הפרידה מהודו: תבשיל טלה אקזוטי

בפרק שעבר, שייטנו בספינת תענוגות קטנה. לאחר שירדנו מהספינה ונפרדנו בחיוכים פלוס טיפ מכובד מהצוות, המשכנו למלון נוסף. כמו כל מלון שאליו הגענו חשבנו שהוא הטופ שנזכה לו בהודו, אז חשבנו, אז מה. עד כה הוא היה הנוח והמפנק ביותר מכולם.

עוד בערוץ האוכל:

• מדד המעוף: 4 מתכוני עוף פשוטים אך ממזריים
• רב שכבתי: 4 דרכים להכין גראטן
• לא מחכה לה: לונדון, המדריך הקולינרי לסטייליסט
  

(צילום: רפי אהרונוביץ')

ארוחות הבוקר היו מדהימות. בעיקר כי הן לא הוגשו במזנון אלא, מדוגמות בהגשה לפי כל כללי הטקס כאן. כבר התחלתי לסבול ממנת יתר של טעמים אקזוטיים על הבוקר, ולכן סטייק וביצים בבוקר היו ממש במקום. לא שהסטייק היה גדול תרתי משמע, גם באיכות וגם בגודל אבל, אני התנפלתי עליו כמו שור על מטאדור או כמו קרניבור שלא ראה בשר ראוי לשמו 15 יום (!).

גם כאן החדרים מול הים היו נוחים ומפנקים. המקלחות המשיכו את קו ה"שמיים הפתוחים" שכבר נתקלתי בו כאן והבריכה, הבר והדרינקים היו מעולים. המשכנו לנו בשגרה של טיולים, אוכל, שתייה ורביצה.

יש הרבה דברים שעליכם להיזהר ולשים לב אליהם בזמן שאתם מטיילים בהודו. את רוב האזהרות ניתן לקרוא בספרי ומדורי המסע אבל, מדבר אחד לא יזהירו אותכם בכל הספרים והמדריכים השונים - מהטיפולים.

זה הולך בערך ככה: לרוב, מדובר בשני הודים חסונים שנותנים לך מעין חיתול ללבוש ומושחים אותך בכמויות אדירות של שמן - כולל עיסוי עמוק של השיער והקרקפת. אחר כך הם מכניסים אותך למקלחת ופה אני כבר התערבתי ואמרתי "עד כאן!" להתקלח אני יודע לבד.

ארבעה ימים ו-15 חפיפות שיער אינטנסיביות לא הצליחו להוציא לחלוטין את שאריות השמן משערי. מומלץ לחובבי הז'אנר בלבד.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

זוהי הודו

מעשה שהיה כך היה בבית מלון האחרון לפני מומבאי, שהיה באמת נוח, מפנק, מדהים ועם שירות לא ייאמן.

אני שוכב ליד הבריכה ומלצר מתקרב אלי ושואל: "משהו לשתות אדוני?". "בשימחה", אני עונה "שני ג'ין טוניק בבקשה". הוא יורד במדרגות הפתלתלות לבר וחוזר אחרי מספר דקות "מצטער אדוני, אין לנו רישיון...סליחה", "לא הבנתי", אני עונה לו. "אין לנו רשיון" הוא חוזר ואומר. "אתה מתכוון שזה יום 'יבש'?", שאלתי, שכן ניתקלנו כבר במספר מקומות עם איסור מכירת משקאות אלכולהולים בימים מסוימים. "לא אדוני, אין לנו רשיון".

"תראה", אמרתי בנועם מתאים את עצמי לרוחניות שמסביב "אתמול בערב שתינו ולא היתה שום בעיה. תוכל לבדוק את זה שנית." "ודאי אדוני", הוא אמר ירד לבר וחזר אחרי כמה דקות ואמר: "אדוני יש רק בירה וסקוטש." אני לוקח נשימה עמוקה ממלמל קצת מנטרות ואומר: "אוקי, בירה אחת לחברי אבל בבקשה בשבילי אולי בכל זאת יש וודקה? ואולי גם מיץ חמוציות?".

"עוד רגע אדוני, כבר אני בודק". הוא חוזר ושוב מתנצל. נשאר רק בירה וסקוטש. הנירוונה עזבה את גופי ואת רוחי.

סופית קמתי ממרבצי. אחרי שביקשתי מהמלצר ירדנו לבר ביחד. הברמן חייך אליי ובירך אותי לשלום בחיוך השמור ללקוחות שמנים, תרתי משמע. "תגיד", אני שואל "וודקה יש?". "מכל המינים אדוני", הוא עונה.

"מיץ חמוציות יש?", אני שואל. "ברור". הוא אומר. "תוכל לאחד אותם בכוס ולהוסיף קרח?" אני שואל את הברמן. "ודאי אדוני". אני מסתובב כדי לחזור למקומי ואז שומע את הברמן אומר לי: "אדוני, אתה לא צריך לטרוח לרדת עד לכאן. פשוט תבקש מהמלצר..."

ולגראנד פינאלה של הטיול - יומיים במומבאי. רבות הזהירו ורבות הפחידו אותנו לפני שהגענו. "חכו, זה לא הודו שראיתם עד כה. חכו שתגיעו למומבאי".

אז חברים מומבאי זה לא מה שחשבתם. נתחיל מהמלון "הטאג' מהאל". זה שנמצא ממש מעל ה"שער להודו", הוא ללא ספק וסופית אחד המלונות הטובים והמפוארים ביותר - לא רק בהודו. הוא בהחלט לא זול אבל שווה כל רופי. המבנה פשוט מדהים, החדרים, האוכל - הכל היה מושלם. וגם החנויות, הוסיפה הגברת, עמדו בכל רמה עולמית.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

את מסורת התה אחר הצהריים חובה לנסות שם. ממש לפי כל כללי הטקס והמסורת האנגלית. ארוחות הבוקר היו ברמה גבוהה יותר ובעלות גיוון עשיר. הפירות האקזוטיים שהוגשו לנו נראו כאילו נקטפו זה עתה במיוחד בשבילך.

עשרות מלצרים מתרוצצים סביבך בחיוך למלא אפילו את הקטנה בבקשותייך. אפילו הקפה שם היה אחד הטובים. בערב אכלנו במסעדה הסינית ארוחה משובחת שכללה כיסונים פריכים בברווז, פילה דג לצד פירות ים ברוטב חמוץ מתוק וחריף.

טעמנו טבעות בצל הודיות, שתינו קפה פילטר הודי (מעולה), ראינו עוני, ראינו עושר, ראינו מכבסה אנושית ענקית שמוציאה בגדים מבריקים מלובן למרות שמסביב ממש אבל ממש לא נקי. ראינו תחנת רכבת נקייה ומסודרת שעוברים דרכה כ-4 מיליון איש ביום.

4 מיליון איש ביום. תחנת הרכבת במומבאי(צילום: רפי אהרונוביץ')

ועכשיו הטיול נגמר. חזרנו הביתה וכל מה שנשאר לנו הם הזכרונות, מאות התמונות ושעות של צילומי וידיאו. הריחות, הרעש, האנשים שיוצאים יחפים מביקתות חימר באמצע ערימות זבל עם חולצות לבנות מבריקות מגוהצות ומעומלנות. תחושת הנינוחות וקבלת הפנים המזמינה, את החברות, הבדיחות, הצחוקים, ההלם וכן - גם הערבים האלה שבהם אכלנו גרסאות חופשיות למאכלים הודיים. עכשיו כל שנותר הוא הזכרונות.

מזכרת אחרונה מהודו.(צילום: רפי אהרונוביץ')

טלה אקזוטי

תבשיל שטעמתי בהודו במגוון גירסאות זו הבסיסית מביניהם. האחרת הכילה גם שעועית יבשה ועגבניות.

טיפ: הגירסה הזאת יכולה להתאים גם לליל הסדר. את כמויות הקארי ניתן להתאים כך שגם אלו שאינם חובבי הודו יהנו.

למי שמכין את התבשיל חריף כהילכתו - ניתן להכין יוגורט  בצד עם קוצצים נענע קצוצה, תבלינים ומלח ולצקת כף על כל מנה בזמן ההגשה.

וזה אפילו מתאים לפסח. תבשיל טלה עשיר(צילום: ירון ברנר)

המרכיבים ל-6 סועדים:

1.5 ק"ג שוק טלה, חתוך לקוביות עם העצם

1/2 כוס שמן זית

3 גזרים, קלופים וחתוכים לפלחים עבים

5 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות גסות

1 כפית אבקת קארי

מלח ופלפל

1/2 כפית פפריקה חריפה

מעט אגוז מוסקט

1/4 כפית ציפורן טחון

1/2 כפית כורכום

1/4 כפית הל טחון

4 שיני שום, קצוצות

1 כף גרגירי כוסברה

3 בצלים, קצוצים דק

3 כוסות ציר טלה בקר או עוף

(צילום: ירון ברנר)

1. מערבבים בקערה את נתחי הבשר עם השמן ושפע התבלינים ומשאירים כשעה על השיש.
2. מחממים שמן בסיר גדול עם תחתית עבה ומטגנים את הבצל והגזר. מוסיפים את הבשר והתבלינים ומשחימים בכל הצדדים.
3. מוסיפים 3 כוסות מרק ומרתיחים.
4. ממשיכים לבשל על להבה בינונית נמוכה במשך כשעה וחצי. מוסיפים את תפוחי האדמה וממשיכים לבשל כמחצית השעה.
5. כשהבשר מתרכך התבשיל מוכן ואגב, אם חלק מתפוחי האדמה מתפרקים הם פשוט מסמיכים את הרוטב - זאת לא בעיה.
   

הכתב היה אורח של חשבון הבנק שלו

• לאתר של רפי אהרונוביץ ' מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר .