סחבת בעידן וינשטיין: השופט החשוד לא לבד
הפעם זו הייתה "תקלה משרדית", אך מדוע נרשמו עיכובים בתיקים אחרים? היועץ המשפטי לממשלה, שהחליט אמש באיחור של שלוש שנים לחקור את השופט החשוד שהיכה, כבר הואשם לא אחת בסחבת ובהססנות. משרד המשפטים: הסברנו הכול בשעתו. במשטרה אומרים: "השופט ייחקר כמו כל אזרח"
"תקלה משרדית" - כך הסבירו אמש (יום ה') במשרד המשפטים את העובדה שלקח ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שלוש שנים להורות על חקירה באזהרה של השופט החשוד בהכאת ילדיו. אולם אין זו הפעם הראשונה שוינשטיין, שהתמנה לתפקיד בפברואר 2010 כיועץ הראשון שמגיע מהמגזר הפרטי, מוצא עצמו "בכיסא החם": פרשיות בולטות שנפלו תחת אחריותו גררו לא אחת האשמות בגרימת סחבת ובהתנהגות הססנית - עוד בטרם שחשיפת התנהלות היועץ בפרשת "השופט המכה" עוררה גל קריאות הדורשות את התפטרותו.
השופט החשוד - הכתבות האחרונות ב-ynet:
3 שנים אחרי: אושר לחקור השופט החשוד שהכה
השופט החשוד שהיכה את ילדיו יוצא לחופשה
גורמים במשטרה: היו ראיות נגד "השופט המכה"
הפרוטוקולים של "השופט המכה": "למגר אלימות"
התלבט לגבי "חברות הקש" של ליברמן
התיק שייזכר כנראה יותר מכולם כאחד שנסחב מעבר לכל פרופורציה תחת פיקוחו של וינשטיין, הוא תיק "חברות הקש" של שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן. התיק הועבר לפרקליטות באוגוסט 2009, ובתחילת 2010 הוא הגיע לידי וינשטיין, שירש אותו מקודמו בתפקיד, מני מזוז. באפריל 2011 הודיע היועמ"ש כי החליט להעמיד את ליברמן לדין בגין החשדות נגדו, בכפוף לשימוע. בפתח השנה שעבר נערכו שימועים לליברמן, במאי הגישו באי כוחו טיעונים נוספים בכתב, ומאז התלבט וינשטיין אם להגיש כתב אישום נגד אחד האנשים החזקים במדינה.
רק בדצמבר 2012, ערב הבחירות, כשברקע עתירה לבג"ץ נגד הסחבת בתיק, הודיע וינשטיין כי ליברמן יואשם בפרשת השגריר - המינורית יחסית - ואילו תיק החקירה המרכזי נגדו ייסגר אחרי שנים ארוכות של חקירות ובדיקות. היועץ אף ציין בהחלטתו כי העיכוב שנרשם בפרשה נבע מגורמים רבים שלא היו בשליטתו, והוא הביע צער עליהם.
"החליט לא להחליט" בפרשת הרפז
טיפולו של וינשטיין בפרשת הרפז גם עורר סימני שאלה, לאחר שעם התפוצצות הפרשה הוא הורה על פתיחת חקירה מצומצמת שעסקה רק בזהות מזייף המסמך, ולא בנסיבות ובאנשים נוספים שהיו קשורים להתרחשות. זאת, למורת רוחו של מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס. הוא, כמו גם הפרקליט הצבאי הראשי, טען כי יש לפתוח בחקירה פלילית בעניין הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועוזרו ארז וינר, בזמן שוינשטיין עצמו סבר שזו מיותרת. בעמדתו תמכו גם בכירים בסביבתו ובפרקליטות, שטענו כי מדובר בהרבה רפש בלי מעשים פליליים.
בסביבת היועץ טענו עוד כי לא ניתן לפתוח בחקירה בטרם הושלם דו"ח המבקר בעניין, וכשזה פורסם והלחצים עליו גברו - הורה וינשטיין על חקירה צבאית באחריות מצ"ח בנוגע לאשכנזי ולווינר, שבמידת הצורך תתרחב לחקירה פלילית. מהלך זה שוב הביא עליו קיתונות של ביקורת, בטענה כי למעשה הוא "החליט שלא להחליט" וכי הצבא לא יוכל לחקור לעומק כנדרש בתיק. בינתיים גם עדיין לא הוגש כתב אישום נגד הרפז עצמו, אף שהחלטה להעמידו לדין התקבלה כבר לפני כשנתיים.
האמת על יחסי נתן אשל והעובדת לא התבררה
תשומת הלב הופנתה ליועמ"ש וינשטיין גם בעקבות חשיפת פרשת נתן אשל. בתחילת 2012 פנו מזכיר הממשלה צבי האוזר, המזכיר הצבאי יוחנן לוקר וראש אגף ההסברה יועז הנדל לקודמו מזוז על מנת להתייעץ עמו בנוגע למה שנראה להם כהטרדה, ומזוז ייעץ להם לפנות לוינשטיין. הוא בתורו התייעץ במשך כשבוע-שבועיים עם בכירי לשכתו, ואף עם פרקליט המדינה משה לדור, והקים צוות מיוחד לעניין שכלל את המשנה שלו לעניינים פליליים, עו"ד רז נזרי, ואת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן.
לאחר התייעצויות רבות החליט וינשטיין שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד אשל אלא לפנות לנציבות שירות המדינה, כדי שתפתח בחקירה משלה. ההליך הסתיים בעסקת טיעון עם הרחקתו של אשל מהשירות הציבורי לצמיתות. עם זאת, סביב העניין נמתחה ביקורת על וינשטיין משום שהפנייה לנציבות וההליך שקדם לה הביאו לפרסום הפרשה עוד בטרם הסתיימה בדיקת הטענות, וזה פגע בהליך התקין. לטענת המקטרגים, במקום לפתור בבירור פנימי היה צריך לזמן את העובדת למתן עדות במשטרה - וכך הייתה נמנעת חשיפת הפרשה מבעוד מועד וייתכן גם שזו הייתה מסכימה להתלונן. מאחר שזה לא קרה, הם האשימו, לא התברר עד הסוף מה באמת קרה בלשכה, בין אשל לעובדת.
תיק דנציגר נשאר פתוח שלושה חודשים, סתם
עוד פרשה בולטת שגררה ביקורת הייתה זו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שהסתיימה בסופו של דבר בקול ענות חלושה. באוגוסט 2011 יצא דנציגר לחופשה לאחר שנחקר באזהרה במשטרה על רקע קשריו עם ראש העיר בת ים, שלומי לחיאני. דנציגר, שהיה סנגורו הפרטי של לחיאני לפני שמונה לעליון, נחשד בקבלת שוחד ודבר במרמה, משום שבאותה תקופה קיבל לכאורה משרדו גם עבודות מעיריית בת ים, ששילמה לו בתמורה מאות אלפי שקלים.
חודשיים לאחר שיצא לחופש כבר המליצה המשטרה לסגור את התיק, כשהמחלוקת הייתה רק אם הסיבה היא חוסר ראיות או חוסר אשמה, אולם ליועץ המשפטי לקח עוד שלושה חודשים להודיע על סגירת התיק מפאת חוסר אשמה. בתקופה זו נשמעו טענות על כך ששמו של השופט מתלכלך כבר חודשים, כשהחלטת היועץ מתעכבת אף שכל הממצאים לפניו. גם בסביבתה של נשיאת העליון דאז, דורית ביניש, מחו על ההתנהלות, שלפי הטענות, הביאה לעיכוב הליכים שעליהם היה אמון דנציגר. נוכח כך, ביניש אף אישרה לדנציגר לחתום על פסקי דין שהתעכבו במשך זמן רב, למרות שהייתו בחופשה.
במשרד המשפטים הסבירו אתמול כי בנוגע לכל הפרשות המוזכרות בכתבה, פורסמו בשעתו הודעות מפורטות, שהתייחסו לכל הסוגיות שעמדו על הפרק - לרבות להימשכות הזמנים - והם הפנו להודעות הללו.
"ייחקר כמו כל אזרח"
בתחנת המשטרה גלילות, שבה הוגשה התלונה נגד השופט החשוד בתקיפת ילדיו, הביעו סיפוק בעקבות החלטת היועץ המשפט לממשלה. "זה באיחור, אבל הגיע הזמן", אמרו בתחנה. "כל העדויות נמצאות בידינו, אך לא חקרנו אותו. כבר אמרנו שאם לא היו ראיות לכאורה לא היינו מבקשים בכלל לזמן אותו. יש ראיות נגדו ועדויות של המעורבים השונים - כולל המורה, הרווחה האם ועדויות הילדים. הילדים נחקרו על-ידי חוקרי ילדים. מלבד העדויות שלהם יש את חוות הדעת של חוקרי הילדים. חוות הדעת מחזקת את הראיות".
עדיין לא ברור מתי השופט יזומן לחקירה והאם החקירה תהיה בתחנת המשטרה בגלילות או תועבר לתחנה אחרת בתחום המרחב או ליחידה ארצית. כאשר יוגש האישור הרשמי של היועץ המשפטי הוא יזומן לחקירה.
במשטרה אומרים: "נחקור אותו כמו כל חשוד אחר. נכון שמדובר בשופט, אבל במשטרה צריכים לעשות את העבודה נאמנה ומעמדו כשופט לא צריך להשפיע עלינו. מה שעומד מול עינינו הוא חקר
האמת והראיות שנמצאות בתיק. כאשר נזמן אותו נחקור אותו באזהרה על הטענות נגדו, נשמע את גרסתו ונטיח בפניו את הראיות שיש בידינו, נשמע ונרשום מה הוא אומר בתגובה לדברים אם יהיה צורך ובעקבות החקירה שלו נצטרך לבצע השלמות חקירה וגביית עדויות נוספות נעשה זאת, אם לא נעביר את התיק לתביעות על מנת שיחליטו אם יש ראיות מספקות כדי להגיש נגדו כתב אישום."
גורם בעירייה בעיר שבה מתגורר השופט, אמר: "הגיע הזמן לסיים את האירוע הזה ושהוא יהיה מאחורינו. אנחנו טיפלנו בנושא וגם במשפחה. עכשיו נחכה ונראה מה תהיה ההחלטה של המשטרה ושל בית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
