עו"ד והייטקיסט: הדור הבא של המורים לאזרחות

"בישראל יש 3 מיליון ראשי ממשלה", אמרה גולדה מאיר בשנת 1969, כשהצביעה על המעורבות הפוליטית של אזרחי ישראל ובמיוחד על העובדה שכל אחד מאיתנו רוצה להיות חבר כנסת או שר ולהשפיע בעצמו על הפוליטיקה ועל החברה שלנו. אולם יש כאלה שדואגים להשאיר סוגיות כמו שינוי שיטת הממשל, זכויות אדם ומיעוטים בחברה הישראלית - דווקא בין כתלי בית הספר.

אזרחות - מקצוע בלב הכותרות:

• המפקח על האזרחות פוטר: "לא החלטה מקצועית"
• לפני פיטורי המפקח: עוד ספר אזרחות נפסל
• השימוש בספר האזרחות יבוטל: "רווי טעויות"
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

תכירו את עדי גרוסמן ואסיף אלמוזני. שניהם סטודנטים במסלול להסבת אקדמאים במכללת סמינר הקיבוצים, ללימודי תעודת הוראה במקצוע האזרחות. היא בוגרת תואר ראשון במשפטים וממשל מהמרכז הבינתחומי ועורכת דין בהכשרתה והוא איש היי-טק.

סמינר הקיבוצים. למצולמים אין קשר לכתבה(צילום: משה שי)

יחד עם כ-30 סטודנטים בעלי תואר ראשון או שני במשפטים, מדעי המדינה או ממשל, החליטו שהגיע הזמן לקדם את מקצוע האזרחות במערכת החינוך מתוך הבנה שפעילות פוליטית לא מתחילה ומסתיימת בכנסת ישראל, ואולי גם לנסות ולהשפיע מבפנים על המקצוע שנמצא לאחרונה באור הזרקורים.

"הרבה מהאנשים שהגיעו למסלול הזה הגיעו לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011", מסביר אלמוזני. "הבנו שלהיות מוערבים זה למצוא דרך להיכנס למערכת ולהשפיע מבפנים. רובנו כבר מגיעים עם קריירה: אני עדיין עובד בהיי-טק, יש עורכי דין, אנשים מהמנהל הציבורי וגם חבר'ה שעדיין לומדים לתואר ראשון במרכז הבינתחומי ורוצים להשתלב במערכת החינוך עם סיום הלימודים. יש כאלה שזו הקריירה השניה שלהם, יש כאלה שרוצים לעשות את זה במקביל לעריכת דין. אתה יכול למצוא אצלנו במחזור אנשים מגיל 24 ועד גיל 64 שפשוט רוצים להיות מורים לאזרחות".

"אני בכלל רציתי להיות עורכת דין", מוסיפה עדי. "מבחינה אישית אני מאוד אוהבת ילדים וחשבתי שללמד אזרחות זה משהו שאני יכולה ליהנות ממנו. מעבר לזה, אזרחות זה מקצוע מאוד חשוב, כל הנושא של זכויות אדם, הבנה של המערכת וכו'. ברמה הכללית יותר, מערכת החינוך זקוקה לאנשים חזקים שישפרו טיפה את הרמה ואולי יעזרו לתלמידים".

המין החזק

התכנית (שתוכניות דומות לה כבר קיימת במוסדות שונים ברחבי הארץ) בה לוקחים חלק עדי ואסיף נפתחה בעקבות פנייה של סטודנטים בתכנית "ראשית החינוך" במרכז הבינתחומי בהרצליה, לעשות תעודת הוראה באזרחות.

כתבות נוספות בערוץ הלימודים :

• 5 מיתוסים על המבחן הפסיכומטרי. לגזור ולשמור
• למה סטודנטים לחינוך והוראה לא זכאים למלגות?
• בוחרים ללמוד הוראה עם ציון 700 בפסיכומטרי
  

קריטריון הקבלה לתכנית, אותה מרכז ד"ר גדעון אביטל, היה סטודנטים שמגיעים מלימודי תואר ראשון במשפטים, ממשל או מדעי המדינה. מעבר לסטודנטים שהגיעו מהמרכז הבינתחומי, הגיעו גם עורכי דין רבים ואקדמאים מהמנהל הציבורי. נתון בולט הוא שבמסלול יש רוב גברי בקרב הסטודנטים, מה שלא ניכר בספסל הלימודים של מכללות ההוראה לפני כעשור.

עד כדי כך?

"פשוט יש המון בנים", קובעת ד"ר סמדר דוניצה, ראש תכנית ההסבה במכללה. "בכלל בתכניות ההסבה יש יותר בנים, בניגוד לסטודנטים שלומדים לתואר הראשון. לפני עשר שנים רק בנות הסתובבו פה, וזה מאוד מרשים. בהסבה יש עוד יותר גברים מבדרך כלל ויש תחומים שבהם אתה רואה שליטה גברית ואזרחות הוא אחד מהם. הם בנים מאוד דומיננטים ודי רואים את העובדה שהם אנשים שבאו לשנות את המערכת".

מערכת החינוך מוכנה לקלוט כל כך הרבה מורים לאזרחות?

"אני יודעת שמי שרוצה להיכנס למערכת ימצא את הדרך. בשנה הראשונה יהיה לו היקף עבודה קטן, ואולי ילמד בשני בתי ספר וישלב עוד דברים במערכת. אין לי ספק שמי שבאמת רוצה ימצא את המקום, מי שרצה להתחיל לעבוד השנה כבר עובד. אז נכון שחלק עובדים בבית ספר יסודי ולא בעל-יסודי. תראה, אזרחות זה לא רק ללמוד לבגרות; גם אם זה מורה שמלמד אותם מקצועות אחרים כמו היסטוריה או שיעורי מורשת, אז האזרחות נכנסת לכל מקום. אין לי ספק שיצליחו למצוא עבודה".

(צילום: משה שי)

פוליטיקה ירוקה

במסגרת לימודיהם ולקראת הבחירות לכנסת ה-19, יזמו המורים לעתיד פרוייקט בשם "מיזם שבוע האזרחות", בשיתוף בית הספר התיכון הכפר הירוק. מדובר על ארבעה ימים (החל מאתמול ועד יום רביעי - 16-13.1), במהלכם ייקחו חלק הסטודנטים בתכנית להכשרת אקדמאים להוראת אזרחות ותלמידי שכבת כיתות י' בכפר הירוק.

המיזם עצמו, שתוכנן ונבנה כאמור על ידי הסטודנטים עצמם, נועד ליצור מציאות שמדמה ככל האפשר את העולם האמיתי בהתנהלות מערכת בחירות על מרכיביה השונים. התלמידים לא רק ילמדו את הפרקים הרלוונטיים באזרחות, אלא גם יתנסו ביישום הנושאים הנלמדים, מהקמת מפלגות, התמודדות עם פסילת מפלגה, קמפיין בחירות וניהול משא ומתן קואליציוני והקמת ממשלה.

"כחלק מההתנסות שלנו, הרעיון היה להרים פרוייקט ללא הגדרות ומטרות רווח", מסביר אסיף. "הכפר הירוק הוא מקום שמתנהל ברוח המנהיגות ומעודדים פעילויות מהסוג הזה. לא מדובר על משהו שמדמה מפלגות אמיתיות כמו ליכוד ועבודה. יצרנו עם התלמידים מפלגות דמיוניות שיש במצע שלהן אג'נדות מנוגדות, וזאת כדי לאתגר את התלמידים לחשוב".

"עשינו הכנה מקדימה עם התלמידים", מוסיפה עדי. "התלמידים מקסימים וזאת פשוט הזדמנות אדירה מבחינתנו להשפיע וליצור פעילות חוויתית לתלמידים ובאמת ללמד אותם לחשוב".

בקיצור, הטובים להוראת האזרחות.

"תראה, אני לא יודעת אם יש ביקוש בארץ למורים לאזרחות, אבל בשנים האחרונות תלמידי התיכון נבחנים בבחינת הבגרות בשתי יחידות לימוד, יש רפורמות והמצב משתפר".

ומה לגבי נושא השכר?

"אבא שלי היה מורה והתפרנסנו יפה, אז זה לא מאיים עלי. 

בעלי מוטיבציה ואיכותיים 

"אם היינו מדברים בשנה שעברה, הייתי אומרת לך שמדובר באנשים שמחפשים קריירה אחרת ואולי גם מחפשים את עצמם", מסכמת ד"ר סמדר דוניצה. "מה שכן, חלקים כבר עורכי דין ותיקים שרוצים ללמד אזרחות בנוסף לעבודה שלהם.

"הקבוצה השניה, שאסיף שייך אליה, הם סטודנטים שעובדים בהיי-טק או בכל מקום אחר ומסתדרים. ביום ראשון האחרון נכנסתי לצפות בשיעור שלהם ופשוט התרשמתי מכמה בעלי מוטיבציה ואיכותיים הם, בעלי רצון להיכנס למערכת ולעשות שינויים מבפנים. אני לגמרי מבינה שהשכר במערכת הוא לא אטרקטיבי.

"המבוגרים ביניהם ימשיכו לעבוד במשרדים הפרטיים שלהם וייכנסו למערכת והצעירים הם בלי משפחות או עומסים של בית וילדים ואני מאמינה שהם ישקיעו בחינוך. אני גם רואה שהם כל כך רוצים חינוך שהם מוכנים להיכנס לדברים אחרים, שהם לא אזרחות. הם בראש ובראשונה הם רואים את עצמם כמחנכים. אלה אנשים שייקחו על עצמם לחנך כיתה. אנחנו מכוונים אותם לדבר הזה, לראות את הילד כעולם ומלואו".