הממוגרפיה יצאה תקינה - ריטה חלתה בסרטן השד
הן יודעות שחשוב להיבדק ולא מחמיצות תור לממוגרפיה, אבל מתברר שיש נשים שהבדיקה עלולה לפספס אצלן את הגידול בשל רקמת שד צפופה. נשים שחלו בסרטן מספרות ב-"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות" על הסטטיסטיקה שכולם מחביאים
זיטה סדצקי הייתה רגועה. בתחילת השנה שעברה, כמדי שנה, היא ניגשה לבדיקת ממוגרפיה לשלילת סרטן השד, והתוצאה השלילית שימחה אותה. אלא שכפי שהתברר בדיעבד, השמחה הייתה מוקדמת.
חודשים ספורים לאחר הבדיקה, במישוש אקראי, גילתה סדצקי לתדהמתה גוש ענק. כבר למחרת היא ניגשה לממוגרפיה חוזרת ולבדיקת אולטרסאונד. הממוגרפיה העלתה שוב שהכל תקין, אבל מול תוצאות האולטרסאונד והביופסיה שבוצעה בעקבותיהן – חשכו עיניה.
רק אז, כשבגופה מקנן סרטן במצב מתקדם, שמעה סדצקי לראשונה את המילים "רקמת שד צפופה" והבינה כי במקרים כמו שלה עלולה הבדיקה הממוגרפית לפספס גידולים ממאירים.
קראו עוד על סרטן השד:
"מבחינה אנטומית, היחס בין הרקמות השונות בשד משתנה מאישה לאישה ובהתאם לגיל," מסבירה ד"ר מאיה כהן, מנהלת מכון הדימות בבית החולים בילינסון. "ככל שהאישה צעירה יותר, בדרך כלל יש פחות רקמת שומן ויותר רקמה 'בלוטית', כפי שאנחנו מכנים זאת.
"זו רקמה צפופה יותר, כלומר סמיכה יותר, ולקרני הרנטגן של הממוגרפיה קשה לחדור אותה. לכן בתמונה שמתקבלת היא נראית לבנה, מה שמקשה על זיהוי גושים – שגם הם לבנים. לעומת זאת רקמת השומן נראית בממוגרפיה בצבע אפור, לכן קל לזהות גושים, אם ישנם."
ד"ר כהן מסבירה שככל שהאישה צעירה יותר, כך צפיפות השד שלה גבוהה יותר, ושעם השנים אצל רוב הנשים רקמת השומן תופסת חלק יותר גדול מהשד – ל-80 עד 90 אחוז מהנשים הצעירות יש צפיפות שד גבוהה, כשבגילאי 45 עד 60 השכיחות יורדת לכ-20 אחוז, ומעל גיל 60 היא יורדת עוד יותר, לעשרה אחוזים.
אז איך בכל זאת אפשר לבדוק הימצאות גושים בשד? "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רקמת שד צפופה היא האולטרסאונד, ואפשר גם לבצע MRI למי שידועות כנשאיות של אחת המוטציות הגנטיות הקשורות בסרטן השד," היא מסבירה. "אפשר גם למשש ידנית, אבל זו בדיקה פחות רגישה שיכולה לזהות גושים על פני השטח, אבל תתקשה למצוא את הגושים הקטנים שנמצאים עמוק בתוך הרקמה."
"הרגשתי שמשהו לא בסדר"
היום, כשהיא בת 61 ואחרי הטיפולים הקשים, סדצקי כבר לא מאמינה לממוגרפיה. "יום לפני הביופסיה הכריחו אותי לעשות שוב את הבדיקה," היא אומרת, "ואפילו אז, כשהיה ברור שיש לי סרטן, הממוגרפיה הראתה שהכל בסדר. הייתי מאוד מופתעת, אבל בדיעבד הבנתי שבמצבי הממוגרפיה לא רלוונטית. אם היו מגלים את הסרטן כמה חודשים קודם לכן, אולי מצבי היה טוב יותר."
בשנתיים האחרונות היא עברה ניתוח, כימותרפיה והקרנות ומאז היא במעקב, אבל גם אחרי הטיפולים, היא מגלה, מעולם לא הפנו אותה לבדיקה ספציפית. "לפני חצי שנה, למשל, עשיתי אולטרסאונד, והחלטתי לעשות MRI כעבור חצי שנה," היא מסבירה. "אבל עדיין לא קיבלתי אישור מקופת החולים שלי. היום אני ממליצה לנשים לעשות אולטרסאונד בכל מצב."
גם ריטה מימון, בת ,49 הקפידה לבצע בכל שנה בדיקת ממוגרפיה, אך מעולם לא עודכנה כי הבדיקה עלולה לפספס בשל רקמת השד הצפופה שלה. לפני כשנה, אחרי עוד ממוגרפיה שלא גילתה דבר, התגלה אצלה גוש סרטני שהתפשט לבלוטות הלימפה. גילוי מוקדם, היא יודעת, היה חוסך ממנה טיפולים ארוכים וקשים.
"בגלל שאמא שלי נפטרה מסרטן, עשיתי ממוגרפיה כל שנה, ולפעמים גם אולטרסאונד כי תמיד היו מוצאים משהו," היא אומרת. "אף אחד לא שלח אותי, הלכתי מיוזמתי. לפני שנה וחצי מצאתי גוש בשד השמאלי, אבל בממוגרפיה אמרו לי שמדובר בציסטה."
חודשים אחדים מאוחר יותר מימון גילתה שוב גוש באותו השד. "לא התייחסתי לזה מיד, כי הייתי בטוחה שזו עוד ציסטה," היא אומרת בצער. "כעבור חודש הרגשתי שמשהו לא בסדר והלכתי לבדיקת אולטרסאונד. ברגע שהתקבלו התוצאות שלחו אותי לביופסיה והתברר שזה סרטן."
גם אז, למימון לא היה מושג שמרקם השד שלה הוא האחראי לכך שהסרטן לא התגלה בזמן. "למרות הסיפור המשפחתי שלי, גם במהלך הבדיקה אף אחד לא אמר שהשד שלי צפוף. לא ידעתי אפילו מה זה. גם לא אמרו שהסיליקון שהשתלתי עלול להפריע לבדיקה," היא אומרת. "במשך חמש שנים עשיתי ממוגרפיה בכל שנה, ולא ידעתי כלום, אפילו כשמצאתי גוש בשד. רק עכשיו אני מתחילה להחזיר את החיים שלי למסלולם."
התוצאות בממוגרפיה היו טובות
גם מרים, בשנות ה-50 לחייה, מעידה כי לא ידעה מהי רקמת שד צפופה על אף הסיפור המשפחתי שלה. היא נשלחה לממוגרפיה לפני טיפול הורמונלי והתוצאות היו משביעות רצון, אך כעבור כמה חודשים, בבדיקה עצמית, גילתה גוש שהתברר כסרטני. "אמא שלי חלתה בגיל 46 ולכן אני עושה ממוגרפיה כל שנה, ובשום שלב לא נאמר לי שהיא עלולה לפספס," היא אומרת. "אפילו תוך כדי הטיפולים לא אמרו לי את זה. תמיד ראיתי בתוצאות שיש 90 אחוז דיוק, ולתומי חשבתי שנפלתי על העשרה אחוז האלה."
לפני חודשים ספורים הוזמן בעלה של מרים, רופא משפחה במקצועו, ליום עיון שעורך מכון אולטרסאונד, והיא הצטרפה. "רק שם, בשיחה עם הרופאה, התברר לי שבגלל צפיפות השד שלי הממוגרפיה מגלה רק כ-50 אחוז מהמקרים. מאז אני לא מסתמכת על הממוגרפיה ועושה גם אולטרסאונד וגם MRI כהשלמה," היא אומרת. "לשמחתי קופת החולים אישרה לי את הבדיקה. אני ממליצה לא להסתפק בממוגרפיה, ולעשות הכל כדי לא לעבור את הסיוט הזה."
בכל שנה חולות בישראל 4,400 נשים בסרטן השד, מתוכן כאלף נשים צעירות. במקביל, בשנים האחרונות חלה בעולם המערבי עלייה במודעות לנושא של רקמת שד צפופה: באירופה יש ארגונים המעודדים נשים אלה לבצע בדיקות נוספות לאבחון מוקדם של המחלה, ובכמה מדינות בארצות הברית מכוני הממוגרפיה מחויבים להודיע לנבדקות בעלות רקמת שד צפופה כי יש אפשרות שהגידול לא יתגלה בבדיקה.
אצלנו השינוי החל רק בחודשים האחרונים, וכיום חלק מהרופאים, גם אם לא כולם, כבר מעדכנים בנושא את מטופלותיהם. כדי לזרז את התהליך, לפני כחודש שלחה חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש מכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, שבו ביקשה להעלות את המודעות לבעיה. נשים בעלות רקמת שד צפופה שניגשו לממוגרפיה, "מודעות לצורך בגילוי מוקדם, וסבורות שהן עושות הכל על מנת למנוע את המחלה," כתבה. "בפועל הן נותרות חשופות לאפשרות המדאיגה שהמחלה תתגלה בשלבים מאוחרים."
אלא שהפתרון לא עד כדי כך פשוט. ראשית, אין דרך אחת ודאית להגדיר מהי רקמת שד צפופה: רופא אחד עשוי להגדיר אישה מסוימת כבעלת רקמת כזו, ועמיתו יקבע אחרת. יתר על כן, עצם הידיעה אמנם מאפשר לקבל את תוצאות הממוגרפיה בעירבון מוגבל, אבל לא ברור עדיין מה הכלי היעיל לגילוי מוקדם של המחלה בנשים בעלות רקמת שד צפופה.
מחקרים שבדקו את יעילות האולטרסאונד לגילוי מוקדם, התמקדו בעיקר בנשים בסיכון גבוה מאוד לפתח את המחלה, וגם אצלן האולטרסאונד גילה פחות גידולים מאשר ממוגרפיה.
באפריל השנה אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-(FDA לראשונה מערכת אולטרסאונד אוטומטית בטכנולוגיה חדשה שנועדה לבדוק נשים שרקמת השד שלהן צפופה, בשילוב עם ממוגרפיה. האולטרסאונד החדש סורק באופן אוטומטי את השד כולו, ומייצר איכות תמונה אחידה מזוויות שונות, שעשויות – בשילוב עם ממוגרפיה – להקל על גילוי מוקדם של גידולים קטנים.
מחקר שבוצע על 200 נשים שרקמת השד שלהן צפופה ותוצאות הממוגרפיה שלהן היו תקינות, גילה עלייה דרמטית באבחון גידולים באמצעות שילוב שתי הבדיקות, לעומת שימוש בממוגרפיה בלבד. הבשורות הטובות: בישראל קיים היום מכשיר כזה במרכז הרפואי שיבא, ולאחרונה גם במרכז הפרטי אולטרה מדיקל ברמת החייל. הבשורות הפחות טובות: בדיקה כזו באופן פרטי תעלה לא פחות מ־1,250 שקל.
"אני מאמינה ליד שלי"
"גם אני עשיתי ממוגרפיה בגיל 44 שגילתה תאים טרום־סרטניים, אבל חברה שלי שהיא רופאה גררה אותי למחרת לבדיקת אולטרסאונד שגילתה גוש של 1.8 ס"מ," אומרת אירית פנט, יו"ר עמותת "אחת מתשע" שעוזרת לחולות בסרטן השד ופועלת להעלאת המודעות למחלה.
פנט עברה טיפולים והחלימה, ובבדיקת ממוגרפיה שנה וחצי לאחר מכן נמצאה נקייה מסרטן. הפעם, למרבה ההפתעה, גם בדיקת האולטרסאונד לא העלתה ממצא חריג, "אבל הרופאה שלי מיששה גוש בשד," היא אומרת. "היא אמרה, 'אני מאמינה ליד שלי".
פנט מדגישה כי קופות החולים קוראות לנשים מעל גיל 50 לבצע בדיקת ממוגרפיה, "אבל אם הייתי מחכה לגיל הזה כדי להיבדק – לא הייתי מגיעה אליו. ובכל מקרה, גם בגיל הזה יש נשים שהבדיקה לא מוצאת אצלן את הגוש עקב צפיפות השד.
"אנחנו בעמותה קוראות לנשים להכיר את השדיים שלהן ולשים לב אם יש משהו שונה וחדש, גם בגילים צעירים יותר. ללכת לכירורג שד, לבצע בדיקת אולטרסאונד החל מגיל .40
"אנחנו גם קוראות לרופאים שיהיו מודעים לכך שגם נשים צעירות עלולות לחלות בסרטן השד ושלא ישלחו אותן הביתה אם הן מרגישות משהו חשוד".
לפנייה לכתב/ת 
