בנק ישראל ימליץ להעלות את גיל הפרישה
בבנק המרכזי תומכים בהמשך העלאת גיל הפרישה בישראל וטוענים כי מחקריהם סותרים את הטענות כי העלאתו תגרום לירידה בשכר או לעלייה בשיעור האבטלה של מבוגרים: "המבוגרים שמועסקים אינם נוטים להפסיק לעבוד בשיעורים גבוהים יותר ושכרם אינו יורד", נכתב בדו"ח שיוגש לממשלה
בנק ישראל פרסם היום (ב') פרק מתוך הדו"ח השנתי שלו שיוגש בקרוב לראש הממשלה. מהפרק עולה כי הדו"ח (שבשנתיים האחרונות שימש על מנת ללחוץ על הממשלה להעלות מסים) יכלול השנה קריאה ברורה להעלאת גיל הפרישה מעבודה. גיל הפרישה בישראל כיום, הוא 62 לנשים ו-67 לגברים, לאחר שהועלה בתחילת המאה, בשנתיים.
- האיש העשיר בעולם: להעלות גיל הפרישה ל-70
- שטייניץ: "לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה"
- פינוקי פנסיה: לגור בדיור מוגן בלי לעזוב את הבית
במהלך כהונתה של הכנסת הקודמת, נעשה ניסיון להעלות ל-64 את גיל הפרישה של נשים אך ניסיון זה נתקל בהתנגדות נחרצת של חברי הכנסת, שטענו כי נשים רבות מאבדות את מקום עבודתן שנים מעטות לפני גיל הפרישה, או שנאלצות לספוג קיצוץ בשכרן. לכן, טענו המתנגדים, אין מקום להאריך את שנות העבודה שלהן.
בבנק ישראל מציינים, כי אמנם שיעור המועסקים בגילאים מבוגרים נמוך יותר מאשר בגילאים 55-30, אך יש מקום לשאול מה הגורם לכך.
לטענת חוקרי הבנק, שיעור תעסוקה נמוך יותר של מבוגרים יכול לנבוע מכך ששיעורי התעסוקה בישראל עלו משמעותית בעשורים האחרונים, ומבוגרים רבים מעולם לא השתלבו כראוי בשוק העבודה. במצב כזה, אין בשיעור תעסוקה נמוך של המבוגרים כיום, כדי להעיד על כך שהעובדים הצעירים של היום יאבדו את מקום עבודתם לקראת גיל 55.
במחלקת המחקר של הבנק החליטו, אם כן, לערוך השוואה בין כושר השרידות משנה לשנה של עובדים צעירים לעומת עובדים מבוגרים יותר. בשנים 2009-2000, נבחנו שתי קבוצות עובדים – בני 43-40 ומבוגרים לקראת גיל פרישה. עבור כל קבוצה נמדד שיעור השרידות בעבודה, כלומר, כמה מבני הקבוצה המשיכו לעבוד שנה אחר שנה. כמו כן, נמדדה התפתחות השכר שלהם.
נמצא, כי מבוגרים בשנים שלפני גיל הפרישה הציגו כושר שרידות בעבודה שהיה דומה למדי לזה של בני 40-43. כלומר, בבנק ישראל סבורים כי התקרבות לגיל הפרישה אינה מעמידה את העובד בסיכון גבוה יותר או פחות לאובדן מקום העבודה. כמו כן, נמצא כי כאשר השכר בכל קבוצות הגיל עולה או יורד, שכרם של עובדים הקרובים לגיל הפרישה עולה ויורד בהתאם.
בבנק ציינו כי ממצאיהם מעידים על כך ש"המבוגרים שמועסקים אינם נוטים להפסיק לעבוד בשיעורים גבוהים יותר ושכרם אינו יורד". כמו כן חזרו וציינו את ממצאיהם משנת 2010 כי העלאת גיל הפרישה בישראל בשנת 2003 (ל-62 לנשים ו-67 לגברים) הובילה לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בשנים שלפני הפרישה, כלומר, מדיניות העלאת גיל הפרישה השיגה את מטרתה.
בנוסף, ערכו השנה בדיקה בבנק של הנטייה לפרוש מתעסוקה בגילאים מתקדמים ומצאו כי בהשוואה ל-2003, ב-2009 שיעורי השרידות של הגברים לפני גיל הפרישה היו גבוהים משמעותית, וכי לא הייתה עלייה מקבילה בשיעורי השרידות של העובדים הצעירים. בקרב הנשים, לעומת זאת, העלייה הייתה דומה בשתי הקבוצות.
ממצאי בנק ישראל מעידים על כך שבבנק המרכזי תומכים במהלך נוסף להעלאת גיל הפרישה בישראל וכי הדו"ח שיוגש לממשלה בשבועות הקרובים יכלול המלצה ברורה לעשות כן.
בעקבות הדו"ח, קיימת סבירות גבוהה כי בטיוטת חוק ההסדרים שיגיש האוצר לכנסת לקראת העברת התקציב הקרוב, תיכלל גם הצעה להעלות את גיל הפרישה, בוודאי לנשים ויתכן שאף לגברים. המשבר התקציבי העמוק שבו מצויה המדינה, מגביר את הסיכוי לאישורן לרפורמות מבניות גדולות בכלל, ולכן גם רב הסיכוי שפורמה כזאת תעבור הפעם, למרות שנדחתה בשנת 2012.
לפנייה לכתב/ת 
