תביעה: קיבלה דירה במתנה - ולקחה משכנתא
אישה שקיבלה במתנה דירה מדודתה הקשישה, שיעבדה אותה לאחד הבנקים - למרות שהתחייבה בפני הדודה לאפשר לה לגור בדירה כל חייה. אך כשלא עמדה בהתחייבויותיה, ביקש הבנק לפנות את הקשישה כדי לממש את הדירה. מה פסק ביהמ"ש?
קשישה שגרה משחר ילדותה בדירה שנבנתה על ידי אביה בירושלים, העניקה אותה בשנת 2001 במתנה לאחייניתה. זאת, בכפוף לכך שתהיה זכאית להמשיך לגור בה עד יום מותה.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- בעל הבית לא הודיע על השיפוץ - השוכר תבע
- העירייה יכולה להעלות ארנונה למוסד לימודי?
- תביעה: היזמים רצו לבנות - עיריית ת"א התרשלה
למרות בקשת הקשישה, ב-2006 שיעבדה האחיינית את זכויותיה בדירה לאחד הבנקים הגדולים. ואולם, מאחר שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפיו - ביקש הבנק לממש את הדירה, ובעקבות הליכי הוצאה לפועל שנקט הוציא צו פינוי נגד הקשישה, שהמשיכה להתגורר בדירה.
בתביעה שהגישה הקשישה לבית משפט השלום בתל-אביב, היא ביקשה כי יצהיר שהיא זכאית לגור בדירה עד לתום אריכות ימיה, כך שזכויות הבנק המאוחרות נסוגות מפני זכותה.
הבנק, לעומת זאת, טען כי זכויותיו גוברות על זכות הקשישה, שכן פעל בהתאם לחובותיו כאשר טרם מתן המשכנתא בדק הסכם שכירות שנערך בין האחיינית לבין הקשישה וכן את נסח הטאבו, ולא מצא כי הייתה כל מניעה לשעבד את הדירה.
הבנק אחראי לתאונה המשפטית
השופט רחמים כהן קיבל את הבקשה, לאחר שקבע כי הבנק התרשל כלפי הקשישה. נפסק כי בהיותו נושה מקצועי, מוטלות על הבנק חובות אמון מוגברות כלפי כל הציבור ולא רק כלפי לקוחותיו, ובמקרה זה הוא לא עמד בחובות אלו.
נפסק כי העובדה שבנסח הטאבו נרשם שזכויות האחיינית בדירה התקבלו במתנה מדודתה הקשישה, בצירוף העובדה שאותה קשישה גם חתומה כשוכרת על הסכם שכירות על דירה שהעניקה במתנה, היו אמורות להדליק אצל הבנק נורות אדומות - ולהוביל אותו לבדיקת זכויות הקשישה בנכס.
ואולם, הבנק לא הוכיח כי שקד בסבירות לביצוע בירור רציני באשר לזכויות הקשישה. לפיכך נפסק כי הבנק אחראי לתאונה המשפטית, וכי למרות שלא פעל בזדון, נוכח חובותיו המוגברות, הרי שהתרשל באופן העולה לכדי התנהגות חסרת תום לב כלפי הקשישה.
"יתר זהירות מצדו של הבנק הייתה מגלה כי בנכס מתגוררת אישה מבוגרת, אשר גרה בנכס מילדותה ואשר זכאית להמשך ולהתגורר בנכס כל ימי חייה", כתב השופט. לפיכך נקבע כי זכותו של הבנק נסוגה מפני זכויות הקשישה, ולפיכך ייאלץ להמתין עם מימוש המשכנתא לאחר אריכות ימיה. לבסוף חויב הבנק בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין של 12,500 שקל.
לדברי עו"ד אברהם חדידה ממשרד עו"ד סיני את חדידה, העוסק במקרקעין, "בית המשפט מרחיב את גבול האחריות של הבנק בבואו לאשר משכנתא על נכס, כחלק מעקרון תום הלב המורחב שבו הוא חב. לפיכך, גם אם הבנק לא בהכרח פעל בזדון, הוא עדיין היה חייב לערוך בדיקה מעמיקה יותר לעניין הזכויות בנכס. לבנק עדיין נותרו זכויות בדירה, אך זאת בכפוף לזכויות המבקשת המתגוררת בה אשר זכאית להתגורר בה עד סוף ימיה".
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
