וולטר היל: "סרטי האקשן בסכנת הכחדה"
הבמאי וולטר היל חוזר אחרי היעדרות ארוכה שנכפתה עליו עם מותחן הפעולה "כדור בראש" בכיכובו של סילבסטר סטאלון. בראיון הוא מבכה את דעיכת ז'אנר האקשן הקלאסי מול עליית גיבורי העל, וגם מפרגן לשוורצנגר: "הוא לא שחקן, הוא תופעה"
ב-1999 נטש וולטר היל, במאי אקשן ותיק ומיומן, את הפקת סרט המדע בדיוני "סופרנובה", אחרי שהשליטה על עיצובו הסופי של הסרט ניטלה ממנו. קברניטי אולפני MGM נאלצו להשלים את הסרט ללא היל הזועם. אחרי שבוצעו צילומי השלמה, פרנסיס פורד קופולה הוזעק לחדר העריכה, כדי לדאוג שהיצירה המקוללת שעלתה 90 מיליון דולר תגיע לבתי הקולנוע.
הסרט עלה על המסכים בינואר 2000, וברשימת הקרדיטים הופיע השם "תומאס לי" על תקן הבמאי. מדובר היה כמובן בשם בדוי. היל סירב להיות חתום על "סופרנובה", שהוכרז עד מהרה בתור כישלון קופתי עצוב, שלא הצליח לכסות את ההשקעה האדירה. היל, שברזומה שלו אפשר למצוא סרטי פולחן ("הנהג", "חבורת הלוחמים") ולהיטים קופתיים ("48 שעות"), מצא את עצמו מחוסר עבודה, ובעשור שחלף מאז, שמו כמעט לא נכח על המסכים. בפעמים המעטות שהוא כן עבד, זה היה בעיקר בטלוויזיה.
12 שנה אחרי טראומת "סופרנובה", היל עדיין חי אותה. בראיון שנערך בפסטיבל רומא (שם הוענק לו פרס מפעל חיים), הוא התקשה להסתיר את האכזבה שלו מהוליווד, אבל גם הכיר בשם הבעייתי שיצא לו בתעשייה - תוצאה של שורת סכסוכים ועימותים. "אני חושב שנהייתי מישהו שהרבה יותר קשה להעסיק", הוא מתוודה.
תזכורת טראומתית: הטריילר של "סופרנובה"
"הסתדרתי בדרך כלל טוב מאוד עם הצוותים שלי, וגם עם מפיקים, אבל הייתה לי גם סדרה ארוכה של מקרים בהם לא הסתדרתי היטב עם האולפנים. ואז ב'סופרנובה', ממש הסתבכתי בסיפור לא נעים. בגלל הכישלון הקופתי של הסרט, אני חושב שהם שמחו להיפטר ממני לזמן מה. אבל עכשיו אני מראה להם שהם טעו, והנה אני כאן".
קינג אוף דה היל
אז היל שוב איתנו, והפעם עם "כדור בראש", שעולה הערב (ה') בבתי הקולנוע בישראל. מדובר בעיבוד לרומן גרפי של אלכסיס נולן הצרפתי, בו סילבסטר סטאלון מגלם רוצח שכיר מניו אורלינס, היוצא למסע נקמה באנשים שחיסלו את השותף שלו. "זו מחווה לסרטי פעולה משנות ה-80, ולכן לדעתי המפיקים קראו לי, והכניסו אותי לעסק", סבור היל.
"אחרי שישבתי בבית וקראתי הרבה, שמחתי לחזור לעבוד. נהניתי גם לעשות שוב סרט אקשן, אחרי הרבה שנים שלא עשיתי זאת. הייתי משוחרר מהנטל של לעשות דרמה רצינית, ופשוט כייפתי".
ואיך היה לעבוד עם סטאלון?
"לא היו בינינו משחקי כוח. הוא עשה הכל כדי לתרום להצלחת 'כדור בראש', ואני אוהב את זה. הוא אף פעם לא אמר: 'אני רוצה שתשים את המצלמה פה'. הוא מאוד כיבד אותי, ואני תמיד נתתי לו מקום להיות הוא עצמו. לעומת זאת, הכרחתי אותו לגזור את שיערו, וגרמתי לו לא לצעוק כמו שהוא נוהג לצעוק בדרך כלל. נהניתי לעבוד איתו, ואני חושב שההופעה שלו בסרט מאוד טובה".
אפרופו שרירנים מתבגרים, יצא לך גם לביים את ארנולד שוורצנגר, ב"מפגש לוהט". המפגש ביניכם אכן היה לוהט?
"אני חושב שארנולד היה די טוב בסרט ההוא, והוא היה שותף טוב לעבודה. הוא גילם שוטר רוסי, והעובדה שיש לו מבטא אוסטרי לא תפסה את תשומת ליבם של רוב האמריקאים. ארנולד הוא הראשון שיאמר לך שהוא לא שחקן אלא תופעה".
שבעים בום בום בום
היל, חגג מוקדם יותר החודש יום הולדת 71, ועכשיו כשהוא מתקאמבק, וזו הזדמנות להביט אחורה ולבחון מחדש את הקריירה שלו. הוא נולד וגדל בקליפורניה, ובשל מחלת האסטמה הרבה לשהות בבית ולקרוא קומיקס. בראשית הקריירה שלו עבד כעוזר במאי (בין היתר ב"קח את הכסף וברח" של וודי אלן), ובהמשך החל בכתיבת תסריטים. התסריט הראשון שלו שהפך לסרט היה "הבריחה" בבימויו של סם פקינפה מ-1972.
באמצע שנות ה-70 החל היל ביים בעצמו, וסרטו השני כבמאי, "הנהג" עם ראיין או'ניל ואיזבל אדג'אני (1978), קיבל מעמד של קאלט. הוא גם היה מעורב בכתיבה ובהפקה של סרטי "הנוסע השמיני", והפך להיות מזוהה עם ז'אנר לאקשן. "אני אוהב לעשות סרטים מהירים ותוססים", הוא מכריז. "ומשתדל לעשות אותם אמינים ונכונים לסיפור ולדמויות, אבל אני גם מנסה לעשות אותם מיוחדים בדרך כלשהי".
אדי מרפי וניק נולטי בטריילר של "48 שעות"
היל המקשיש מתחיל לחשוב על פרישה מעשייה. "כשאתה צעיר, אתה חושב שאתה יודע הכול. ואז אתה מזדקן ואתה נותר רק עם שאלות, ואין לך תשובות. אני חושב שאני חכם עכשיו יותר משהייתי, אבל זה לא אומר שיש לי תשובות, אלא רק יותר שאלות. אני חושב שאני הולך לעצור מתישהו. כן, אני זקן, ועומק להפסיק כדי לנוח וליהנות מהמשפחה שלי".
אבל עד שהיל יממש את מזימת הפרישה, הוא מנסה להרים את הפרויקט הבא והמסקרן שלו: עיבוד מחודש ל"מה קרה לבייבי ג'יין" - קלאסיקת הקאמפ מ-1962, בה כיכבו ג'ואן קרופורד ובטי דיוויס. זוהי מלודרמת אימה גותית על שתי אחיות שחקניות מזדקנות שחיות יחד.
מתוך "מה קרה לבייבי ג'יין?". בטי דיוויס וג'ואן קרופורד נאבקות
"'בייבי ג'יין' הוא סרט על עימות אלים, ואלה הדברים בהם אני נוהג לעסוק בהם בסרטים שלי. במקרה הפעם מדובר בעימות של נשים. כתבתי את התסריט בצורה אחרת, והנרטיב בעיבוד שלי יהיה די שונה מזה של הסרט המקורי. כרגע אנחנו עדיין עובדים על הליהוק".
למה החלטת לעשות רימייק לכזו קלאסיקה?
"אם יש לך דרך חדשה לספר סיפור, אז למה לא? אבל אם אתה מתכוון לספר את הסיפור באותו אופן, אז אין שום טעם לעשות זאת".
ואם בהוליווד, מישהו ירצה לביים עיבוד מחודש לאחד מהסרטים המפורסמים שלך, אתה תסכים?
"אני בהחלט ארשה לעשות זאת. כן, אין לי רגשות מיוחדים כלפי הסרטים האלה. לי כבר היתה הזדמנות לעשות את זה, ואם מישהו חושב שהוא יכול לעשות את הסרט שלי בצורה אחרת, אז אין לי שום בעיה עם ההחלטה או הרצון שלו".
"הנהג". קלאסיקת אקשן מ-1978
אחד הבמאים שהודה כי הושפע מיצירתו של היל הוא ניקולס וינדינג רפן,
שסיפר בעבר כי סרטו "דרייב" הושפע לא מעט מ"הנהג". "בהחלט ראיתי יש נקודות דמיון בין 'דרייב' לבין הסרטים שלי", אומר היל. "אני מאוד מוחמא. אגב, סרטי האקשן, כפי שאני וחבריי נהגנו לעשות בשנות ה-70 וה-80, נמצאים בסכנת הכחדה. סרטים מהסוג הזה כבר לא נפוצים, והם הוחלפו על ידי סרטים שעוסקים בגיבורי-על. כיום, כמעט כבר אין דרמות פשע מאוד ריאליסטיות".
יצא לך דימוי של בחור קשוח. אתה באמת כזה?
"האם אני בחור קשוח? אני חושב שאני נוטה להסתכל על סיטואציות מסוימות במובן הריאליסטי שלהן. אני חושב שאני אידיאליסט במובן מסוים, אבל אני גם מנסה לא להיות הזוי מדי".
עבדת עם בכירי הכוכבים. אתה יכול לחלוק איתנו חוויה שלא תשכח?
"אחד הסרטים הכי קשים שעשיתי היה דווקא קומדיה - 'הבזבוז הגדול' עם ריצ'רד פריור מ-1985. זה היה קשה במיוחד כי ריצ'רד באמת האמין באותו זמן שהוא לא מצחיק, אלא אם כן הוא לוקח סמים. אבל אם הוא היה לוקח סמים, הוא היה מת. שנה וחצי לפני כן, הוא כמעט מת ממנת יתר. אז ריצ'רד ניסה להיות מצחיק, והעובדה שהוא עלול למות אם ייקח סמים, לא שיפרה את מצב רוחו. זה היה כמו לשאת כספת על גבך במעלה הר. אבל בסוף העניינים הסתדרו, והוא ואני נהיינו חברים טובים בסוף, ומאוד הערכתי אותו".
