דליפת הגז באשדוד: המעסיקים בקושי משלמים
בסוף השבוע נהרגו שני עובדים מדליפת גז בבתי הזיקוק באשדוד, אך מומחים משפטיים מהתחום מנמיכים ציפיות באשר לעונש הכספי שיקבלו האחראים. "במרבית המקרים יש פער בין התוצאה הטראגית לענישה; עבודות שירות וקנסות של עד 15 אלף שקל, למרות שהחוק מאפשר להטיל קנסות של 250 אלף"
האסון שאירע בסוף השבוע בבתי הזיקוק באשדוד, בו מתו שני פועלים כתוצאה משאיפת גז רעיל, מעלה את שאלת האחריות של מעסיקים לתאונות עבודה שגורמות לפציעה או למוות של עובדים. למרות שבמקרים מסוימים אין ספק שהאחריות מוטלת עליהם - פעמים רבות מסתיים ההליך הפלילי נגד המעסיקים בעונש זניח ותו לא - כך גורס עו"ד אילן שדי העוסק בדין פלילי.
- עבר בוועדה: הגנת קצבה לנכי תאונות עבודה
- הכל תרבות: על תביעות של פועלים סינים בארץ
- פציעה שנגרמה במהלך יום כיף - תאונת עבודה?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
"עשרות אלפי עובדים נפצעים מדי שנה בתאונות שמתרחשות במסגרת העבודה, חלקן מסתיימות בפציעה קשה וחלקן אף במוות", הוא מפרט. "לא אחת התאונה נגרמת בשל רשלנות המעביד, אולם המציאות מלמדת כי במקרים רבים, העונש שמוטל עליו זניח".
על פי נתוני התמ"ת, מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף תאונות עבודה, ומי שאמון על החקירה במישור הפלילי אלה המשטרה או משרד התמ"ת. "המטרה היא לבדוק אם יש אשמים", מסביר שדי. "בחלק לא מבוטל מהמקרים מתגלה רשלנות או תרומה לתאונה מצד המעסיק או מי מטעמו, מנהל העבודה למשל. במקרים כאלה, אותו גורם חשוף לדין פלילי, כמו גרימת חבלה או מוות ברשלנות".
עם זאת, שדי מדגיש כי פעמים רבות מסתיים ההליך הפלילי בעונש שאינו מרתיע דיו. "במרבית המקרים יש פער בין התוצאה הטראגית לענישה", הוא אומר. לדבריו, הענישה ברוב המקרים מסתכמת במספר חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, או קנסות של 15-10 אלף שקל בלבד, למרות שהחוק מאפשר להטיל קנסות של 250 אלף שקל.
כך למשל, שדי מדגים כי במקרה בו עובד שאחז בשרוול משאבת בטון נפגע מקו מתח גבוה והתחשמל למוות - נטען בתביעה שהמעסיק לא מינה גורם מוסמך לפיקוח על הבטיחות בעבודה ואף היה מודע לסכנה, ובפסק דין נגזר פיצוי על סך 50 אלף שקל ומאסר לחמישה חודשים. במקרה אחר הוא מדגים כי עובד נהרג במהלך חפירת תעלה כתוצאה מהתמוטטות הדפנות, ובכתב האישום נטען כי לא היה מיגון מפני התמוטטות. גזר הדין במקרה זה היה חמישה חודשי עבודות שירות, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 שקל.
פיצוי מהביטוח הלאומי
בצד ההליך הפלילי - עובד שנפצע כתוצאה מתאונת עבודה, בין אם באירוע נקודתי ובין אם מנזק מצטבר, יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בו כנפגע עבודה. מירב אפרים, מומחית למימוש זכויות רפואיות ויועצת לשעבר במוסד, מסבירה כי תאונת עבודה יכולה להיחשב ככזו הן כתוצאה מאירוע נקודתי שנגרם במהלכה והן מנזק מצטבר.
היא מוסיפה כי אם התביעה תאושר במוסד, התובע עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה למשך שלושה חודשים ולהטבות נוספות הקשורות לטיפול רפואי ושיקום. בתום תקופה זו, העובד שנפגע יכול להגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו ולקבל מענק חד פעמי או קצבה, בהתאם לאחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית.
"דמי הפגיעה, המענק וקצבאות הנכות מחושבים כולם על בסיס שכרו של העובד ברוטו, החייב בדמי ביטוח, בשלושת החודשים אשר קדמו לפגיעה", היא מוסיפה. "הבסיס לחישוב הגמלאות הוא 75% מהשכר באותם שלושה חודשים, חלקי 90, וזאת כדי לקבל את שווי דמי הפגיעה ליום, עד למקסימום של 1,059 שקל ליום".
עם זאת אפריים מציינת כי מאחר שעל המשפחה להוכיח שקיים קשר סיבתי בין סיבת הפטירה לבין פגיעה שאירעה במהלך העבודה – היא עלולה למצוא את עצמה בהליך מתמשך ומתיש. "עד כמה שהדבר אבסורד, נסיבות הפטירה והוכחתן משפיעות במישרין על בירור הזכאות", היא אומרת. "במקרים רבים, בשל חשש מתביעת נזיקין שתוגש כנגד המעביד, זה מטייח או מכחיש את הנסיבות שהובילו לתאונה, דבר שיוצר קושי אמיתי במימוש הזכויות של העובד או האלמנה מול המוסד לביטוח לאומי".
ואם האשמה היא של הנפגע?
עו"ד אורן בושרי, מומחה לדיני נזיקין, מפרט כי בצד הליכים אלה, עובד שנפצע בתאונת עבודה יכול גם להגיש תביעה כספית נגד המעסיק, שאמון על שמירה והקפדה על כל כללי הבטיחות והגהות בעבודה. אם מדובר במקרה מוות כתוצאה מכך - זכאית משפחתו שנשארה אחריו לעשות זאת.
"על המעביד מוטלת חובה להדריך את עובדיו לגבי ביצוע העבודה, לספק ציוד תקני ואמצעי בטיחות מתאימים ולפקח כי ננקטים אמצעי הזהירות הדרושים", הוא אומר. "מטעמי חיסכון ומתוך רצון למקסם את התפוקה - המעביד חוסך לעתים בהדרכה ובאספקת אמצעי מיגון".
עם זאת בושרי מוסיף כי תובעים רבים עלולים לגלות שצפויים להם קשיים בדרך. "גם כשמלוא האחריות מוטלת על המעביד - חברות הביטוח טוענות כמעט תמיד שלעובד יש אחריות תורמת לפגיעתו", הוא אומר. "לא אחת הן גוררות את העובד או את משפחתו למאבקים ארוכים ולא הוגנים, כדי להתיש אותם ולהגיע לפשרה כואבת".
עו"ד גיל מיכלס, מומחה בנזיקין, ביטוח ותאונות עבודה, מסביר כי במידה ונמצא שהתאונה קשורה בטעויות אנוש של העובד, הדבר מפחית משיעור הפיצויים. עם זאת, גם במקרים קיצוניים בתי המשפט לא נוטים לפסוק לדבריו, הפחתה של יותר מ-20% מכפי שביקשה התביעה.
מיכלס מוסיף כי לבד מהאחריות שרובצת המעסיק - ניתן גם להגיש תביעת רשלנות נגד צדדים שלישיים שקשורים לפגיעה, נושא שיתברר במסגרת חקירת המשטרה וחקירה מטעם התמ"ת. "כשהתביעה רק נגד המעסיק, מקזזים את התשלום שקבע הביטוח הלאומי מהפיצוי שבית המשפט פוסק", הוא מסביר. "כשהתביעה היא רק נגד צד ג' - מקזזים רק 75%, כלומר מקבלים 25% פיצוי מעבר למה שקבע הביטוח הלאומי".
באשר לאסון בבתי הזיקוק, מיכלס מדגים כי בין הגורמים הנוספים שעשויים לשאת באחריות כלולים משרד העבודה שמפקח על המפעל ועל תקינותו, המשרד להגנת הסביבה, הרשות המקומית שמנפיקה רישוי עסקים, כיבוי אש שמבצעים בדיקות תקופתיות לשם מתן אישור לרישוי העסק, ויועץ הבטיחות החיצוני של המפעל שמוסמך על ידי התמ"ת וממונה על כללי הבטיחות והגהות במפעל.
ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בתמ"ת, אמרה ל-ynet כי המשרד פועל בשגרה למניעת היתכנות תאונות עבודה באמצעות תקנות ונהלים לעבודה בטוחה, לצד אכיפה בשטח, במידת האפשר. "אנו פועלים עם כוח עבודה מצומצם של עשרות מפקחים אל מול עשרות אם לא מאות אלפי מקומות עבודה", היא מסבירה. "לכן אנו פועלים באמצעות הטלת אחריות על המעביד, בעל המפעל או כל מי שאחראי על העסקתם, כדי שיוודא שהכל נעשה בצורה בטוחה".
"ברמה העקרונית צריכה להיות ענישה מרתיעה", היא מוסיפה. "כשמוכיחים שמעסיק התרשל או לא גילה אחריות לעובדים, הוא צריך להיענש במלוא חומרת דין. מעבר לצדדים האנושיים, יש גם להבהיר בצורה ברורה שזה לא משתלם - עדיף להשקיע בפעולות מניעה ולקדם בטיחות במקום לשלם אחר כך".
לפנייה לכתב/ת 
