.jpg)
הסטודנטים נאבקים: דורשים זכויות על העבודות
למרות שהחוק קובע שזכויות קניין רוחני שייכות ליוצר, רוב המוסדות האקדמיים בישראל מצליחים להעביר לידיהם את הזכויות דרך תקנונים או הסכמים דרקוניים. "מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות", זועקים בהתאחדות הסטודנטים. המל"ג: "הנושא הינו במישור היחסים בין המוסד לבין הסטודנטים"
במהלך הלימודים האקדמיים יוצרים סטודנטים עשרות אם לא מאות יצירות. סטודנטים לעיצוב מציגים פריטי לבוש ומוצרים תעשייתיים שונים, סטודנטים לאדריכלות מעצבים מודלים שונים, סטודנטים למדעים הוגים רעיונות ומפתחים יישומים רבים, וכמובן סטודנטים לקולנוע יוצרים ומפיקים סרטים כחלק משגרת הלימודים שלהם.
לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
- דו"ח: משכילים משתתפים יותר בכוח העבודה לספורטאים שרוצים מקצוע ביד. לימודי פיזיותרפיה
- הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים
היצירות הללו, שעליהן מזיעים הסטודנטים במהלך לימודיהם, מגלמות זכויות קנין רוחני. משמעות הבעלות על זכויות קניין היא יכולת למסחר את היצירה, ועם כישרון וגם קצת מזל אפילו להרוויח ממנה כסף רב.
כלומר, הבעלות על זכויות קנין רוחני משמעה הזכות למכור, לתת רישיון, לפרסם, לשווק, לשנות את המוצר, לתרגם את היצירה לשפות אחרות ועוד. למרות שהבעלות הראשונית על הקנין הרוחני של היצירות נמצאת בידי הסטודנטים, רבים לא מודעים לעובדה זו. מעבר לכך, מוסדות רבים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף זאת.
הבעלים הוא היוצר
"מה שקובע את המסגרת של הזכויות הוא דבר ראשון החוק", קובעת עו"ד עדי ברקן-לב, שותפה במשרד סורוקר-אגמון עריכת דין ועריכת פטנטים. "החקיקה הרלוונטית בישראל קובעת כענין שבעקרון, כי הבעלים הראשון ביצירה הוא היוצר שלה וכי רק ויתור מפורש על זכות קנין רוחני מעבירה את הבעלות לאחר.
יתרה מכך, בחוק הפטנטים ישנה הוראה הקובעת כי גם אם הבעלות בפטנט הועברה לאחר, עדיין ישנה החובה לציין במפורש מיהו ממציאו. הוראה דומה קיימת בחוק זכות יוצרים".
לשאלת ynet, האם יש סייגים לחוק זה, כמו למשל במקרה של הזמנת עבודה, מוסיפה עו"ד ברקן-לב כי "חוק זכות יוצרים הישראלי (שנת 2007-א"ב) קובע למשל הסדר ספציפי מפורש לגבי הבעלות בזכויות קנין רוחני של עובד שיצר יצירה במהלך עבודתו. הבעלות ביצירה כזו שייכת למעביד. כן קובע החוק התייחסות ספציפית לשאלת הבעלות בזכויות היוצרים ביחסי מזמין עבודה-מבצע ביצירות שהן צילומים או דיוקן. הבעלות ביצירות כאלו שייכת למזמין העבודה. אולם לגבי הבעלות בזכויות הקנין הרוחני של סטודנטים, אין שום הוראה ייחודית בחוק".
ותודה ששאלתם: ברוב המוסדות האקדמאיים כיום ישנה מדיניות ברורה אודות זכויות הסטודנטים ביצירות שהם יוצרים במהלך לימודיהם. בחלקם קיים נוהג להחתים את הסטודנטים על הסכם בטרם התחילו את לימודיהם, ובחלקם מדובר בתניות שמעוגנות בתקנון בית הספר.
מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) נמסר, כי "הנושא הינו במישור היחסים בין המוסד לבין הסטודנטים". לכן, הסטודנטים חותמים על מסמכים אלו מתוך מחוסר ברירה או מודעות ומתחייבים להעביר לבעלות המוסד האקדמי את הזכויות על כל יצירה או המצאה שייצרו במהלך לימודיהם. מדובר במסמכים שקובעים כי המוסד האקדמי הוא בעלים ביצירה, וממעטים לתגמל את הסטודנטים באופן ראוי אם בכלל.
"לסטודנטים אין כל אפשרות להתנגד"
בהתאחדות הסטודנטים הארצית, שאף ניסחה מסמך בנושא, טוענים כי "היקף זכויות הקניין הרוחני הנותרות בידי הסטודנטים ביצירות וההמצאות שנוצרו על ידם, מועט ביותר ובחלק מהמוסדות אפסי. המוסדות אף דורשים בעלות קניינית בחפץ היצירה, ולעיתים בעלות זו מותנת בתנאים כגון בחירה של מספר יצירות מסוים ולעיתים הבעלות היא בלעדית ובלתי מסויגת.
"הסטודנטים מוותרים, לרוב ללא הסכמה מפורשת או מודעת, על זכויותיהם ביצירות והמצאות, ללא יכולת להעריך את שוויין הכלכלי. לסטודנטים לא ניתן הסבר מטעם המוסד על ההסכמים וזכויותיהם ובמרבית המקרים הם אינם מודעים כלל למצב הזכויות שלהם בפועל.
"לא מתבצע משא-מתן על תנאי ההסכם. כאשר קיים הסכם נפרד (למשל במוסדות כמו שנקר - א"ב) החתימה על מסמך מהווה תנאי בלעדיו אין לכניסה ללימודים (למשל כמו במכון ויצמן - א"ב). כך גם במוסדות האחרים, שבהם העברת הזכויות נערכת על ידי פרק נספח לידיעון או התקנון המצוי באתר האינטרנט, או נשלח לביתם בתחילת הלימודים, ונטמע בין עשרות עמודים אחרים".
בהתאחדות הסטודנטים הארצית מדגישים, כי לסטודנטים אין כל אפשרות להתנגד להסכמים אלה, "מאחר שקיימים פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים, והנוסח מוצע ללא יכולת משא ומתן, על בסיס Take it or leave it. הסכמים אלה נשלטים על ידי דיני החוזים האחידים; מרבית התניות, כגון תניות האוסרות על הסטודנטים לפרסם ולהציג את יצירותיהם, ותניות המעבירות את הבעלות המלאה ביצירות ובהמצאות לידי המוסדות, מגנות על האינטרס של המוסדות למעלה מן הראוי. תניות אלה מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו בטלות. חוזים אלה אף פוגעים בזכויות חוקתיות של הסטודנטים".
"טיפול הוגן"
אחת השאלות המעניינות, היא מה קורה במקרה של עבודת תזה לתואר שני (או עבודת מאסטר בעגה צחה) ועבודת הדוקטורט, שגם במסגרתן מגיעים הסטודנטים לגילויים חדשים. עו"ד ברקן-לב: "במדעים, הזכויות אוטומטית הולכות למכון, כי מדובר במחקר, משאבים וכסף שהושקעו במהלך המחקר. בעיקרון הזכויות האלה אמורות להיות של הסטודנט, כי הוא זה שכתב אותן. מה שכן, לכל אחת מן העבודות הנ"ל יש גם מנחה שגם לו יש זכויות בנושא, אבל עד היום לא שמעתי על סכסוך בין מנחה לסטודנט".
מה לגבי סטודנט שמתנגד להציג עבודה בספריה או במאגרי הידע של מוסד הלימודים?
"יש בחוק סעיף שנקרא 'טיפול הוגן'. גם אם לקחו את היצירה ושמו אותה בספריה זה נקרא טיפול הוגן, וזאת דוגמה טובה למשהו שמותר לעשות. לאוניברסיטאות ולפקולטות השונות יש עיתונים מקצועיים; צריך לבקש רשות על מנת לפרסם מאמר שלך שם, אבל כל עוד לא עושים מזה כסף, בדרך כלל אין פה הפרה של זכויות היוצרים".
במסגרת המסמך אותו ניסחה התאחדות הסטודנטים הארצית, מוצעת אלטרנטיבה על פי פוליסות הקניין הרוחני בשני מוסדות מובילים בעולם: בית הספר לעיצוב פרסונס בניו-יורק ו-Centeral Saint Martins בלונדון; בפוליסות אלה הבעלות הראשונית בזכויות הקניין הרוחני היא של הסטודנט, והוא מוגדר יוצר היצירה ולכן זכות הבעלות נשארת בידיו. לכן, לסטודנט יישמרו כלל הזכויות ביצירה לרבות הזכות לפרסם, להעתיק, להפיץ וכדומה, ולא ייכללו תניות המגבילות סטודנטים לעשות כך. כלומר, בשונה מהמצב ברוב המוסדות האקדמיים בארץ.
"אין לכך הצדקה", מסכמת עו"ד ברקן-לב. "כשהחוק מעביר בעלות ביצירה שנוצרה במהלך עבודה לידי המעביד, הרציונל בכך טמון בעובדה שהמעביד מספק לעובד ידע, מיכשור, הזדמנות ואף משלם לעובד שכר בעד עבודתו. כשהחוק מעביר את הבעלות מצלם לידי מי שהזמין ממנו צילומים משפחתיים, גם אז טמון הרציונל בעובדה שמזמין העבודה משלם עליה למבצע, וכי מדובר ביצירות שהן אישיות למזמין.
"אבל הסטודנט משלם למוסד הלימודים עבור לימודיו; איזה רציונל טמון בכפיית העברת הבעלות בזכויות הקנין הרוחני של הסטודנטים היוצרים לידי המוסד הלימודי במקרה כזה?! זוהי שאלה רטורית שהתשובה עליה כמובן שלילית".
מבית הספר הגבוה לעיצוב והנדסה שנקר נמסר בתגובה כי הנהלת שנקר מקיימת דיונים מול אגודת הסטודנטים של שנקר במטרה לגבש תקנון עדכני המסדיר את נושא זכויות היוצרים במכללת שנקר".
ממכון ויצמן נמסר כי "זכויות היוצרים על המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן שייכות למכון. התמלוגים (במידה ויש כאלה) נחלקים בין המכון למדענים, ובהם גם הסטודנטים. כדאי לזכור שבמכון לומדים לתארים מתקדמים בלבד (שני ושלישי), והסטודנטים אכן משתתפים במחקרים באופן פעיל, ולפיכך הם שותפים גם לתמלוגים (אם יש כאלה)".
לפנייה לכתב/ת 
