תאונת הרכבת הקשה: כך סוכנו חיי מאות נוסעים
תחקיר ynet חושף פרטים חדשים על תאונת הרכבת שלא דווחה, בהם מהירות נסיעה גבוהה פי 4 מהמותר בתוך מתחם הרכבת, התעלמות של כל המעורבים בתאונה ועובדים אחרים מהנזק החמור, הסתרת האירוע ממשרד התחבורה ועדכון העובדים באירוע רק חודש לאחר מכן. רכבת ישראל, מודל 2013
רכבת ישראל, מודל 2013: זלזול בחיי נוסעים, נהלים לקויים ודיווחים כוזבים. תאונת רכבת שאירעה בסוף דצמבר ונחשפה ב-ynet בשבוע שעבר, מדאיגה מאוד את בכירי משרד התחבורה. מיד לאחר חשיפתה, הורה מנכ"ל המשרד לא רק על בדיקה מיידית של האירוע, אלא גם על חקירת התנהלות הרכבת בעקבותיו.
תחקיר ynet מגלה כי הדאגה מוצדקת. שכן המשך הפעלת הקרונות לאחר התאונה, אשר לא דווחה ובנס לא גרמה לאסון, חושף מסכת של שקרים, הסתרה, חוסר מקצועיות ובעיקר סיכון חיי נוסעים. לטענת עובדי רכבת, כך מתנהלת אחת החברות החשובות במשק.
התאונה הקשה, כך זה קרה
ב-23 בדצמבר, קצת לפני השעה 15:00, התבקש נהג קטר להסיע מערך רכבת שמספרו 406 במוסך בלוד, לצורך ביצוע תחזוקה שוטפת. מנהל המשמרת הורה לנהג לעבור לקטע מסילה מסוים, ולפנות מקום למערך כפול של רכבת דו-קומתית (מספר 501), שאמור להיכנס בעקבותיו. לאחר שנכנס מערך 406 לקטע המסילה האמור, פנה מנהל המשמרת לנהג אחר, והורה לו להעביר מערך כפול ל"קו דלק" (אזור תדלוק) שנמצא באותו קטע מסילה.
נהג הקטר של מערך 501 ידע היטב כי הוא מגיע למסילה הנמצאת בשימוש, ואף ראה את מערך 406 שחונה לפניו. אלא שהוא לא הוטרד מכך, שכן אחרת לא היה מאיץ רכבת השוקלת מאות טונות למהירות גבוהה פי 4 מהמותר - 20 קמ"ש במקום חמישה קמ"ש בלבד.
כאשר זיהה את המערך שלפניו והבין כי הוא עומד להתנגש בו, ניסה נהג הרכבת הדוהרת לבלום את המאסה העצומה, אך ללא הועיל. מערך 501 התנגש במערך 406 בעוצמה, וגרם לנזק כבד. שלושה קרונות ניזוקו במערך החונה, ונזק משמעותי נגרם גם למערך הפוגע.
שלושה נהגים, אפס דיווחים
יש לא מעט עובדים במוסך הרכבת בלוד בשעות הצהריים של יום ראשון. לא ברור כמה מהם שמעו או ראו את הפגיעה. יתכן כי לא רק נהגי רכבת זיהו את התאונה הקשה. אך על עובדה אחת אין מחלוקת - לא התקבל כל דיווח על האירוע החמור.
בתאונה עצמה היו מעורבים שלושה נהגים - נהג המערך הפוגע, ושני נהגים נוספים שהיו באותה עת במערכים המעורבים (406 ו-501). למעשה, שני הנהגים הנוספים הרגישו היטב את עוצמת ההתנגשות. איך אנחנו יודעים כי הם הרגישו את ההתנגשות בין מערכי הרכבת?
התשובה פשוטה: השניים יצרו קשר עם הנהג הפוגע במכשירי המירס הרכבתיים, ושאלו מה גרם למכה החזקה. התשובה שקיבלו מהנהג הפוגע - "הכל בסדר" - כנראה סיפקה אותם. שכן השניים לא דיווחו על התאונה, ואף לא בדקו אם נגרם נזק כלשהו לרכבות.
בדיקה חזותית, אבל בחושך
הסתרת התאונה מפני הממונים היא רק שלב אחד בשרשרת המחדלים בסיפור הזה. שכן יום לאחר התאונה, ב-24 בדצמבר, שובץ מערך 406 לעבודה סדירה. בשעה 04:15 הוא אף נבדק על-ידי נהג, שלא מצא בו נזקים או ליקויים. הסיבה לכך פשוטה: הבדיקה החזותית נערכה בחושך.
בשלב זה, חשוב להדגיש, הפך מערך רכבת מספר 406 למסוכן עבור מאות נוסעים ואנשי הצוות העובדים בה. מאוחר יותר יתגלה כי הנזק שנגרם למערך היה כה חמור, עד כי הוחלט על השבתתו. אלא שרק בהמשך היום גילה מכונאי במוסך בלוד - לגמרי במקרה - את הנזקים. בקרון אחד התגלו נזקים כבדים במיוחד, ובשני קרונות נוספים באותו מערך נמצאו "כיפופי פח" - סימנים המעידים על עוצמת המכה.
המכונאי מיהר לדווח על הנזקים לממונים עליו. בעקבות זאת, החלה הרכבת בבדיקה פנימית של המקרה, ועד מהרה התבהרה התמונה: התאונה במוסך בלוד נחשפה, ונמצאו נזקים גם במערך הרכבת הפוגע (מספר 501). על-פי הערכות, לשני המערכים נגרם נזק הנאמד במיליוני שקלים.
ומה עשתה הנהלת הרכבת עם המידע החמור הזה? ברכבת אומרים כי הורו על בדיקה של כל מערכי הרכבת, אך במפתיע לא דווח על התאונה למשרד התחבורה. למעשה גם עובדי רכבת אחרים לא נחשפו למקרה החמור. רק כחודש לאחר מכן, ב-24 בינואר, הופץ חוזר פנימי שעסק במקרה וקרא לנהגים "ליישם את הוראות הפעלת (ה)רכבת".
הרכבת עושה, הרכבת מפקחת
כאשר מתרחשת תאונה שבה מעורב כלי טיס, ממצנח רחיפה ועד מטוס נוסעים, נפתחת מיד חקירה של "משרד החוקר הראשי" - גוף ממלכתי שמעמדו מעוגן בחוק ("חוק הטיס"). תפקיד החוקר הראשי הוא לבצע חקירות בטיחות של תאונות ותקריות בטיחות בכל תחומי התעופה, וזאת "במטרה למנוע תאונות בעתיד".
סעיף 106 לחוק הטיס קובע כי "הודעה על תאונה או תקרית שבה מעורב כלי טיס, תימסר במהירות האפשרית לחוקר הראשי". מסירת ההודעה תבוצע על-ידי הטייס עצמו, הממונה על יחידת הפיקוח שבתחום אחריותה אירעה התקרית או התאונה, או לחלופין - כל אדם אחר שהיה "עד לתאונה או לתקרית".
ומה קורה כאשר רכבת מתנגשת בעוצמה ברכבת אחרת? כמו שמעיד המקרה במוסך בלוד, משרד התחבורה אף לא היה מודע לתאונה, עד שפרטיה נחשפו ב-ynet. לכל אורך העשור הקודם, התריע משרד המבקר המדינה מהמצב הקיים, שבו הרכבת היא שמפקחת על פעילותה - ואילו משרד התחבורה נטול סמכות בקרה על התנהלותה.
בדו"ח מעקב שפורסם במאי 2012, חזר והתריע משרד המבקר מפני הסכנות הטמונות במצב. "רוב תחומי הפעילות המקצועית של הרכבת עדיין נקבעים על ידי הנהלת הרכבת לבדה, והיא עדיין מפקחת על עצמה בנוגע ליישומם", התריעו שם. "משרד התחבורה אינו מבצע את הנדרש ממנו. מדובר בתחום רגיש ביותר הנוגע לחיי אדם, ואי-תיקון הליקוי ראוי לתשומת לב ומעקב מיוחדים".
נוסעים מהר, בולמים מאוחר
מקורות ברכבת אומרים כי המקרה האחרון אינו מעידה חד-פעמית. הפרת נהלים, כך אומר ל-ynet מקור המקורב להנהלת החברה, היא תופעה נפוצה. למשל, נסיעה במהירות גבוהה מהמותר היא מחזה נפוץ במוסך בלוד - שם מקובל לבלום את הרכבת מאוחר ככל האפשר.
מקור אחר בחברה אומר כי הנהלת הרכבת אינה מטמיעה נהלי עבודה ראויים ומודרניים בקרב העובדים. תרבות של הסתרה וטיוח, כך הוא מסביר, אינה נעקרת ולמעשה זוכה לעידוד עקיף - שכן הרכבת עצמה לא דיווחה על המקרה החמור למי שאמור להיות ממונה על פעילותה במשרד התחבורה.
ברכבת דחו בשבוע שעבר טענות אודות תרבות ארגונית לקויה. פיטורי הנהג של המערך הפוגע, כך אמרו שם, הם עדות לכך שהחברה נוקטת יד קשה נגד מי שמפר נהלים. מקור המקורב להנהלה אומר כי אכן יש בכך שינוי לטובה, שכן בעבר נהגים שגרמו תאונות ונזקים היו נקנסים בלבד. אלא ששינוי זה, כך הוא מבהיר, רחוק מלהשביע רצון.
לפנייה לכתב/ת 
