מיוחד לחג האהבה: הלב נשבר בין הדפים
הספרות מציגה יותר עלילות שוברות לב מסיפורי אהבה מושלמים: טרגדיות בין אוהבים, חיבורים המנוגדים לקודים חברתיים וביטוי של האכזרי והכואב שבאהבה. מיוחד לולנטיין
להתאבד על האהבה
הדוגמא הידועה מכול לסיפור אהבה טרגי היא זאת של ורתר הצעיר, גיבור ספרו השערורייתי ופורץ הדרך של יוהאן וולפגנג פון גתה משנת 1774, "ייסורי ורתר הצעיר" (הוצאת ספרית פועלים). ורתר מבקש למצוא מפלט מהחיים הבורגניים, ובעת שהוא שוהה בעיירה קטנה, הוא פוגש בלוטה. אף על פי שהוא יודע שלוטה מאורסת, הרגש גובר עליו והוא מתאהב בה. בין השניים נוצרת מערכת יחסים הדוקה, אך האידיליה שהיא מכוננת מתנפצת עם שובו של הארוס.
הייאוש גובר על ורתר והוא עוזב את העיירה, רק כדי לחזור אליה ולנסות את מזלו. אולם כעת לוטה כבר נשואה, ומפגש רומנטי קצרצר ביניהם, שבסופו לוטה הנסערת נשבעת כי לא תראה אותו שוב, מביא את ורתר לקץ הקיצים, והוא מתאבד.
יצירתו של גתה עוררה תגובה אדירה, מבחינה ספרותית וחברתית גם יחד. המיתוס כי צעירים רבים התאבדו בעקבות הספר (במהלך שכונה "אפקט ורתר"), תרם לביסוסה של היצירה כמופת של דיוק בהשלכותיה הטרגיות של האהבה הנכזבת. נדמה כי מעטים הצליחו כגתה לתאר סערת רגשות באופן כה משכנע וחזק, ולהציג את שיברון הלב בצורה מעוררת הזדהות כמוהו.
לאהוב עם שוט ביד
יחסים סאדו-מזוכיסטיים הוצגו במספר לא מבוטל של ספרים, אך הרומן של דוד פוגל, "חיי נישואים" (הספריה החדשה) נותר אחד הספרים המרגשים, המפעימים והמעניינים ביותר בייצוג מערכת יחסים שכזו - בעיקר מהפן הנפשי, ובעיצוב התנהלותו של הגיבור בעלילה הקשוחה. גורדווייל נשוי לברונית תיאה. אלו אינם חיי נישואים סטנדרטים, כי אם מסכת של התעללויות מצד האישה בבעלה, ששוכבת עם גברים רבים ומטיחה בגורדווייל שוב ושוב את מקומו הזניח בזוגיות שלהם.
פוגל מעמת את המושגים אהבה ונישואין עם מציאות חריגה, כאשר לאורך ההתעללות הנפשית שעובר הגיבור (או האנטי-גיבור) אנו מתוודעים לפנים הרבים של מושגים אלו. הדיסוננס בין הכניעה של גורדווייל להתמסרות בעלת העוצמה שלו לאהבה, מאפשרים לפוגל להציג דיוקן בלתי נשכח של טשטוש הגבולות, ושל המורכבות שהאהבה טומנת בחובה.
לצאת מארון האהבה
ייצוג מרתק של סירוס האהבה דווקא, נמצא בספר "הלשון האבודה של העגורנים" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן) שכתב דיוויד לוויט. רוז ואואן מנהלים חיי נישואים משמימים למדי בלבה של ניו יורק המתירנית. אחד המאפיינים של מתירנות זו, בא לידי ביטוי בכך שבנם מספר להם כי הוא הומוסקסואל, ומאוהב בגבר. עם גילוי זה, נפרץ הסכר בין בני הזוג: אואן, שגדל באקלים חברתי שמרני, מעז לממש את מאווייו ולהתמודד סוף-סוף עם זהותו כהומוסקסואל, ואילו רוז נאלצת להתמודד עם המשמעויות של מה שככל הנראה ידעה כל הזמן, וכעת יצא לאור.
זהו רומן מכמיר לב על אהבה וגיבוש זהות, על זוגיות שנדמה כי היא נטולת אהבה וכי נוצרה בתוך טאבויים חברתיים, בעוד שלמעשה יש בה הרבה מעבר לכך: ניפוץ האשליה מאפשר ללוויט לדון באופן כן ואינטליגנטי במהותה של האהבה בין אואן ורוז, וכיצד הסירוס שנכפה על אואן השפיע ומשפיע עליה. לפיכך, הספר מעלה את השאלות: האם קיימת זהות אחת? האם קיימת אהבה אחת? האם גיבוש זהות חדשה מבטל או דווקא מעורר מחדש את אשליית האהבה הקודמת?
סיפור ללא אהבה
הספר הנהדר והמרתק שכתבה אנה קוואן, "הניחו לי" (כתר), הוא דוגמא מעולה לעיצוב הדיכוי הנפשי והנשי, בין השאר במערכת זוגית. גיבורת הסיפור, אנה, נשלחת לפנימייה לאחר מותו של אביה הקפדן והסגפן. בפנימייה היא מגלה אפשרויות או שברי הזדמנויות לחיים אחרים, מסעירים יותר, ואף מנהלת מערכות יחסים שלהן פן לסבי. אולם גורלה של אנה נחרץ כאשר היא נאלצת להינשא למתיו קוואן, אותו היא אינה אוהבת.
קוואן (הסופרת, ששינתה את שמה לשם גיבורת הספר שכתבה) מתארת בלשון עשירה אך
במרחב טקסטואלי מצומצם, את היווצרותה של התודעה בזמן ההתרחשות. בהתאמה, היא מצליחה להציג את התהומות אליהן מוּרדת כמעט בכוח הגיבורה שלה, נוכח הנישואים הכפויים. אף על פי שמתיו אינו איש רע, הוא מסמל עבורה את הדיכוי האולטימטיבי, ואהבתו אליה גורמת לה אומללות רבה.
קוואן מצליחה לפרק את היסודות המרכיבים זוגיות עגומה שכזאת, ומצביעה על אכזריותה והשלכותיה ההרסניות של אהבה חד-צדדית וכפויה. ההקשרים המגדרים קלים לפענוח, אך קוואן אינה מבקשת רק להציג דיכוי נשי, אלא לבחון לעומק את האופן בו האהבה עלולה להחריב את חייהם של מושאיה ונושאיה גם יחד. היא משרטטת בכישרון רב את ההפך מ"אהבה גדולה מהחיים", ומנפצת את מיתוס הקשר הרומנטי, לא על ידי הצגת ייסוריו של זה שלא מחזירים לו אהבה, אלא של זאת שכבולה בשלשלאות האהבה שהיא אינה חפצה בה.
מכירים עוד ספרים על אהבה קשוחה? טקבקו במרץ!
