אב ובתו חולים בסרטן - ולא מוותרים על המרתון
אריקה לאנג נלחמת בסרטן השחלות. אביה, מרטי, נאבק בסרטן המעי הגס. על דבר אחד שניהם לא מוותרים לאורך חודשי הטיפולים: הריצה. בימים אלו הם מתכוננים לרוץ את מרתון ירושלים. "הריצה משכיחה מאיתנו את הסרטן", הם אומרים
"הייתי עוברת טיפול כימותרפי ביום ראשון וסופרת את הימים עד שארגיש קצת יותר טוב כדי שאוכל לצאת לריצה. לרוב זה היה בשבת בערב, שבוע אחרי קבלת הטיפול ויום לפני הטיפול הבא, הייתי נועלת את נעלי ההתעמלות, מפעילה את נגן המוזיקה בקולי-קולות ורצה. כשרצתי, שכחתי את הסרטן".
עוד על ריצה:
- מה לאכול בבוקר הריצה? 30 עצות למרתון
- מתנה לגיל 60: טוביק תרוץ מרתון בפעם הראשונה
- לכבוד יום הולדת 80: שולה רצה לראשונה במרתון
בגיל 37 חשה אריקה לאנג שמשהו לא בסדר, כאבי הבטן, הנפיחות ובעיקר העייפות הגדולה אותתו לה שהיא צריכה להיבדק, כמו גם ההיסטוריה הרפואית שלה שכללה גידול לא ממאיר בבלוטות הרוק, שהצריך ניתוח לפני כשנתיים. "ניגשתי לרופא המשפחה", היא מספרת, "ופירטתי בפניו על הכאבים, על העייפות שפשוט היתה בלתי נסבלת, אבל הוא אמר שסביר להניח שהעייפות קשורה בעובדה שיש לי חמישה ילדים קטנים".
אבל לאנג לא ויתרה. כפיזיותרפיסטית היא מכירה את האנטומיה של הגוף ובכל פעם שמיששה את אזור הבטן התחתונה הרגישה שמשהו לא תקין. "אמרתי לבעלי שיש לי תחושה שאני חולה בסרטן השחלות. אפילו היו פעמים שהרגשתי שאני הולכת למות".
דימום ממנו סבלה שלח אותה היישר אל הגיניקולוג ושם, לאחר אולטראסאונד, נשלחה במהירות לחדר מיון כדי לעבור אולטראסאונד מקיף ובדיקת סי.טי. התוצאות לא איחרו להגיע - הרופאים בישרו לה שהסרטן התפרש לא רק באזור השחלות אלא הגיע גם לכבד ושהמצב לא טוב.
כארבעה ימים לאחר הבשורה הקשה עברה לאנג ניתוח, במהלכו התברר כי הגרורות שנראו בכבד הן למעשה המנגיומות (גידולים שפירים של כלי דם), כך שמצבה היה טוב יותר ממה שחשבו בתחילה. היא עברה כריתת רחם ושחלות וכן טיפולים כימותרפיים.
הריצה - מסר לחמשת הילדים
למרות הקושי הגדול והכאבים במהלך הטיפולים לא ויתרה לאנג על האהבה הגדולה שלה, הריצה. "אני מגיעה ממשפחה שעוסקת בספורט. אמא שלי רצה ומתעמלת בכל הזדמנות וגם אבא שלי היה פרטנר לריצה במשך תקופה ארוכה. בתקופה בה למדתי באוניברסיטה גרתי בבית הוריי ובכל פעם שהיה לנו זמן היינו יוצאים יחד לריצות ארוכות ואף רצנו יחד במרתונים".
ההתעקשות להמשיך בספורט על אף המחלה היוותה מסר לחמשת ילדיה של אריקה. "רציתי שהם יראו שאני מסוגלת לעשות דברים, שאני לא שוכבת במיטה ולא מסוגלת לזוז. רציתי שידעו שאני חולה, אבל אני גם יכולה לעשות דברים".
"הריצה נותנת לי להרגיש שאני חי"
מחלת הסרטן מלווה את לאנג לאורך כל חייה. סבתה נפטרה מהמחלה בגיל 40 ואביה, מרטי, חלה לפני שמונה שנים בסרטן המעי הגס. "בגיל 53", הוא מספר, "לא מייחסים יותר מדי חשיבות לכאבי בטן מציקים ואומרים שהכל יהיה בסדר".
למזלו של מרטי מזכירתו לא ויתרה וקבעה עבורו תור לבדיקת קולנוסקופיה. בבדיקה התברר שמצבו כל כך קשה עד כי המצלמה לא הצליחה לעבור בצינורות המתאימים משום שהגידולים חסמו את הדרך. הסרטן התפשט במעי הגס, בכבד וגם לבלוטות הלימפה והיה צורך בטיפול מהיר.
"חודשיים אחרי שהשתתפתי במרתון טבריה, שכבתי על מיטת חדר הניתוח כשהבטן שלי פתוחה והרופאים עובדים קשה כדי להוציא את הגידולים", הוא מספר ומסביר כי ההליך שעבר היה ייחודי כיוון שלרוב הרופאים לא נוגעים באזור הכבד. למרות הניתוח התחזית הייתה פסימית ומרטי נאלץ לעבור טיפולי כימותרפיה ארוכים.
"הייתי מגיע ביום ראשון לבית החולים, מתחבר באינפוזיה, נשאר עד יום שני באשפוז, ואז בשלישי יוצא הביתה עם מכשיר שהמשיך את כימותרפיה עד ליום חמישי - אז הייתי מגיע שוב לבית החולים כדי שישחררו אותי מהמכשיר, כך שרק בשישי ושבת הייתי חופשי מכימותרפיה".
וביומיים היחידים בהם היה חופשי מטיפול מרטי בחר לרוץ. "שאלתי את הרופא שלי אם זה בסדר והוא אמר לי לעשות כל מה שאני מרגיש שאני יכול. אז רצתי. זה נתן לי להרגיש שאני חי, שאני עדיין נושם, בחיים. שאני עדיין כאן".
כיום, מרטי עושה ככל שביכולתו להמשיך בפעילות הגופנית. הטיפולים הכימותרפיים הותירו או עם חוסר תחושה בגפיים והריצה קשה לו, אבל הוא לא מפסיק. "זו אמנם יותר הליכה מהירה, אבל אני משתדל להמשיך בספורט", הוא מספר בחיוך.
האב והבת, שלא ויתרו על הריצה, ירוצו יחד חצי מרתון במרתון ירושלים הקרוב (שיתקיים ביום שיש, ה-1.3.13). יחד איתם ירוץ גם בעלה של אריקה, ארבעת אחיה ואשתו של מרטי. כולם יהיו חלק מקבוצת "תשקופת", שמסייעת למשפחות המתמודדות עם מחלות מסכנות חיים. שניהם יודעים שלמשפחה יש חלק חשוב מאד בהחלמה, כמו גם לטיפולים ולרופאים, וכמובן לריצה - שתמיד היתה שם כדי להוכיח לעצמם שהם יכולים.
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, נרגש גם הוא מסיפורם של אריקה ומרטי. "סיפור מאבקם ההירואי והניצחון על מחלת הסרטן הוא סיפור מרגש ומעורר השראה. מרתון ירושלים הוא לא רק המרתון הבינלאומי הגדול בישראל אלא גם המרתון החברתי הגדול בארץ עם למעלה מ-5,500 משתתפים שרצים למען קידום מטרות חברתיות, ואני מברך על השתתפותם של אריקה ומרטי עם המסר החשוב שניתן לנצח את הסרטן. אין מקום מתאים יותר מירושלים לשילוב מטרות חברתיות בריצת מרתון".
