העוזרות לשעבר נכנסות לכנסת מהדלת הראשית

ביום ראשון הגיעה מיכל בירן, חברת הכנסת המיועדת ממפלגת העבודה שתושבע אחר הצהריים (יום ג') אל משכן הכנסת, ומכוח ההרגל ביקשה להיכנס בשער הראשי. "אין צורך בבידוק", הסבירו לה חבריה משכבר הימים בעמדה, "מהיום את נכנסת לעבודה משער הח"כים".

הכנסת נכנסת לפעולה - דיווחים נוספים ב-ynet:

לקול חצוצרות ונאום בן-גוריון. כך תושבע הכנסת

מאיראן ועד הגזירות: לטיפולה של הכנסת ה-19

מאות פעמים עברה בירן באותו שער, בתקופה שבה עבדה כעוזרת הפרלמנטרית של שלי יחימוביץ'. היא איננה היחידה: מיכל רוזין ותמר זנדברג ממרצ, שיושבעו גם הן, מכירות את המשכן היטב מהתקופה שעבדו בו תמורת שכר זעום מבוקר עד ערב כעוזרות פרלמנטריות. "עוזר פרלמנטרי זה משרה שהיא בבחינת לשים את הרגל בדלת ומשם כבר קל יותר להיכנס", אומרת בירן. 

עוזרים פרלמנטריים שהופכים לימים לחברי כנסת, הפכו למיתוס במסדרונות המשכן. אלי ישי, איתן כבל, יריב לוין ועוד רבים אחרים עשו זאת לפניהן: כיתתו רגליהם בחדרי הוועדות והח"כים, התרוצצו בין משרדים לקדם את רעיונות הח"כים. עבודה קשה, שעות לא-שעות, כסף לא-כסף. הכול למען מטרה - אידיאולוגית או פרסונלית? זה כבר עניין אינדיבידואלי. אותן לא יוכלו להתקיל עם ניסוח הצעות חוק, הן מסוגלות לעשות זאת מתוך שינה. עם הניסיון הזה, הן יתחילו הערב דרך חדשה בחייהן. כעת הן בפרונט.

"אתמול חשבתי על זה שכבר 18 שנה אני בכנסת", אמרה רוזין. "עוזרת, יועצת שר, מקשרת בין הכנסת לממשלה וגם מטעם הארגונים החברתיים. אבל כשאני מתעוררת בלילה, הלב דופק מהר, אני מבינה את גודל האחריות ומבינה שעכשיו תורי. אני עדיין מרגישה כמו הילדה שנועלת את נעלי העקב של אימא".

בירן בתפקיד הקודם

זנדברג עם רן כהן

רוזין עם ח"כ חזן וכהן

רוזין עבדה כעוזרת פרלמנטרית של נעמי חזן, בין השנים 1999-1994. "הרווחתי 3,000 שקלים. טלפון, נסיעות ועיתונים - על חשבוני. זו הייתה עבודה בהתנדבות, בלי יותר מדי זכויות. אבל זו הייתה חוויה מדהימה לעבוד עם נעמי, פרלמנטרית דגולה ומצטיינת, מחוקקת שלמדתי ממנה המון. היום זה עידן אחר, תקשורתי יותר, קצת יותר פופוליסטי. אני זוכרת שבדיוק הכניסו את הטלוויזיה לכנסת, פתאום כולם הבינו שמה שיגידו גם ישודר ויתפרסם. אם יש משהו שאני צריכה ללמוד זה ההתנהלות בתחום הזה ובעיקר דברים אדמניסטרטיביים".

את הניסיון שצברה רוזין בעבודה הפרלמנטרית בכוונתה ליישם כעת. "אני מכירה את הכנסת טוב מאוד. העברתי הרבה חוקים ותיקוני חוקים, נלחמתי על תקציבים. עד שאמרתי לעצמי - כל הזמן אני מלמדת אחרות את הנושאים החשובים כדי שיקדמו אותם, אני רוצה להיות זו שתקדם בעצמי. מעכשיו אוכל להיאבק בעצמי ולרתום את שותפיי לכך, זה יתרון גדול מאוד. בימים האחרונים ישבתי והכנתי רשימה של החוקים שחשוב לי להעביר ולקדם".

"זוכרים אותי"

בירן עבדה במשך שנתיים וחצי כעוזרת פרלמנטרית של שלי יחימוביץ', עד שהחליטה לנסות בעצמה. "למרות שיש מיתוס כזה, לא כולם חולמים לעשות קפיצה מעוזר פרלמנטרי לח"כ. זה תהליך שקורה מעצמו, עבורי זה היה חלום. הייתי אמנם אדם אנונימי לציבור הרחב, אבל בגלל העבודה הפרלמנטרית, פעילי העבודה הכירו אותי ומאות פעילים נלחמו בשבילי בסניפים ובקלפיות. יש עוזרים שהופכים ללוביסטיים או לדוברים, זה לא היה הכיוון שלי בכלל. רציתי להשפיע מבפנים כשהבנתי שאין לי אופציה אחרת".

כעוזרת פרלמנטרית, הובילה בירן בזמנו את המאבק נגד פיצול המשרות של עוזרים פרלמנטריים, כך שלא יתאפשר לח"כ להעסיק עוזרים במשרה שאיננה מלאה. "בטח הרבה מהח"כים החדשים מקללים אותי עכשיו", אמרה בירן. "אבל אני שמחה שהיום זה אסור ומנענו את הפגיעה בזכויותיהם של העובדים. הרי תמיד היה מי שמוכן לעבוד בתנאים כאלה, רק בגלל הפתח להזדמנות להיות פה יום אחד כח"כ".

תמר זנדברג, שהייתה עוזרת של ח"כ לשעבר רן כהן, מתכוונת להמשיך בדיוק מאותו המקום שעצר הבוס לשעבר. "נושא הדיור הציבורי והדיור בר השגה היו הנושאים שרן עסק בהם ואני מתכוונת להמשיך את דרכו. אם אוכל לקחת את הדוגמה מרן באיך להיות איש ציבור, בוס ובנאדם, נראה לי שאצליח כחברת כנסת".

לבירן יש תובנות דומות. "משעשע לחזור לפה פתאום כנבחר ציבור, כל עובדי הכנסת שאני פוגשת וזוכרים אותי נרגשים יחד איתי משינוי הפוזיציה. כעוזרת פרלמנטרית לשעבר למדתי שניסיון פחות חשוב מאנשים, משותפות הדרך ומתפיסת העולם. אם יש דבר אחד שאנסה ליישם כמעסיקה של עוזרים פרלמנטריים, זה לנסות לאפשר ערב חופשי אחד בשבוע כדי שיוכלו לשמור על השפיות".