הביקור האיראני - היסטורי, הכישלון - ידוע מראש

"איראן קוראת כל הזמן להשמדת ישראל , אך בפועל, היא חותרת רק להשתלט על לבנון באמצעות חיזבאללה ועל סוריה באמצעות בשאר אסד " (טוקבק שפורסם ברשת "אל-ג'זירה" הקטארית ומבטא היטב את התחושה בעולם הסוני)

עוד חדשות בעולם :

יהיו מגלשות מים וגן חיות. בקרוב: פארק בן לאדן

משטרת לונדון גנבה זהויות של ילדים מתים

סעודיה: מטיף אנס ורצח את בתו - ושוחרר מהכלא

ג'ון קרי ביומו הראשון: "אני נכנס לעקבים גדולים"

יום ד' הקרוב יירשם בהיסטוריה של המזרח התיכון כיום מיוחד מכמה טעמים. לראשונה מתקיימת במצרים הוועידה האיסלאמית (ב-6-7 בפברואר). ועידה זו התכנסה לראשונה בעיר רבאט שבמרוקו ב-1969 בעקבות הצתת מסגד אל-אקצה שיוחסה בעולם המוסלמי לישראל על אף שבוצעה על ידי אוסטרלי מעורער בנפשו.

האיסלאם הוא הפיתרון? מורסי ואחמדינג'אד בטהרן

מטרתה המוצהרת של הוועידה הייתה להגן על המקומות הקדושים ולתאם פעילות משותפת בין מדינות מוסלמיות. ביקורו של מחמוד אחמדינג'אד במצרים הוא הביקור הראשון של נשיא איראני במדינה הערבית מאז המהפכה האיסלאמית באיראן ב-1979. בנוסף, מושב הוועידה האיסלאמית עובר למצרים לשלוש השנים הקרובות, כך שנשיאה מוחמד מורסי יוכל להציג עצמו בתקופה הקרובה כמנהיג מוביל בעולם המוסלמי.

המצוקה של "האחים המוסלמים"

התמונה האידיאלית שאמורה להיות מוצגת בוועידה אינה אלא הפגנת כוח מדומה של הנשיא המצרי והצגה כוזבת של אחדות איסלאמית.

לכל באי הוועידה ידוע שהמשטר המצרי מצוי במשבר עצום וש"האחים המוסלמים", שהבטיחו כי "האיסלאם הוא הפתרון", אינם רואים כל מוצא מן המצוקה הכלכלית ששוררת בארצם בטווח הקרוב.

גם האחדות האיסלאמית, בין מדינות ובין זרמים דתיים, לא התקיימה מאז הכינוס הראשון של הוועידה האיסלאמית לפני 44 שנה ואינה נראית באופק. הפערים האידיאולוגיים והתיאולוגיים בין העולם השיעי לבין העולם הסוני נותרו אדירים. אם כך, מדוע מתאמץ אחמדינג'אד להגיע לקהיר? מאז עלייתו של מורסי לשלטון, מנסה אחמדינג'אד לחדש את הקשר שנותק בין איראן לבין מצרים של חוסני מובארק.

שליח איראן לוועידה האיסלאמית חמידרזה דג'אני(צילום: רויטרס)

ביקורו של מורסי בוועידת המדינות הבלתי מזדהות באיראן באוגוסט 2012 עורר תקווה בקרב ההנהגה האיראנית. אולם לאחר החיבוק הנימוסי עם אחמדינג'אד, עלה מורסי על הבמה ותקף את מדיניותה של איראן בסוריה. המשבר הסורי לא ירד מאז מן הפרק, אלא רק החריף. איראן עדיין ממשיכה לתמוך במשטר של בשאר אסד שאחראי לטבח של יותר מ-50 אלף מוסלמים, רובם סונים.

אחדות איראנית-מצרים תחסל את היישות הציונית?

בעבר כבר טען אחמדינג'אד כי אחדות איסלאמית בין מצרים לבין איראן היא זו שביכולתה לחסל את "הישות הציונית" ולחסל את מה שהוא מכנה "השליטה האמריקנית במזרח התיכון". אולם מורסי, בניגוד לאחמדינג'אד, שומר מאז עלייתו לשלטון על קו שמרני וזהיר בענייני חוץ ואינו מתבטא בקיצוניות נגד ישראל ובוודאי שלא נגד ארצות הברית.

הנשיא המצרי יודע כי התנאי להצלחתו ולהישרדות משטרו הוא סיוע כלכלי משמעותי מאירופה ומארה"ב. כל חיבור לאיראן, הנתונה לסנקציות ובידוד עולמי, עלול לחבל במאמצי מצרים להמשיך ולקבל סיוע זה. יתר על כן, הנשיא מורסי אינו יכול לבגוד באחיו בסוריה, חברי "האחים המוסלמים" ובעלי בריתם האיסלאמיסטים, שמנהלים מלחמת חורמה נגד המשטר הנתמך על ידי איראן. לא מתקבל על הדעת שמורסי יתקע סכין בגבם של המהפכנים הסורים ויחדש דווקא בעת הזו את הקשרים עם טהרן.

ידונו בנושאים שמאחדים את כולם: גינוי "ההתנחלויות בשטחים הכבושים"(צילום: רויטרס)

הסיבה לניתוק יחסי איראן ומצרים ב-1980 הייתה החתימה המצרית על הסכמי השלום עם ישראל. על כן, גם מן הצד האיראני נראים הסיכויים לחידוש הקשרים הדיפלומטיים עם קהיר אפסיים משום שידוע לשני הצדדים כי מצרים לא יכולה לבטל את הסכמי השלום במצבה הנוכחי.

ביקור סמלי בלבד

אם כן, לביקור אחמדינג'אד מטרות סמליות בלבד. הנשיא האיראני שנכשל בכל תחום והוביל את ארצו לבידוד עולמי ומצוקה כלכלית מעוניין להציג בפני עמו הישג דיפלומטי מדומה - לפני סיום הקדנציה שלו השנה - בדמות גישור היסטורי בין איראן לבין מצרים.

מטרת הוועידה הייתה בעבר לתאם פעילות משותפת בין מדינות מוסלמיות. דבוטאולו(צילום: רויטרס)

ינסו להשיג פשרה בנושא הסורי. שר החוץ המצרי עמר(צילום: רויטרס)

יש להניח, כי מורסי מצדו ינצל את הגעת המשלחת האיראנית רמת הדרג למצרים כדי לנסות להשיג פשרה בנושא סוריה. על מנת לפצות על המשבר הפנימי במצרים, ינסה מורסי להציג את עצמו כמנהיג ששומר על תפקידה המרכזי של מצרים בפתרון משברים באזור, כפי שפעל לאחרונה במשבר בעזה.

למרות הסיכויים הנמוכים למציאת פשרה, ינסה נשיא מצרים להתחרות עם מאמציו של שליח הליגה הערבית לסוריה אל-אחדר אל-איברהימי, שמנהל משא ומתן במישור הרוסי בוועידה הבינלאומית לענייני ביטחון במינכן.

גם אם לא ישיגו הצדדים שום הישג נראה לעין, יוכלו נציגי 56 המדינות החברות בוועידה האיסלאמית להמשיך ולדון, כמו בעבר, בנושאים המאחדים והנוחים לכולם: גינוי "ההתנחלויות בשטחים הכבושים", כלים למאבק בעוני בעולם המוסלמי, המשבר בסומליה וההתמודדות עם האיסלאמופוביה בעולם.

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.