מנסים להמשיך לקיים משהו שכבר לא מתאים למציאות המודרנית? תמיד חשבתי על זה, אבל לראות גם אנשים אחרים נאבקים באותן שאלות, זה מעורר השראה".

"לא ידעתי מה ההבדל בין פליטים לעובדי קבלן". משתתפי התוכנית(צילום: יולי גורודינסקי)

היימן מספר כי המגוון של סוגי היהדות שפגש בישראל הפתיע אותו מאוד. "לא היה לי בגרמניה שום היכרות עם יהודים, לא היה לי אף חבר יהודי. זו הפעם הראשונה שבאתי לפה, כחלק מקבוצה של יהודים, ואני עדיין לא יודע אילו מסקנות יהיו לי מהחוויה פה, אבל ללא ספק זו הפעם הראשונה שהבנתי מה זה בכלל יהדות. שפגשתי טקסטים יהודיים ואורח חיים יהודי.

"למדתי שאפשר למצוא בתנ"ך שוביניזם וגזענות, ולהגיד שזו היהדות - ואפשר להוציא ממנו את הסובלנות החברתית. אני חושב שחבל לאבד את נקודת המבט הפלורליסטית והחברתית שיש בתנ"ך, יש בה הרבה מאוד עומק וחוכמה".

מלחמה ממקור ראשון

טילי "עמוד ענן", ששוגרו גם לכיוון תל אביב, הפגישו את חברי הקבוצה אל מול פני המציאות המורכבת. "היו פה טלפונים לחוצים של הורים באמצע המבצע", מספר ברוך, "אבל ההתייחסות של החבר'ה הייתה מדהימה, זה יצר בינהם חיבור מטורף".

"אנחנו יודעים שמדינת ישראל היא לא פארק שעשועים", כך לייפר. "אנשים תמיד אמרו לי: אתה לא יכול למתוח ביקורת על ישראל, כי אתה לא מבין מה זה לחיות במלחמה. השנה זה קרה במציאות, חייתי את זה. וזה בהחלט דבר אחד לקרוא על זה באינטרנט, ודבר שני לחוות את זה על בשרך".

גם גלמן, פעילה בענייני פמיניזם והקהילה הגאה, מרגישה שלמדה הרבה על המציאות הישראלית.

"חוץ מזה שידעתי שיש בעיות עם נשים באוטובוסים, לא ידעתי כלום. לא ידעתי מה ההבדל בין פליטים לעובדי קבלן, ולא הכרתי את המגוון הרחב של האוכלוסיות בחברה הישראלית.

ידעתי שישראל היא דמוקרטיה, אבל הכרתי רק את ביבי וקדימה, שהיא כבר אאוט. היום אני יודעת שיש גם מפלגות כמו מר"צ חד"ש. התמונה היא אחרת, הרבה יותר מגוונת ועשירה ממה שרואים 'משם".

• השקט שאחרי הפוגרום: לא סולחים לנצרות