שמוליק קראוס בסרטים: בן אדם, עד סוף המרוץ
המוזיקאי שמוליק קראוס הותיר אחריו גם מורשת קולנועית לא מבוטלת. הוא ייזכר מתפקידיו השונים כשחקן מחוספס, שמגלם גברים שנואשו מהחברה הישראלית - כמו בחייו האמיתיים. בניגוד לדמות השבורה בסרטו "סוסעץ", גם במותו הוא לא נשאר בחוץ
יצירתו המוזיקלית של שמוליק קראוס מוכרת וידועה, אולם בין צליל לצליל, צצו מדי פעם גם תמונות ובהן פניו העגמומיות, השרמנטיות, האגרסיביות. פנים אלו הביאו אותו גם אל המסך הגדול כשחקן. הוא אמנם יצר פסקולים לסרטי יקי יושע "סוסעץ", "מכת שמש", אולם הנוכחות הקולנועית של קראוס מהדהדת עד היום בעיקר בגלל יכולותיו הדרמטיות, זאת למרות שהניסיון שלו הסתכם בכמה שיעורי משחק בניו יורק. עכשיו לאחר מותו, פניו יישארו איתנו בסרטים.
- כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שיר הנושא מתוך "מכת שמש" בביצוע של יובל בנאי
תפקידיו הראשונים של קראוס התבטאו בגבריות האגרסיבית שנדמה כי הגיעה מעבר לים. כך למשל ב"חור בלבנה" של אורי זוהר מ-1965. הוא גילם אייקונים זרים, נוצצים, בחלומם של הציונים החולמים ושואפים להביא את החזון ההוליוודי לשממה של ארץ ישראל.
קראוס גילם אינדיאני, ילד זועם הרוצה חלב, קאובוי, שודד אלגנטי, וערבי שרוצה לגלם סוף סוף את "האנשים הטובים". שהוא מקבל את הרשות מהבמאים (אברהם הפנר וזוהר), הוא מפריח ביחד עם חבריו את השממה בשירת "אל יבנה הגליל". את התפקידים הקטנים הללו גילם קראוס כחלק מאנסמבל הכוכבים שגייס זוהר לסרט, ובו נכללים גם אריק לביא, שושיק שני וישראל גוריון.
שמוליק קראוס בונה את הגליל בנגב כערבי. "חור בלבנה"
נפרדים משמוליק קראוס:
חברים נפרדים: "העניק לכולנו מכישרונו המופתי"
שי להב נפרד: פרא אציל ושמו שמוליק קראוס
בהמשך הדרך, שיחק קראוס בתפקידים משניים שביטאו גבריות מתפרצת: ב"פורטונה" של מנחם גולן גילם בחור אלים, המגונן על אחותו (אהובה גורן), ועל כבוד המשפחה היהודית-אלג'יראית; בקומדית הבורקס "עליזה מזרחי" של גולן הופיע כבלש שרמנטי; וב"איריס" הפיוטי של דוד גרינברג כעיתונאי זדוני ורכלן.
בשנות ה-70, כשהקריירה המוזיקלית שלו נוסקת ביחד עם להקת ה"חלונות הגבוהים", תפקידים משניים נראו פתאום קטנים עליו. וכך, ביחס ישר, זכה להוביל כשחקן ראשי שני סרטים: "אדם" של יונה דאי (1973) ו"סוסעץ" של יקי יושע (1978).
"אדם" הינו מותחן פסיכולוגי, ובו קראוס מגלם מנתח - ד"ר דן אדם שמו - המעוניין להפריך תיאוריה של פסיכולוג (אילן דר) ולפיה אדם שמכיר בעצמו, לא יהרוג וירצח כדי לפתור את בעיותיו. המנתח פולש לחייו של הפסיכולוג, תוך כדי שהוא מחדיר אימה ורודף את אשתו ובתו. הסרט גם כולל סצנות של התעללות בחיות של צפרדע הנמעכת על ידי נעל, ועכבר לבן המוחזק על ידי קראוס אל תוך הלוע של ציפור, הזוללת אותו במהרה.
קראוס אגב לוהק לסרט זה, לאחר שחרורו ממאסר בגין תקרית של איום בנשק, כשהיה תחת השפעת סמים. דאי עצמו ציין בהמשך כי כך מצא את הליהוק המושלם לתפקיד (שהיה בעדיפות שנייה לאריק איינשטיין, אשר סירב להצעה בכל תוקף).
לימים הודה קראוס כי התחרט על השתתפותו בסרט, שירד במהרה מהמסכים תוך שלושה שבועות. היום - ארבעים שנה אחרי - נדמה שהדבר היחיד שנשאר מהמורשת של "אדם", זה הלחן של השיר "זה קורה" שקראוס מזמזם במהלך הסרט. עם זאת, שיר זה מוכר בעיקר בביצועו של אריק לביא שהוקלט אחרי הסרט.
שמוליק קראוס מבצע את "זה קורה"
ב-1973, על רקע מלחמת יום כיפור, קולנוען צעיר בשם יקי יושע, הקרין את סרטו "שלום תפילת הדרך", שנשא מסר פציפיסטי בימים מיליטנטים אלו. יושע החליט לחבור לקראוס, ובשיתוף עם התסריטאי יואל קמינסקי, עיבדו את הרומן "סוסעץ" של יורם קניוק לאקרנים (קניוק עצמו היה שותף לתסריט).
הסרט מספר על עמינדב סוסעץ, צייר ששב לישראל מניו יורק - שם הותיר את אשתו ובתו, ומחליט לשרוף את מפעל חייו וציוריו בהגיעו ארצה. סיבת חזרתו ארצה היא הבשורה המרה על אביו גוסס, ובמקביל מתעמת עם אימו המרירה.
עמינדב, בעברו איש פלמ"ח מרגיש מובס כשהוא מתעמת עם כישלונו האישי אל מול הוריו המאוכזבים. בדרך הוא פוגש בחבר ילדותו, אנסברג (גדליה בסר), שבבגרותו הפך להומלס. הוא מחליט להתחקות אחר שורשיו ולצלם סרט אודות הוריו, וסיפור אהבתם בשנות ה-30 שהולידה גם אותו.
סוסעץ, אנסברג ושאר הדמויות, בעיבוד הפילמאי של יושע, שואלים לאן נעלמה הנאיביות הציונית שלמענה הם לחמו, בעוד המדינה נאבדת למען הזימה והנוכריות של התרבויות הזרות. במהלך צילומי הסרט, מרגיש עמינדב את האובדן והריקנות שבתוכו. את הסרט הביוגרפי הוא מחליט לשרוף כמו יצירותיו האחרות. בניגוד לסרט שבתוך הסרט, הישגו הקולנועי של יושע זכה לשבחי הביקורת עם יציאתו ב-1978, ואף פתח את שבוע המבקרים בפסטיבל קאן של אותה שנה.
בראיונות שונים לתקשורת, אישרו קראוס ויושע, כי הבחירה בזמר לתפקידו של עמינדב ב"סוסעץ", נבעה בהזדהות העמוקה שבין השחקן לדמות. ואכן, ניתן להגדיר את הופעתו זו כפסגת הקריירה הקולנועית שלו. מאז קריירת המשחק שלו דעכה. הוא לוהק אמנם להפקות מכובדות, אבל בתפקידים קטנים.
ב"מגש הכסף" של ג'אד נאמן (1982) גילם בעל מועדון המסייע לחברו הזמר (גידי גוב) לברוח מהשב"כ; בהפקה ההוליוודית "השגריר" של הבמאי ג'יי. לי תומפסון הופיע כסוכן קג"ב לצד רוברט מיצ'ם, אלן בורסטין, וכן צחי נוי, אורי גבריאל, יוסף שילוח וישראלים אחרים. הופעתו האחרונה היתה בתפקיד עצמו, כשהוא שר בקפה תמר את "זה קורה" מול המצלמה של דורון צברי ב"המדריך למהפכה".
שמוליק קראוס יורה בטריילר של "השגריר" (דלגו ל-0:50)
"ושמעת את צחוק הגורל" - כך מסתיים שיר הנושא של "סוסעץ", לפי המלים שכתב יענקל'ה רוטבלט. נדמה כי שגיונו האמנותי של עמינדב סוסעץ הוא תמונת מראה של השחקן שגילם אותו, ואשר נכנס ויצא מבתי החולים הפסיכיאטרים במהלך העשורים האחרונים לחייו.
שמוליק קראוס מבצע את שיר הנושא של "סוס עץ"
כישרונו הווירטואוזי של קראוס שילב באופן מעודן ואלגנטי את הרוח החלוצית של ישראל הציונית והישנה עם המערביות הבריטית של הרוק'נ'רול. הוא עשה זאת בעבודתו כמוזיקאי וכן בנוכחותו כאישיות בוהמית על המסך ובחיים. קראוס היה בחייו ויישאר בסרטיו כשור זועם, שרמנטי ויפהפה, שחוקר את התשובה למהות הישראליות.