דו"ח: מעמד הביניים מצטמצם והכנסותיו יורדות

צמד המילים "המעמד הבינוני" כיכב במערכת הבחירות האחרונה; פוליטיקאים רבים התיימרו לדבר בשמו וטענו כי ישימו את האינטרסים שלו לפני כל אינטרס אחר, אם וכאשר ייבחרו לכנסת. מחקר חדש של מרכז אדוה, המנסה לשרטט קווים לדמותו של מעמד הביניים הישראלי, עשוי לספק כמה פרטים מפתיעים לאותם "שליחים" חדשים של המעמד הזה.

כתבות נוספות בנושא מעמד הביניים :

• למי התכוונתם כשאמרתם "מעמד הביניים"
• למה המחאה הובלה בידי צעירים, יהודים וצברים?
• "משלמים פה כמו בדנמרק - ומה מקבלים?"
• הפיתרון לקפיטליזם החזירי? גילדות ימי הביניים
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
   
  
  

למי שחושב, למשל, שקיצוץ במגזר הציבורי הוא צעד לטובתו של המעמד הבינוני, כדאי להסתכל על הנתון הבא: כ-30% מבני מעמד הביניים (אזרחים שהכנסת משק הבית שאותו הם מפרנסים נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית למשק בית), עבדו ב-2010 בשירותים ציבוריים. 

שביתת האחיות. לא כולם ירוויחו מהקיצוץ(צילום: גיל יוחנן )

בעוד שהמגזר הציבורי מצטייר כמעוז מובהק של המעמד הבינוני, קשה להצביע על מקצוע מסוים שבו נהנה מעמד זה מדומיננטיות מובהקת. זאת, בניגוד לבני המעמד הגבוה, המהווים למעלה מ-60% מבעלי המקצועות האקדמאים וכ-74% מהמנהלים, ובני המעמד הנמוך, המהווים כ-62% מהעובדים הלא מקצועיים וכ-46% מעובדי המכירות והשירותים.

מרכז אדוה הינו מכון בלתי תלוי "לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי". הוא מתמקד בחקר המדיניות החברתית בישראל ובוחן את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים.

יותר אנשי מכירות, פחות חקלאים 

מהשוואה למצב ב-1992, ניתן לראות כי חל שינוי בדפוסים המקצועיים של בני מעמד הביניים, בעקבות שינוי כללי שחל בשוק התעסוקה הישראלי. בשנת 1992, 6.2% בלבד ממעמד הביניים עבדו כאנשי שירותים וסוכני מכירות, בעוד שבשנת 2010 גדל שיעור העובדים בענף זה ל-20.7% מהמעמד כולו. במקביל, חלה ירידה דרמטית בשיעור עובדי התעשייה והחקלאות במעמד הביניים, מ-50.1% ב-1992 ל-24.3% ב-2010.

רובד ומשלח יד, 1992, 2002 ו-2010*

(באדיבות מרכז אדוה)

*באחוזים מתוך הרובד, משקי בית שבראשם שכיר/ה

מנגד, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה בביקוש לסוכני מכירות ולעובדי שירות בענפי הסלולר והאינטרנט. בעקבות המגמה הזאת, נעלם אחד המאפיינים ההיסטוריים המובהקים של מעמד הביניים הישראלי והוא היותו מעמדם של העובדים המיומנים בתעשייה ובחקלאות.

מוקד שירות לקוחות של פלאפון. ענף חדש וצומח

כבר מזמן לא "אשכנזים"

נהוג להאשים את מי שמדבר בשם המעמד הבינוני בכך שהוא פונה לאשכנזים. המחקר החדש של מרכז אדוה מפריך את הטענה הזו, ומראה כי בשני העשורים האחרונים חל שינוי מהותי בקשרים שבין מוצא אתני למעמד כלכלי.

בין השנים 1992 ל-2010, גדל חלקם של יוצאי ברית המועצות לשעבר בקרב המעמד הבינוני והמעמד הגבוה, בעוד שחלקם בקרב בני המעמד הנמוך ירד. אם בשנת 1992, 56.7% מהעולים היו במעמד הנמוך, 32.7% היו במעמד הבינוני ורק 10.6% במעמד הגבוה, אזי בשנת 2010 התהפכה התמונה ורק 38.7% מהעולים מברית המועצות לשעבר השתייכו למעמד הנמוך, 34% השתייכו למעמד הבינוני ו-27.2% ששייכים למעמד הגבוה.

הרכב שלושת הרבדים לפי לאום ומוצא, 1992, 2002 ו-2010*

(באדיבות מרכז אדוה)

*מתוך קבוצות המוצא בכל שנה, משקי בית שבראשם שכיר/ה

במקביל, ניתן לראות כי קשיי הקליטה של העולים שהגיעו בשנות ה-50 של המאה ה-20 מארצות האיסלאם כבר אינם משפיעים על מצבם הכלכלי של צאצאיהם. בשני העשורים האחרונים, זינק שיעור בני המעמד הגבוה שהוריהם עלו מארצות האיסלאם מ-24.9% ל-45.3% מכלל האזרחים שמשתייכים לקבוצה אתנית זו. בהתאם, ירד שיעור ה"מזרחים" ששייכים למעמד הנמוך ולמעמד הבינוני.

מנגד, בקרב "אשכנזים" שהוריהם עלו מארצות צפון אמריקה ואירופה, חלה עלייה בשיעור ההשתייכות למעמד הבינוני, לצד ירידה בשיעור ההשתייכות למעמד הנמוך והגבוה גם יחד.

שתי הקבוצות האתניות היחידות שבהן חלה ירידה בשיעור המשתייכים למעמד הבינוני והגבוה, לצד עלייה בשיעור המשתייכים למעמד הנמוך, הן הקבוצות הוותיקות, כלומר, יהודים שהוריהם נולדו בארץ, וערבים. שיעור היהודים שהוריהם נולדו בארץ המשתייכים למעמד הנמוך עלה מ-31% ב-1992 ל-33.7% ב-2010 ושיעור הערבים הישראלים המשתייכים למעמד הנמוך גדל מ-56.4% ל-64% מכלל האוכלוסייה הערבית.

חלקו של כל רובד בכלל הכנסות משקי הבית, 1992, 2002 ו-2010*

(באדיבות מרכז אדוה)

*באחוזים, לפי הכנסה חציונית ברוטו למשק בית שבראשו שכיר/ה 

מעמד בינוני או מעמד פועלים?

בין אם יתייחסו הפוליטיקאים המבקשים לייצג את המעמד הבינוני לנתונים אלה או לא, מנתון אחד יהיה קשה להם להתעלם: מעמד הביניים הישראלי הולך ומצטמצם, והכנסותיו הולכות ויורדות.

חלקם של משקי הבית שהכנסתם נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית (כאמור, אלה הם בני מעמד הביניים), ירד בשנים 2010-1992 מ-30.8% ל-27.8%. זאת, כאשר ישראל מאופיינת מלכתחילה במעמד ביניים מצומצם מאוד, במיוחד יחסית לדמוקרטיה ליברלית.

שיעור משקי הבית בכל רובד, 1992, 2002 ו-2010*

(באדיבות מרכז אדוה)

*באחוזים, לפי הכנסה חציונית ברוטו למשק בית שבראשו שכיר/ה

במדינות סקנדינביה שיעור המשתייכים למעמד הביניים עולה על 60% מהאוכלוסייה ובמדינות צפון ומרכז אירופה הוא נע סביב 50%. גם במדינות דרום אירופה, באוסטרליה, בבריטניה ובאירלנד, מהווה מעמד הביניים למעלה מ-40% מהאוכלוסייה. היקפו של מעמד הביניים הישראלי דומה להיקפו במדינות כמו רוסיה, ארצות הברית, מקסיקו וברזיל.

אך לא רק היקפו של מעמד הביניים קָטֵן ומצטמצם, אלא גם הכנסותיו. חלקו של המעמד הבינוני בכלל ההכנסות במשק ירד בעשורים האחרונים מ-24.7% ב-1992 ל-21.3% ב-2010. הירידה בהכנסות מתבטאת גם בירידה בבעלות על רכוש, כאשר שיעור הבעלות על דירה בעשירון השכר החמישי ירד מ-76.1% ב-1992 ל-65.9% ב-2010.

הכנסה חציונית ברוטו של משקי בית שבראשם שכיר/ה לפי רובד, 1992, 2002 ו-2010*

(באדיבות מרכז אדוה)

*בש"ח, במחירי 2010

לטענת עורכי המחקר, "הרובד הבינוני בישראל, כפי שהוא מצטייר מהנתונים המוצגים להלן, שונה למדי מן הדימוי של מעמד בינוני כפי שהוא נבנה בספרות היפה, בספרות הסוציולוגית ובתקשורת במדינות המערב. מבחינות רבות הוא מזכיר יותר את המאפיינים הסוציולוגיים המיוחסים במערב בדרך כלל למעמד הפועלים. המקבילה הישראלית של מעמד בינוני בנוסח ארצות המערב מצויה גבוה יותר בסולם ההכנסות הישראלי".