נוטלה מאחורייך: ממרח עוגיות לוטוס הגיע לרשתות

ממרח לוטוס (ספקולוס) נחת באופן רשמי בישראל: הממרח מבוסס הביסקוויטים החל להימכר היום (א') ברוב הרשתות בארץ, בין היתר שופרסל, יינות ביתן, רמי לוי וויקטורי. הוא משווק מעתה בארץ על-ידי דיפלומט, שגם מייבאת את הביסקוויטים של לוטוס.

• למה להם יש ולנו אין?
  

• מחקר הכנסת: "יצרני השוקולד הקפיצו מחירים" 
• השוואה ברשת: כמה עולה פיתה עם שוקולד?
• ממרחים לנבוכים: חמאת בוטנים ונוטלה
  

חובבי עוגיות הקרמל, שעבר נאלצו לחפש את הממרח בנקודות מכירה מיוחדות ולרכוש אותו באופן לא סדיר (וללא כשרות) בטיב טעם, יוכלו כעת למצוא אותו, כשר לחלוטין (בד"ץ חתם סופר) לצד נוטלה, ריבת חלב קומידה, חמאת בוטנים סקיפי ומלך הממרחים: ממרח השחר. 

לוטוס, שהוקמה כחברה משפחתי ב-1932, מחזיקה בנתח שוק של כ-75% בעוגיות הקרמל בבלגיה. לפני נתוני דיפולמט, ישראל ממוקמת במקום השני בעולם (!) בצריכה לנפש, שעומדת על 7.36 עוגיות, אחרי בלגיה, בה תצרוכת העוגיות הללו עומדת על 10.84. ב- 2012 נמכרו בישראל בלבד מעל 52,000,000 עוגיות לוטוס עטופות באריזה אישית. ב- 2012 רשמה החברה גידול של 14.6% במכירות מול אשתקד.

המחיר המומלץ לצרכן: 5.49 שקלים ל-100 גרם הוא מהגבוהים במדף. בשופרסל דיל הוא נמכר ב-22.29 שקל ל-400 גרם - 5.57 שקלים ל-100 גרם

המחיר והערכים התזונתיים? לא משהו

ממרח לוטוס הוא מוצר פרווה (מכיל 57% ביסקוויט, קמח, סוכר, שמן דקלים, סירופ סוכר, חומר התפחה, קמח סויה, מלח וקינמון, בין היתר) ומתאים גם לטבעונים. לפי רשימת רכיביו, ניתן לראות שהוא לא בדיוק מתאים לחובבי בריאות או דיאטה (590 קלוריות, 55.9 גרם פחמימות 39.3 גרם שומן ל-100 גרם מוצר).

מחירו המומלץ לצרכן עומד על 21.99 שקל, לאריזה של 400 גרם, אך בשופרסל דיל בת"א מצאנו אותו ב-22.29 שקל - 5.57 שקלים ל-100 גרם. זה מחיר גבוה יותר מהממרחים המתוקים האחרים: לצידו על המדף, חמאת בוטנים סקיפי, באריזת 462 גרם, שנחשבת לממרח יקר, נמכרת ב-23.41 שקל - כלומר כ-5.07 שקלים ל-100 גרם.

לעומתו, שוקולד השחר נמכר במרכולים באריזות 350 גרם במחיר של 4-3 שקלים ל-100 גרם, ממרחית בטעם חלב (500 גרם) ב-2.5-1.5 שקלים ל-100 גרם, ריבת חלב קומידה ( אריזת 500 גרם) ב-3-2.5 שקלים ל-100 גרם ונוטלה (350 גרם) ב-4.5-3.5 שקלים ל-100 גרם. 

משתלם למכור ממרחים שאינם קקאו-אגוזים

קטגוריית הממרחים המתוקים בישראל מוערכת בכ-200 מיליון שקל בשנה, לפי נתוני סטורנקסט, כשהמובילים אותה הם ממרח השחר העולה, נוטלה וממרח עלית. 77% (154 מיליון שקל) מהקטגוריה הם ממרחים המבוססים על שוקולד- אגוזים ואילו - 23% (46 מיליון שקל) הם ממרחים בטעמים שונים, הכוללים: חמאת בוטנים, ריבת חלב וממרח תמרים.

מדוע לדיפלומט להיכנס למדף הצפוף הזה? משום שקטגורית הממרחים בטעמים שאינם קקאו וקקאו אגוזים, הראתה ב-2012 גידול בהיקף כספי של 12% וגידול כמותי של 5%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מכאן שהגידול ברווח עולה על הגידול בכמויות (בטונות) שנמכרו – משוואה טובה לכל הדעות ליצרנים וליבואנים

קטגוריית הממרחים שאינם שוקולד (קקאו) או אגוזים גלגלה ב-2012 34.77 מיליון שקל ומובילה אותה חמאת בוטנים סקיפי עם נתח שוק כספי של 9.63 מיליון שקל. אחריה, ממוקמת חמאת בוטנים בטר אנד דיפרנס עם 8.28 מיליון שקל ואחריהן: ריבת חלב קומידה עם 1.94 מיליון שקל; טעמן, עלית (ממרחית חלב) ומיה עם קרוב ל-2 מיליון שקל כל אחד; ושחקנים קטנים שמחזיקים יחד 9.73 מיליון שקל נתח שוק. המותגים הקטנים נחלשו ב-2012 ב-3.5% וכך גם בטר אנד דיפרנס וממרחית. בעוד שסקיפי, מיה וקומידה התחזקו.

שוקולד השחר הוא המלך של הממרחים

את כלל קטגוריית הממרחים, כאמור, מוביל שוקולד השחר עם 37% מכלל המכר בטונות ו-33% נתח שוק כספי. ממרח השחר התחזק קלות בשנה החולפת מ-32.29% נתח שוק כספי ל-33.02%, אולם מדובר בירידה במכירות לעומת 2010, אז החזיק ב-34.97% נתח שוק. גם בנתח השוק הכמותי עלה – 37.9% טונות נמכרו ממנו ב-2012 לעומת 36.54% ב-2011, אולם מדובר בהתאוששות לא מספקת לעומת 2019, אז הגיע ל-38.76% מהמכירות הכמותיות בקטגוריה.

אחרי השחר – נמצא ממרח האגוזים נוטלה, של פררו שמייבאים ליימן שליסל. נוטלה ירד מעט בנתח השוק הכספי שלו מאז 2011 מ-32.86% ל-32.27%. במכר הכמותי, נוטלה דווקא התחזק קלות ב-2012, מ-26.19% ב-2011 ל-26.28% (בטונות) – מה שאומר שבטונות, נוטלה מכרו יותר ממרח ב-2012 - אך ברווח קטן יותר.

במקום השלישי במכירות נמצא ממרח שוקולד פרה. המכר הכספי שלו ירד בשנה החולפת מ-8.49% מהשוק ב-2011 ל-7.38% ב-2012. גם המכר הכמותי ירד מ-11.49% ל-10.3% ב-2012.

המותג סקיפי נמצא במקום הרביעי, ואחריו בטר אנד דיפרס, ממרח הקקאו אגוזים של שופרסל וממרחית של עלית, שנמצאת במגמת ירידה ומחזיקה ב-1.64% מהמכר הכספי בקטגוריה ו-2.15% במכר הכמותי – ירידה לעומת 2011.