אלוהים נטע, ואתם מקלקלים

ראש השנה הוא עת לחשבון נפש. ב-א' בתשרי עומד האדם עם עצמו ועם קונו, ומבקש לדעת איפה טעה, איך יוכל לתקן - וממי עליו לבקש מחילה. אינני יודע אם בראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט שיחול הערב ובשבת, נעשַׂה חשבון נפש עם הצומח. היחיד שיכול היה לברר זאת הוא, כנראה, שלמה המלך, שידע לדבר אל העצים - מן הארז אשר בלבנון, ועד האזוב אשר בקיר.

<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

• יצחק נחשוני עונה לבנו, קובי: המהפך החרדי - "הפסד" שכולו ניצחון
  

לדבר אל העצים איננו יכולים, אך אנו בהחלט מוזמנים לעשות קצת חשבון נפש, וללמוד משלמה כיצד עלינו לשמור על כל מה שברא הקב"ה. וכך אמר החכם מכל אדם: "ראה את מעשה האלוהים כי מי יוכל לתקן את אשר עוותו?" (קהלת ז', 13). בקהלת רבה (ז', כ"ח) אף מבארים לנו את הדבר באר היטב: "משעה שברא הקדוש-ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן. ואמר לו: ראה מעשיי, כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי - בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל - אין מי שיתקן אחריך".

וקלקלנו. אנו והדורות שלפנינו. אך אין זה אומר שאנו פטורים בלא כלום. עלינו לעשות ככל שיש לאל ידינו כדי לתקן. את התיקון אפשר ללמוד מהקב"ה: כשברא את העולם, עסק תחילה בנטיעה: "וייטע ה' אלוהים גן בעדן" (בראשית ב', 8). מכאן שאחד הכלים העומדים לרשותנו כדי לתקן את שקלקלנו, הוא לנטוע עצים.

לנטוע, כדי לתקן

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא היום שראוי להעלות בו על נס את הנטיעות ואת השמירה על הטבע. בעניין זה הלכנו אחרי הרב זאב יעבץ, שבט"ו בשבט של שנת 1890 נטע עם תלמידיו עצים במושבה זכרון יעקב. כך החלה לה מסורת נטיעות שהתנחלה בלבבות, עד שכיום יודע כל ילד שבט"ו בשבט נוטעים עצים.

המסורת היהודית מצווה אותנו לשמור על הטבע ולנטוע לא רק למעננו, אלא גם למען הדורות הבאים. במדרש תנחומא

מצאנו את הסיפור המפורסם על הקיסר אדריאנוס, שיצא למלחמה וראה בדרכו זקן נוטע תאנים. שאל אותו אדריאנוס מדוע הוא טורח לאחרים. השיב לו הזקן: אם אזכה, אוכל מפירות נטיעותיי, ואם לאו יאכלו בניי. וכמותו גם חוני שנטע עץ חרוב בזקנתו. וכאשר שאלו אותו למה הוא עושה כן, השיב: כשם שאני אכלתי מפירות אבותיי, כך אני שותל עבור ילדיי.

ההשקעה בסביבה ירוקה ובריאה יותר, מביאה לאיכות חיים מיידית ושומרת על העולם שנתן לנו הקב"ה. אלוהים שתל אותנו בעולם הזה כדי לעבוד את האדמה ולשומרה. לחיות מפרי הארץ, אבל גם לשמור על הארץ מפני ניצול הרסני. כאשר אנחנו נוטעים עץ בט"ו בשבט, אנחנו מחזקים את הקשר שלנו עם האדמה שמעניקה לנו חיים, ומתחייבים לשמור על הארץ שלנו לדורות הבאים.

• הכותב הוא יו"ר קק"ל