מקטרים ומשלמים: בקלפי תבחרו גם בסביבה

החורף רק החל והוא כבר שובר שיאים: כמויות כפולות מהממוצע של משקעים, נחלים עולים על גדותיהם ומפלס הכנרת שמטפס בקצב שכבר מזמן שכחנו. מנגד, גם מחירי המים ממשיכים לעלות, כשהעלייה במחיר של 2.8% בתחילת החודש, מצטרפת לעלייה מתמשכת של כ-13% בשלושת השנים האחרונות.

טורים נוספים מאת עדי וולפסון : 

איך יהפוך שר האנרגיה והמים לירוק?

יודעים להפגין למען הסביבה, בקלפי שוכחים הכל

מה אתם עשיתם השנה בשביל הסביבה?

יאמרו לכם, ובצדק, שהעלייה במחיר איננה קשורה כלל בכמות המים אלא בעלות ההפקה שלהם, כלומר בעלייה בהיקפי ההתפלה ובהוצאות על תשתיות והתייקרות בתעריפי האנרגיה. ואתם תתלוננו, אבל תשלמו, כי אי אפשר בלי מים.

מפלס הכנרת עולה וגם מחירי המים(צילום: מוחמד שינאוי)

גם ההבטחה הגדולה שמרבצי הגז האדירים שהתגלו לחופי ישראל לפני כ-4 שנים ישנו את משק האנרגיה בישראל טרם התממשה. מחירי החשמל לצריכה ביתית התייקרו בשנתיים האחרונות בכ-25% וצפויים לשוב ולעלות בחודשים הקרובים. אז נכון, הגז המצרי לא זורם, עלות הדלקים לייצור חשמל עולה והגרעון של חברת החשמל גדול, אבל אי אפשר לחיות בלי חשמל, אז תקטרו ותשלמו.

אסדת קידוח הגז "תמר" (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

גם האיומים על השטחים הפתוחים בישראל כתוצאה מבנייה עירונית ותעשייתית נמצאים בעליה מתמדת וגדלו בכ-35% בארבע השנים האחרונות. למרות זאת, מחירי הדיור עדין ממשיכים לטפס והכניסה לאתרי נופש ולחופי ים התיכון והכנרת מתייקרת בכל שנה. אז מה תעשו? תשלמו.

לכל אלו יש להוסיף את עליות המחירים העקיפות המתגלגלות על כל אחת ואחד מאיתנו כתוצאה מיישום חוק אוויר נקי. חוק זה בעצם קובע מחיר לאוויר שאנו נושמים ומחייב את התעשיינים להשקיע בהפחתת הזיהום שנפלט אליו.

לא נשכח גם את החוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות שמחייב את יזמי הנדל"ן בעלויות גבוהות לטיפול מקדים בקרקעות שכאלו, חוק האריזות שמטיל על היצרנים והיבואנים את החובה לאסוף את האריזות של מוצריהם, וכמובן, עליות תעריפי המים והחשמל לחקלאות ולתעשייה שמתווספות להתייקרות של מרבית מוצרי הצריכה כתוצאה מעלייה במחירי הסחורות בעולם ועליית המע"מ.

איך שלא עושים את החשבון, ככל שהאוכלוסייה בעולם גדלה ומתפתחת צריכת משאבי הטבע עולה והם מתדלדלים ולכן המחיר שלהם עולה.

מה עושים? חוסכים בצריכה

הפתרון הזול, הפשוט והידידותי ביותר לסביבה הוא לחסוך במקור- כלומר, הפחתה בצריכת המוצרים. כדי לעשות זאת יש לתכנן מראש, להתייעל ולנהל את משק הבית או המשק הלאומי בראייה ארוכת טווח שמשקללת את כלל המשאבים. אולם ממשלות ישראל לדורותיהן התנהלו בתפיסה של הישרדות והזניחו והפריטו את משאבי הטבע, כאשר התבנית השולטת במהלך השנים היא להגדיל את ההיצע בכדי לספק את הביקוש וחוזר חלילה.

לכן, דווקא עכשיו, כשכל המפלגות מבקשות מכם מנדט לנהל את הביטחון, הכלכלה הלאומית והיחסים הבינלאומיים, כדאי שתשאלו את עצמכם גם מי ינהל בצורה הטובה ביותר את המשאבים הלאומיים.

זה מתחיל בדוגמא אישית, למשל בצמצום מספר משרדי הממשלה ואיחוד של משרדים בעלי סמכויות משלימות, כמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים. מעבר לחיסכון כלכלי מידיי ושימוש מושכל במשאבים. צעד שכזה יאפשר גם לנהל את משאבי הטבע בצורה נכונה יותר.

גם יישום של הצעות חוק קיימות, כמו חוק אוויר נקי וחוק האריזות, לצד קידום של הצעות חוק חדשות, כמו חוק אנרגיה מתחדשת או חוק מיחזור פסולת אלקטרונית, הוא צעד בכיוון הנכון.

מיחזור פסולת אלקטרונית - צעד בכיוון הנכון(צילום: רויטרס)

ובסוף, הקמת מועצה לאומית להגנה על הסביבה, כמו המועצה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה, שתשמש כגוף מטה לראש הממשלה והממשלה, המתכלל, מייעץ ומפקח על יישום החלטות ממשלה בנושא הגנת הסביבה ומשאבי הטבע.

האתגרים הגדולים שעומדים בפני משקי האנרגיה, המים, התחבורה והקרקעות של מדינת ישראל והדרישה ההולכת וגוברת של אזרחי המדינה לסביבה איכותית ובריאה יותר, יעמדו במרכז העיסוק של הכנסת הבאה. לבחירות הקרובות לכנסת תהיה השפעה משמעותית על ניהול משאבי הטבע במדינת ישראל, אז אל תוותרו או תשאירו את ההחלטה למישהו אחר וכשאתם עומדים ביניכם לבין עצמכם בקלפי תבחרו גם בסביבה.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון