ניסים עוז: "עברתי סרט, ליאת בנאי יישרה אותי"
מדמות שולית ובלתי מוכרת, הפך ניסים עוז, בעלה של ליאת בנאי, לכוכב האמיתי של "חי בלה לה לנד 2" - ולא רק בזכות אשתו. וגם: רובי לוי מאכזב בסינגל חדש, ושני הרכבים שמנסים גם הם את להיטי המחרוזות. לאחד מהם זה אפילו מצליח
הפעם הראשונה בה נפגשתי עם ניסים עוז, היתה לפני שנה וחצי כשראיינתי את בת זוגו ליאת בנאי למדור. היא היתה אז זמרת עבר נשכחת שניסתה לעשות קאמבק דרך ליין מסיבות חדש לגייז בשם "אריסה". כעת, ביקשתי לראיין אותו לבד. מבן-זוגה הוא הפך, יש שיגידו רק בזכותה, לאחת הדמויות הבולטות בעונה החדשה של "חי בלה לה לנד 2" שמשודרת בימים אלה ב-yes.
עוד על מוזיקה מזרחית בערוץ המוזיקה של ynet:
- נסרין קדרי: "אני לא מאפגניסטן או ממקום קיצוני"
טיפוס חם, עוז. מפרגן, מחבק, מנשק בשתי הלחיים, מדבר בקצב בלתי אפשרי להקלדה, קופץ מנושא לנושא אבל בעיקר - אדם שמרגיש שהחיים התחילו מחדש עבורו, בגיל 36 כשהוא אב לחמישה ילדים. הוא דמות מוכרת בשוליים של הז'אנר המזרחי. לא אלה של נוקיה אלא בהארד-קור של התעשייה המזרחית. במועדונים ובאולפני ההקלטות הממוקמים במרתפים של בניינים עזובים.
את דרכו התחיל בתחנת רדיו פיראטית שם שידר מוזיקה מזרחית ואירח אמנים כמו תמיר גל וג'ורג' בר. בהמשך עבר לתקליטנות עד שבסוף החליט שהוא זמר. את ליאת בנאי הוא פגש במועדון "זו ארצנו" כשהציע לה לעשות איתו דואט. השניים הפכו למה שהוא מגדיר: דץ ודצה של הז'אנר המזרחי בישראל. "תוך כדי הקלטות השיר, התאהבתי בה והתחלתי לחזר אחריה. היא היתה אחרי גירושים ואני בדיוק טיפלתי בתינוק בן יומו שאמא שלו נטשה אותו והתזמון היה מצוין בשביל שנינו".
גרושה פלוס שניים, עם זמר פלוס אחד, שלא מוצא את עצמו בתעשייה.
היא לא פחדה?
"ליאת יישרה אותי מהקצה אל הקצה. עברתי חיים לא פשוטים. בגיל 24 התגרשתי. חיפשתי רק לבלות והייתי מפוזר בחיים. הייתי פעם גבר של הרבה נשים אבל היום אני גבר של ליאת בנאי גם אם תהיה לנו הצלחה בקריירה או לא. היא אהבת חיי והאהבה הכי גדולה שהיתה לי. היא יותר מהחצי שלי. אני בחור מפולפל שיודע לחזר ויש לי שמחת חיים והיא אהבה את זה בי.
"אין ספק שלא תמיד קל. היה לנו מאוד קשה להתפרנס. אין הרבה מועדונים ויש לנו חמישה ילדים לגדל (שניים משותפים -א.ש.). הופענו גם ב-1500שקל, העיקר שנביא אוכל הביתה. לליאת יש נכסי צאן ברזל במוזיקה ואני מביא את החפלה, והתחלנו להקליט שירים יותר מזרחיים קלילים ולא דיכאון כי המבוגרים פחות מתחברים לזה, ומפה לשם התחלנו להופיע עוד ועוד עד שהצלחנו להגיע למועדון 'הפלקה'".
ואחרי שכבשת את "הפלקה" הגעת לגייז.
"בהופעה הראשונה שלנו שם המקום היה מפורק. בהתחלה כשאמרו לי הומואים, לא ידעתי איך לאכול את זה, אבל אני אוהב את כולם, אין לי חס ושלום שום דבר נגד אף אחד, ולליאת יש קהל ענק של לסביות שמטורפות עליה. אני מוכר את המוזיקה שלי לכל קהל. אגב, זה המקום לציין שבעקבות ההצלחה אצל הגייז השתנו לנו החיים.
"אני וליאת ניסינו לעשות הכל כדי לקבל חשיפה תקשורתית. פתאום התקשרת אתה אלינו, וביקשת לראיין את ליאת. הכתבה שלך עשתה באזז רציני מאוד כי יומיים אחרי פרסומה התקשר אלינו שבי זרעיה וביקש להזמין אותנו לאודישן ל'לה לה לנד'. הוא אמר שאהב את מה שקרא ורוצה להכיר אותנו עוד. חלמנו על חשיפה כזו ובזכות הכתבה שלך לוהקנו לסדרה. מטורף".
בעריכה זה נראה כאילו שאתה מתפרסם על הגב של ליאת.
"אני וליאת מפרגנים אחד לשני ולא יעזור כלום לאף אחד. אין אחד שבא להיות יותר מהשני. יש לנו חמישה ילדים לגדל ואין רכבתי עליה או גנבתי לה את ההצגה. זה אינטרס משותף של שנינו וגם ההגעה שלי עשתה לה רק טוב, כי עכשיו היא מקבלת פוקוס בתוכנית והפוקוס עלינו".
אתה מכין את עצמך לאפשרות שאלה 15 דקות התהילה שלך?
"למה 15? למה לא 45 דקות? 15 דקות זה קצת. אפילו לא זמן פציעות. אנחנו עובדים עכשיו על מופע של שנינו, מקליטים שירים חדשים שהולכים להיות הפתעת השנה ובמקביל גם מוציאים חומרים לבד. השבוע הוצאתי שיר שלי בשם 'אויר לנשימה' שעדיין לא הפך ללהיט אבל זו רק ההתחלה שלו ויהיה בסדר".
אל תוותר
אני אוהב את רובי לוי. הוא זמר מצוין, יש לו קול מלטף, יש לו נוכחות בימתית, ובעיקר יש לו כמה להיטי ענק שאם אמן כמו אייל גולן היה מוציא אותם, כל המדינה היתה מדברת עליהם, ולא רק בז'אנר המזרחי. אה, רגע, זה באמת מה שקרה. גולן חידש את "מלאת אהבה" של לוי, זכה איתו לפופולריות מדהימה, וכעת לוי נהנה מהפרורים של הסקרנים שלא מכירים את הגרסה המקורית ומחפשים מי הזמר שגרם לאייל גולן לעשות קאוור לשיריו.
לפעמים כל מה שבנאדם צריך זו טיפת מזל. לוי יכול היה להיות כוכב ענק. לא חסר לו כלום ומי שרואה אותו בהופעות זוכה לחוויה מוזיקלית שלא נופלת מאף אולסטאר מזרחי ברפרטואר שמתחיל מ"מת לחבק אותך", ועד ל"פעם תורי ופעם תורך" של שלמה ארצי. השבוע הוא הוציא את "לא מוותר", סינגל קצבי וחביב, אבל כזה שלא יהיה רלוונטי בעוד כשבועיים.
לוי, וזה מה שעצוב בשיר החדש, פשוט נשמע שונה לגמרי מזה שאנחנו מכירים. העוצמות בקולו לא באות לידי ביטוי, הטקסט בנאלי עם ה"איתך אני נוגע בשחקים", ואת הלחן שמענו כבר מיליון פעם במיליון וורסיות אחרות. לוי אולי מרגיש שהוא תפס את המומנטום עם הצלחת החידוש של אייל גולן, אבל כדאי שלא יילך בדרך שירי החפלה הלא מעניינים, וימשיך להתעקש על חומרים טובים וראויים יותר, כמו אלו שהביאו לו הכרה - ואז אולי תגיע ההצלחה בזכות עצמו, ולא בזכות אלו שיחדשו אותו.
עוד מחרוזת אחת ודי
זה מדהים איך הז'אנר המזרחי הוא ז'אנר של חקיינים והדבר שהכי מעורר התפעלות זה שזה נעשה בלי בושה. כתבתי כבר לא מעט על גל המחרוזות שהתחילו עם רביבו והמשיכו עם הפקולטה וישי לוי - וכעת מנסים שני הרכבים חדשים לרכוב על ההצלחה.
הלהקה הראשונה היא "החברים" שמורכבת מהכנר המפורסם ילמז והזמרים יניב כהן ואריס. שילוב טורקי, יווני ועברי שנשמע כמו התחלה של בדיחה, ואכן כך זה גם נשמע פחות או יותר. נדמה שרצו ללכת על שלושה הסגנונות הכי בולטים בז'אנר המזרחי לתולדותיו ועשו מיקס מלהיטים כמו "צא מזה", "למה לא" ו"ילדונת", של קובי פרץ, כדי לקבל הזמנות להופעות.
מי שלעומתם דווקא מפתיעים לטובה הם "נגנים שרים", להקה המורכבת מהנגנים של משה פרץ, גליקריה, חיים משה, שלומי שבת ועוד - שהחליטו להתאגד ולעמוד בקדמת הבמה. ואתם יודעים מה? הם לא רעים בכלל, ומצליחים אפילו להביא סוג של הברקה. את המחרוזת שלהם "לנצח צעירים", שמעתי לראשונה בתוכנית של ירון אילן בערוץ 24, וכבר באולפן הם נשמעו אפילו טוב יותר מזמרים מנוסים. יש במחרוזת שלהם שמחת חיים ואני לא אופתע אם בסוף הם עוד יהפכו מגימיק להצלחה.
