כיצד פועל מנגנון השובע בגוף - ואיך נשלוט בו
סיימתם את ארוחת הצהריים לפני שעה קלה והנה שוב אתם חשים צורך לנשנש משהו. חכו רגע, יכול להיות שאתם פשוט משועממים? המוח שלנו מאותת לנו כשאנו שבעים אך משום מה אנו מסרבים להקשיב לו, מה עושים כדי לשנות את המצב?
אוכל היא מילה טעונה שטומנת בחובה משמעויות רבות, לאחד האוכל הוא משהו שיש לו חשיבות כשהוא רעב, אחר רואה באוכל משהו זר שהוא מעדיף להתרחק ממנו, יש את אלה שמכורים לאוכל ולא יכולים בלעדיו, מעבירים את יומם במחשבות על המזון שיאכלו, ויש גם את אלה שמפחדים מאוכל. אין ספק שהמילה אוכל מעבירה מסרים רבים, בין היתר: הנאה, תענוג, חיים, כוח, אנרגיה ומנגד מלחמה, אויב, מחלות וכישלון.
עוד על אכילה:
- "איזה שמנה אני!"; כשהדיאטה הופכת להפרעת אכילה לא מפסיקים לזלול בערב? יש לכם הפרעת אכילה
- מחקר מפתיע: אכילה מתוזמנת של מזון משמין – מרזה
כולנו למדנו שלאכילה תפקיד בסיסי וחיוני של שימור החיים ויכולת התפתחות וצמיחה גופנית, אדם ללא אוכל ימות ברעב, תינוק ללא מזון לא יוכל להתפתח, אבל כפי שאמרנו, לכל אחד האוכל והאכילה מעבירים מסר שונה.
שימו לב לאיתות
במוח שלנו קיימים שני מרכזים שתפקידם לווסת את כמות האנרגיה שאנו מכניסים לגוף כמזון, כבר עם הלידה מנגנון הרעב והשובע נכנס לפעולה, הוא קולט את האיתותים הפיזיולוגיים ובאמצעותם גורם לשובע או לרעב. כשאנו רעבים, המוח מאותת לנו שזה הזמן לאכול, עם כניסת המזון והתרחבות הקיבה יורדת ההפרשה ההורמונאלית המסמנת לנו שאנו רעבים, ובמקביל, נוכחות המזון במערכת העיכול מעוררת הפרשת הורמונים המגרים את מרכז השובע במוח ומושגת תחושת שובע, וחוזר חלילה - עם התרוקנות הקיבה מופרשים הורמונים המשפיעים על מרכז הרעב והשובע.כשאנו פעילים במהלך ספורט או כשרמת הסוכר בדם שלנו יורדת, נשלחים מיד מסרים למוח, כתוצאה מכך נרגיש התכווצויות באזור הבטן ותחושות פיזיולוגיות של רעב. גם למערכת ההורמונאלית והעצבית יש השפעה על הרצון לאכול.
נוכח מידע זה, שאלת ההשמנה הופכת לתמוהה יותר - כיצד אנחנו, על כל המנגנונים המתוחכמים במוחנו, לא מצליחים לווסת את אכילתנו כך שלא נסבול ממשקל עודף ובעקבות כך לא תיפגע בריאותינו?
התשובות לכך, בחלקן, נעוצות במעבר בדרך ההקשבה שלנו לעצמנו ולאיתותים חיצוניים לנו:
- האוכל נמצא בכל מקום, גם בפרסומות שפולשות לחיינו גם במהלך יום העבודה, ומטפטפות מסרים לא מודעים.
- אנו עובדים בצורה אינטנסיבית, ממוקדים בפגישות, ישיבות, עובדים שעות מול המחשב ולעיתים שוכחים לאכול, כך, כשאנחנו נזכרים שאנחנו רעבים ולא אכלנו כלום במהלך היום אנחנו מפצים את עצמנו באכילת יתר.
- אכילה היא חלק מהותי מהתרבות שלנו, טקסים רבים מערבים אכילה - בכל התכנסות חברתית, אירוע, חגיגה, ואף במצב של אבל, האוכל נמצא בסביבה.
- אנו אוכלים לפי השעון - כי הגיע הזמן, כי הצלחת על השולחן, וזה לא תמיד בהתאמה לצורך האמיתי של הגוף.
- במסעדות רבות מציעים דילים המגדילים את גודל המנה במחיר משתלם, כך אנו אוכלים יותר בלי להרגיש. מחקרים בנושא מצאו כי האכילה עולה כפונקציה של גודל המנה.
- אכילה מחשבת לפעילות אהובה על חלקנו, לכן כשאנו חשבים שעמום, עייפות, עצבנות או מחפשים דרך לשפר את מצב הרוח, אנו פונים לאכילה כדרך מוצא.
אנו מבלבלים בין רעב למצב של חוסר שקט, ההקשבה לגוף עמומה ותגובתנו לשדר של הגוף לקויה. הפתרון הוא פשוט, אם כי לא תמיד קל ליישום, כשאתם חשים צורך באוכל, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם איך אתם יודעים שאתם רעבים, איך אתם מרגישים באותו הרגע? האם אנחנו באמת רעבים או מחפשים תעסוקה או משהו שינחם אותנו? האם בפעם הקודמת שהיינו רעבים והבטן קרקרה הרגשנו כך?
האכילה שלנו היא, לעיתים, התנהגות אוטומטית ואנו לא משקיעים בה מחשבה. פעמים רבות אני שומעת "זה לא בשליטתי .. לא יודע מה קרה" - הטייס האוטומטי השתלט, לא שמנו לב ופתאום התעוררנו וגילינו שאכלנו בלי להתכוון.
לכל זה יש פתרון. קודם כל שימו לב והקשיבו לגוף שלכם, מפו את המקרים מתוך רצון ללמוד אותם: מתי זה קורה? איך זה קורה בדיוק? מה גורם לתחילת האירוע? אחרי שנהיה מודעים לתהליך נוכל גם לשנותו.
- הילה בועז, דיאטנית קלינית ומאמנת אישית, מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בביה"ח "לניאדו"
לפנייה לכתב/ת 
