ביקורת על תכנית האוצר: "תיקונים דרקוניים"
האוצר מתקדם במאבקו בהון השחור, ומתכנן להעביר הצעת חוק שתכליל העלמת מס כעבירה הנכללת בתחום חוק איסור הלבנת הון. אולם גורמים משפטיים טוענים כי מדובר בתוכנית "מרחיקת לכת" שתיתן כוח רב מדי לרשויות האכיפה, ואף עשויה לפגוע בהכנסות המדינה בסופו של דבר
משרד האוצר הציג היום (א') את מסקנות הצוות לגיבוש התכנית למלחמה בהון השחור בישראל, שבראשו עמד מנהל רשות המסים. גולת הכותרת של תכנית המאבק, המיוצגת גם בהצעת החוק שמנסה האוצר להביא לאישור הכנסת, היא הפיכת העלמת מס לעבירה הנכללת בתחום חוק איסור הלבנת הון. בכך, יינתנו לרשות המסים כלי אכיפה משמעותיים יותר, המצויים כיום רק בידה של הרשות לאיסור הלבנת הון.
- המרדף אחר ההון השחור
- כסף שחור: כמה זה באמת עולה לנו?
- האם ישראל תצורף לארגון למאבק במימון טרור?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
תכנית האוצר מעוררת ביקורת קשה בקרב גורמים משפטיים, בעיקר על רקע הכוונה להקנות לעבירות מס מעמד של עבירות הלבנת הון. "הכוונה של משרד האוצר להילחם בהון השחור היא מבורכת, אולם לדעתי מדובר בתוכנית מרחיקת לכת", אומר עו"ד שריג דמארי, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין. "אם הכוונה היא להפוך את עבירות המס לעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון זה יפגע בציבור, היות ויש בכך להעניק כוח רב מדי לרשויות האכיפה וליצור חוסר איזון קיצוני לרעת האזרח, ודאי ביחס למקובל במדינה מתוקנת, לרבות באירופה".
לדבריו, "חוק איסור הלבנת הון הינו חוק דרקוני, שמקנה לרשויות כלים חריגים, משום שמטרתו לסייע לרשויות במלחמתם החיונית בטרור, במשפחות הפשע ובעבירות חמורות ביותר כגון סחר בסמים בבני אדם וכדומה. חוק איסור הלבנת הון איננו מיועד למלחמה בעבריינות רגילה. לכן, לא ראוי לערוך לחוק 'העתק-הדבק' לתחום המיסוי ולהחיל אותו על כלל אזרחי המדינה, במסווה של העמקת הגבייה. יתרה מכך, החוקים כיום מקנים שפע של כלים לרשויות, ורצוי קודם כל למצות את השימוש בכלים אלו, לפני קידומו של תיקון דרקוני".
הכנסות המדינה ייפגעו
לדברי דמארי, המהלך אף עשוי לפגוע הכנסות המדינה שכן עברייני מס לא יוכלו עוד להתפשר עם המדינה ולהמיר את ההליך המשפטי בתשלום כספי. "מי שימצא עצמו בחשד לתכנון מס אגרסיבי, יאבד את התמריץ לפנות לרשויות, לחשוף את התכנון ולהסדיר את התשלום ולו בפשרה, מאחר ולא תהיה לו דרך לקבל פטור מעבירות של איסור הלבנת הון".עוד הוא טוען, כי התיקון יעמיד לרשות משרד האוצר מידע רגיש על אזרחים רבים, שאינו זמין להם כיום. "עם חקיקתו של החוק לאיסור הלבנת הון, הוגדר במפורש כי מאגר המידע הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון לא יעמוד בפני רשויות המס, למעט חריגים ספורים. עתה, מבקש המחוקק לשנות את האיזון העדין שהוגדר מלכתחילה ולשתף את הרשויות בפני המידע הרגיש שנאסף על האזרחים. אם תתבצע העברת המידע מדובר יהיה בצעד בלתי הפיך שיהפוך את הרשויות לאח גדול עוד יותר, שצופה על פעילות נרחבת בהרבה של האזרחים, ולא ניתן יהיה לתקן זאת בעתיד".
דמארי אף סבור, כי לא נכון אפשר לרשות המסים לנקוט בצעד כה קיצוני, מבלי שהוכיחה כי מיצתה את כל האמצעים העומדים לרשותה כיום. "להבנתי, התיקון המוצע עלול ליצור זילות של משמעות חוק איסור הלבנת הון והפיכתו לחוק על, הנלווה לכל עבירה, והמאפשר פעילות אכיפה דרקונית, בהתאם לשיקול דעתן הבלעדי של הרשויות ולא בהתאם לסוג העבירה או מבצעיה".