"שמוליק קראוס העניק לכולנו מכישרונו המופתי"
אמנים רבים הביעו את צערם עם היוודע דבר מותו של המוזיקאי שמוליק קראוס, וחולקים את כאבם: "גם כשיודעים שהמצב קשה, ברגע שנכבה האור, זה מאוד כואב", אמרה יהודית רביץ
אמנים, שותפים לדרך ואישי ציבור מגיבים הערב (א') על דבר מותו של המוזיקאי שמוליק קראוס, ומזכירים את יצירתו והעבודה איתו. "גם כשיודעים שהמצב קשה, ברגע שנכבה האור, זה מאוד כואב", ספדה לו יהודית רביץ.
"הייתי ילדה קטנה כש'החלונות הגבוהים' הגיעו לבאר שבע ולא הרשו לי ללכת להופעה שלהם כי זה היה רוקנ'רול ופחדו שאני אתקלקל, זו היתה מוזיקה של גדולים. אי אפשר היה שלא להבחין שהוא היה עושה רוקנ'רול ייחודי משלו, עם גיטרה ממיתרי ניילון, ואת הצליל שלו אפשר היה לזהות ממרחק. זה היה המרד שלו, ללכת על הכלי הכי עדין ולנגן את המוזיקה שלו בדרך שלו. וכמובן ניכר כישרון ההלחנה הענק שלו. הכל היה פורץ דרך. עד כמה שזה נשמע קלישאה, זה באמת היה ככה. כואב לי עליו".
המוזיקאי אילן וירצברג, שהיה שותפו ליצירה, אמר הערב ל-ynet: "אני בשוק ומרגיש שעוד מוקדם להספיד אותו. שמוליק הוא דמות מאוד משמעותית בחיים שלי, הקשר המוזיקלי שלנו היה גם חברי ולמרות שהופסק הקשר המוזיקלי, גם אם התרחקנו עם השנים, הוא עדיין דמות גדולה מאוד בחיי".
עילי בוטנר סיפר כי "הוא הראשון שנתן לי צ'אנס בעולם המוזיקה, ניגנתי איתו כשהייתי בן 17 אחרי שעזבתי את בית הספר. אני מאוד מאוד עצוב, לא כל כך יודע מה להגיד, הוא איש מאוד משמעותי עבורי מעבר למוזיקה, היה בצמתים משמעותיים בחיים שלי ובחיי המשפחה שלי, יום עצוב למוזיקה הישראלית".
"מוזיקה של גדולים". החלונות הגבוהים
המוזיקאי אביב גפן כתב בחשבון הטוויטר שלו: "שמוליק קראוס, יוצר דגול שהשאיר בי את שיריו בהרבה פרקים בחיי. יהיה זכרו ברוך, או כמו שהוא אמר: 'שיבה זרקה במלך'". גם בעמודי הפייסבוק הגיבו לא מעט קולגות. השחקן והמוזיקאי טל פרידמן כתב: "האיש הזה היה כולו רוקנרול והלך עד הסוף".
המוזיקאי מוקי כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "תודה על כל מה שיצרת, שמוליק קראוס, מנוחה נעימה. ד"ש ליוסי ואריק ומאיר ופולי וענת וכל האמנים הנפלאים שנוטשים אותנו ככה. ואל תתרגז שם, זה לא בריא. אוהבים אותך".
עידן אלתרמן כתב: "אם הייתי עושה רשימה של חמישים או מאה השירים הישראלים האהובים עלי בכל הזמנים, שמוליק קראוס היה זוכה במקום הראשון. כמות השירים המושלמים שהוא הלחין בלתי נתפסת. כמו לנון ומקרטני של שנות השישים, בשנות השבעים לשמוליק קראוס התפלקה יצירת מופת כמעט בכל שיר. לא הכרתי אותו אישית, פגשתי אותו פעם אחת בחיי ואמרתי לו שהשירים שלו הורגים אותי ברכות, גורמים לי לבכות, והוא נהם משהו לעברי והמשיך בדרכו. רבות דובר על האופי האגרסיבי שלו, על יצר ההרסנות שלו, ואותי תמיד ריתק הניגוד הלא ייאמן הזה בין העדינות הפיוטית של השירים אל מול הסיפורים ששמעתי על אופיו. אחרי עשרים שנה מהיום, עדיין אמשיך לשמוע ולבכות משיריו, בזה אני בטוח".
אקו"ם, הארגון השומר על זכויות היוצרים בישראל יצא בהודעה רשמית בה נכתב: "בצער רב אנו נפרדים הערב מיוצר ענק ומוזיקאי בחסד עליון, מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית. קראוס העניק לכולנו מכשרונו המופתי ועל כך נודה לו לעד".
ולא רק קולגות, גם נבחרי הציבור הגיבו הערב על דבר מותו של קראוס. שרת התרבות לימור לבנת כתבה: "שמוליק קראוס היה מוזיקאי יוצר וזמר ענק,
וחתום על כמה מהקלאקסיות בזמר העברי. קראוס עיצב בשיריו חלקים חשובים של פס הקול של המדינה. אין ספק כי מותו הוא אבידה גדולה למוזיקה ולתרבות הישראלית"
חברת הכנסת ציפי לבני כתבה בטוויטר: "אמנים משאירים אחריהם את יצירותיהם, את מנגינת ליבם ואת קולם שממשיך להישמע אחרי מותם. כך שמוליק קראוס ז"ל. ובכלל השיר הזה מתאים לי בימים האלה". חבר הכנסת יאיר לפיד ציטט בעמוד הפייסבוק שלו את השורה משירו של קראוס: "בן אדם כסנה מול השמיים, בו בוערת אש".
בהכנת הידיעה השתתפו אור ברנע, רן בוקר, יונתן גת ומרב יודילוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
