טיול בחוף אכזיב: מערות ימיות, מפרצים וצבי ים

מסלול טיול רגלי בקטע החוף הקסום שבין ראש הנקרה לשפך נחל כזיב. המסלול חושף את החי והצומח במלוא הדרו. הטיול המובא הפעם מותאם גם למשפחות עם ילדים קטנים, וניתן להלך בו עם מנשאים.

מסלול הטיול מתחיל במגרש החניה של אתר ראש הנקרה. כאן משאירים רכב אחד, ורכב אחר יוקפץ אל מגרש החניה של פארק אכזיב, בצמוד לשפך נחל כזיב, חמישה ק"מ דרומית לראש הנקרה. אורך המסלול: חמישה ק"מ, דרגת קושי: קלה.

עוד טיולים בארץ  בערוץ התיירות:

• איך הפסקתי לפחד והתחלתי לטייל ביהודה ושומרון
•  שביל אלי כהן: טיול בעקבות המרגל שלא שב
• לעצור בתבור: טיול למרגלות ההר העגול
  

ההר היורד אל הים

אתר ראש הנקרה נמצא על קו הגבול שבין ישראל לבין לבנון. מיקומו בקצה רכס סולם צור מקנה לו עמדת תצפית מרהיבה אל עבר קו החוף הצפוני של ישראל, רכס הכרמל, מרחבי הגליל המערבי ורכס הרי מירון.

בשני מקומות בלבד בארץ ישראל יורד ההר ישירות אל הים: ברכס הכרמל ובראש הנקרה. הירידות הללו דרמתיות ומרשימות ביותר. בראש הנקרה ניעזר ברכבל (בתשלום, יש לבקש כרטיס ירידה בלבד ופתיחה של השער הרגלי אל החוף), אשר יוריד אותנו אל נקודת המפגש בין ההר והים.

סלע הקירטון בונה את המצוק המרשים של האתר. מדובר בסלע רך יחסית אשר סדקים גאולוגיים מצויים בו לרוב. גלי הים המכים בשעת סערה בסלע מרחיבים את הסדקים שבו, ומי הגשם משתתפים אף הם בפעילות ההרחבה וההמסה המתרחשת במקום כבר זמן רב.

בכל שעה מוקרן במקום סרטון קצר המלווה בהסברים על האזור. ניתן לסייר בין הנקרות היפות, להתרשם מצבעי הטורקיז המאפיינים את המקום, וכמובן לבקר בתצפית אל עבר קטע סלע המכונה "רגל הפיל". ביציאה ממסלול הנקרות נוכל לאתר ממש על מדרון הסלע שמימין לנו מאובנים קטנים של קיפודי ים.

כאשר נגיע אל גשר קטן המקשר בין מנהרה ארוכה והאתר עצמו, נפנה ימינה. נוכל להבחין במסילת רכבת שאותה הקימו הבריטים בשנות ה-40. נלך לאורך המנהרה לכיוון דרום ונצא דרך שער קטן אל החוף. נעלה על רכס הכורכר ולפנינו יתגלה קטע חוף קסום, שופע מפרצונים יפהפיים.

יורד אל חוף המים. רכס סולם צור(צילום: יניב אלון, טבע הדברים)

בדרך הכורכר

בשטח נראים סימני חציבה מרובים - עדות לשימוש עתיק יומין שעשה האדם בסלע. אם נביט מערבה נראה לפנינו כמה איים קטנטנים שזכו לשם: תכלת, שחף ונחליאלי. האיים הללו מהווים עדות לרכס הכורכר המערבי ביותר בארץ שבעבר הרחוק היה חלק מהיבשה.

קו החוף המוכר לנו כיום איננו קבוע, אלא חלו בו שינויים רבים. מפלס פני המים השתנה, והים הציף חלקים מאזור החוף וחזר ונסוג מערבה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה. כיום ניתן להגיע בסירה אל קרבת האיים, אך אסור לעלות עליהם - הם מוכרזים כשמורות טבע ששחפיות מקננות בהם.

נטייל לאורך המפרצים הסלעיים כאשר כל הזמן פנינו מועדות דרומה. סלע הכורכר שפוגש את הים עובר תהליכי בליה. במהלך השנים חלקים מהסלע נשברים ושרידיו נותרים בשטח בצורה אופקית ושטוחה הנקראת טבלת גידוד. על פני טבלת הגידוד נאחזים בעלי חיים שונים, כגון בוצית וצינורן.

מפרצונים ורכסי כורכר שמשתנים. קו החוף הצפ'-מע'(צילום: יניב אלון, טבע הדברים)

דיג אוהב דגים?

חלקי הסלע המצויים בים עצמו מהווים בית גידול נוח לשושנות ים, קיפודי ים ודגים רבים המוצאים שם מקומות מסתור. לחובבי השנרקול נכונה הפתעה נעימה: עשרות סוגים של דגים מצויים בחלק זה של הים התיכון, וזאת הודות להכרזה על קטע החוף וקטע הים עד לאיים כשמורת טבע שבה מוגנים כל בעלי החיים.

לחובבי הדיג שבינינו נמצא פתרון הוגן: הדיג מותר בחכות ידניות בלבד. שילוב של שמירת טבע שכזאת ומפרצים סלעיים מאפשר לבעלי החיים הרבים במקום להציג בפנינו עושר גדול של מינים. עלינו לזכור שבחוף הים תיכוני של ישראל נפגשות וחיות יחד אוכלוסיות של בעלי חיים (ואף צמחים) שמוצאן באזורים גאוגרפים ימיים שונים. רוב המינים המתקיימים כאן הם ממקור אטלנטי - ים תיכוני, אולם בעשורים האחרונים עולה בהדרגה חלקם של מינים טרופיים, שמוצאם מים סוף.

מינים אלו חדרו לאזורנו עם פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869, כאשר נוצר קשר ימי ישיר בין ים סוף לים התיכון. יש לזכור שתנאי המליחות והטמפרטורה השוררים במפרץ סואץ די דומים לאלו השוררים במזרחו של הים התיכון.

הדיג מותר בחכות ידניות בלבד. דיג בחוף אכזיב(צילום: יניב אלון, טבע הדברים)

ניסחף עם הזרם

נמשיך לטייל לאורך החוף ונגיע אל קטע בנוי ומוסדר - חוף בצת. בקיץ משמש המקום כחוף רחצה מוכרז. נמשיך דרומה ונגיע אל קטע חולי, רחב ידיים ושומם יחסית. החול הרב שמצוי כאן מורכב בעיקר מגרגירים גסים של קוורץ, ומקורו הראשי הוא בסחף שנשא אתו נהר הנילוס מהרי אפריקה אל האגן המזרחי של הים התיכון.

מאות אלפי שנים נסחף חול זה צפונה עם זרמי הים והתפזר לאורף החוף בעזרת הגלים והרוח. אם נביט סביב נגלה שהחוף ריק יחסית. ה"שממה" כאן מזמנת בכל שנה אורחים נכבדים ממשפחת הזוחלים - צבי ים. בחודשי האביב

מגיעות לכאן נקבות כדי להטיל את ביציהן. הן תרות אחר חוף חולי, שומם ורגוע. חוף בצת עונה על הצרכים הללו ומאפשר לנו ליהנות ממחזה מרהיב.

בשעות הלילה עולה הנקבה אל החוף, מתרחקת מקו הגלים, וחופרת בעזרת הסנפיר האחורי שלה קן בחול. היא מטילה בערך 100 ביצים לבנות בגודל של כדור פינג-פונג. בסיום היא מכסה את הקן בחול, וכיאה למשפחת הזוחלים היא אינה שומרת על הצאצאים שלה או מטפלת בהם. לאחר כחודשיים בוקעים בשעות הלילה צבים קטנים ורצים במהירות אל הים.

כל נקבה שבקעה בחוף זה תשוב להטיל בו בעצמה בתנאי שהחוף יישאר טבעי ולא מפותח על ידי האדם. גופים ירוקים שומרים בשנים האחרונות על ביצי הצבים בחוות דגירה בחוף כדי לעשות את המרב בהגנה על בעל חיים הנמצא בסכנת הכחדה.

בוקעים במהריות ורצים לים. צבי-ים בחוף בצת(צילום: יניב אלון, טבע הדברים)

איך נוצר סלע החוף?

נמשיך במסענו ונפגוש קבוצות של סלעים הנמצאות ממש על קו המים. אלו הם סלעי חוף, הנוטים בשיפוע קל מערבה. הסלע דומה לכורכר אך בנוי מגרגירי קוורץ ושברי קונכיות הנמצאים בקרבת קו החוף. בעזרת תמיסות גירניות מתלכדים כל המרכיבים הללו ויוצרים סלע. מבט בוחן מקרוב יגלה לנו שגם סלע זה משמש בית גידול ליצורים קטנים הנקראים חופיות. חלזונות קטנים אלו ניזונים מאצות הגדלות על פני הסלע.

בהמשך הדרך נחלוף על פני שפך נחל בצת ונגיע שוב אל רכס כורכר. הפעם נפגוש צמחי חוף שונים. במהלך השנה פורחים כאן חצבים, חבצלות החוף, רקפות, עדעד כחול, ואפילו סתווניות. צמחי החוף מתמודדים עם קרינה חזקה, חלחול של מי גשמים, רסס ומליחות גבוהים.

חבצלות חוף בחוף אכזיב. אחד ממיני הצומח באזור(צילום: יניב אלון, טבע הדברים)

כאשר האדם איננו דורס אותם בעזרת רכבי שטח ומקפיד שלא לקטוף אותם מתקבלים ריכוזי

פריחה גדולים יחסית בשטח קטן. נמשיך דרומה, נחלוף על פני בית ספר שדה אכזיב ונגיע אל פסל שחור וגבוה, פסלו של יחיאל שמי מקיבוץ כברי, הבנוי שברי אניות ובטון ומזכיר לנו את תקופת ההעפלה אל ארץ ישראל.

למרגלות הפסל נמצאת לגונה רדודה. זוהי בריכה טבעית הקשורה אל הים הפתוח בתעלות סלע צרות ומשמשת בית גידול נפלא לארנבוני ים, קיפודים, תמנונים, תולעי זכוכית ומלפפוני ים. סוף מסלולנו כבר קרוב. בעוד כ-300 מ' נגיע אל שפך נחל כזיב, שבצמוד לו נמצאת החניה של אלי אביבי וגן לאומי אכזיב, שם ממתין לנו הרכב.

הכתבה פורסמה בגיליון ינואר 2013 של הירחון "טבע הדברים "

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד