"נשים משלמות מחיר כבד על טיפולי הפוריות"

ישראל, כידוע, היא אחת המדינות שהכי מעודדות ילודה - והדבר גם בא לידי ביטוי בתחום טיפולי הפוריות. השתתפות כמעט מוחלטת של המדינה בעלויות הטיפולים, התמחות של רופאים, שנחשבים בין הטובים בעולם בתחום, וכמובן הלחץ מצד החברה להביא ילדים - כולם תורמים לעניין.

אך למרות כל זאת, ולמרות העובדה שיותר ויותר זוגות נזקקים לטיפולים, עדיין מלווה את העניין בושה גדולה ופעמים רבות גם הסתרה, אפילו מהאנשים הקרובים ביותר. ההסתרה גורמת לכך שחלק גדול מהנשים, שעליהן מוטל עול הטיפולים הכבד, מרגישות לבד במערכה ונאלצות להתמודד עם הקשיים הרבים, הגופניים והנפשיים, כמעט ללא תמיכה.

מי שמכירה מקרוב את הנושא היא איילת נחמיאס-ורבין, אשת עסקים מצליחה שעומדת בראש

הסניף הישראלי של ארגון הדירקטוריות הבינלאומי ומי שהתמודדה בפריימריס של מפלגת העבודה בבחירות האחרונות. נחמיאס ורבין, כיום אמא לשלושה (יונתן בן השבע והתאומים אסף ואלמה בני השנה וחצי), הביאה לעולם את ילדיה אחרי טיפולי פוריות לא פשוטים, תוך שהיא מנסה גם לנהל קריירה וחיים ציבוריים. היום היא מוכנה לחשוף את סיפורה במטרה אחת: לתת לנשים אחרות שנמצאות בטיפולי פוריות את התחושה שהן לא לבד.

"הייתי בת 33 כשהחלטנו להביא ילד לראשונה, וחשבתי אז שמדובר בגיל צעיר למדי ושלא צריכה להיות לי כל בעיה", היא מספרת על מה שהוביל אותה לטיפולי הפוריות. "מה שלא ידעתי  אז זה שמבחינה ביולוגית זה נחשב לגיל מבוגר בפוריות האישה. עוד לפני שהרופא אמר שיש לנו בעיה ושצריך טיפולים כבר הבנתי את זה, אינסטנקטיבית, אבל זה עדיין דבר לא פשוט לקבל והיו כמה ימים קשים. למרות הקושי נכנסתי לתהליך עם הסכין בין השיניים. המשימה הייתה יותר חשובה מהכל".

"הטיפולים לפני לידת הבן הראשון היו יחסית פשוטים ונכנסתי להריון אחרי כמה חודשים", נזכרת נחמיאס-ורבין. "ילדתי וזה היה נפלא, אבל הרופאים מאוד לחצו עליי לעשות ילד שני מהר כי הייתי כבר בת 35. מאוד רציתי עוד ילדים, אבל היה לי קשה להיכנס לזה שוב כשהוא קטן כל כך . גם הנקתי המון זמן, ואי אפשר לעשות טיפולי הפריה כשמניקים. אני זוכרת שהרופא אמר לי ממש אחרי הלידה 'עוד חצי שנה את שוב אצלי', והבנתי את הרציונל, אבל לא הייתי מסוגלת".

"את לא מצפה עד כמה קשה זה יהיה"

אחרי שנה וחצי החליטו נחמיאס-ורבין ובן זוגה כי הגיע הזמן לילד נוסף, ונכנסו שוב לשגרת הטיפולים. "הייתי כבר בת 36.5 והפעם זה היה הרבה יותר קשה", היא מתארת את הסבב השני. "את אף פעם לא מצפה לכמה קשה זה יהיה, אבל בגלל שהיו לי רופאים הגונים הם אמרו לי בפירוש שכל יום שבו חיכיתי גרם לירידה באיכות הביציות טובות, והסיכויים יורדים".

ואכן, הפעם התמודדה ורבין עם קשיים גדולים הרבה יותר, ביניהם שני הריונות שלא צלחו. "נכנסתי להריון פעמיים ועברתי הפלות. היה הריון אחד שנמשך 14 שבועות, אבל לכל אורכו הייתה לי הרגשה רעה לגביו. היה לי אי שקט. זה היה הליך מאוד כואב וקשה". 

-זה לא גרם לך לרצות להרים ידיים ולוותר? הרי היה לך ילד בבית

"היו רגעי שבירה, בעיקר אצל הרופא שלי. לשם כל הכאב והכעס היה מתנקז. גם בעלי מאוד פחד עליי ודאג לי, ואמר לי שלא יקרה כלום אם יהיה לנו ילד אחד. אבל אני הייתי נחושה, ואני גם אדם אופטימי מטבעי, מה שמאוד עזר. עם כל הקושי הייתי נכנסת ליחידה בחיוך. זה מה שהחזיק אותי".

"הסתרתי את העובדה שאני מקבלת טיפולים"

אך לדברי ורבין כיום, כשהיא כבר אחרי התהליך ומסתכלת לאחור, היא מבינה

איזה מחיר כבד הוא גובה מהנשים - מחיר שלא מדברים עליו. "היום, כשאני מסתכלת על הילדים שלי, המחיר פתאום נראה נורא נמוך לעומת מה שקיבלתי בתמורה, אבל יש מחיר כבד, וזה לגמרי לא פשוט.  אני הייתי בצד הטוב של הסטטיסטיקה. אמנם עברתי מספר דו-ספרתי של טיפולי פוריות, אבל לא השמנתי ולא התנפחתי, ולמעשה המחיר הגופני ששילמתי אז לא היה גבוה מאוד, אבל סביבי היו נשים רבות שהסבל הגופני שלהן היה נורא".

-יש מי שישאלו למה, בכלל, נשים מוכנות לשלם מחיר שכזה

"ז שאלה שבכלל לא ניתן לענות עליה. זה כמו להגיד לי 'תסתכלי על הילדים שלך ותגידי שזה לא שווה את זה. הכון שש לחץ אדיר מהסביבה על נשים להיות אמהות, ושנשים שמחליטות שלא להביא ילדים חוות לחץ אדיר, שעליי הוא לא מקובל, אבל אני לא יודעת אם זו הסיבה שבגללה הייתי במרדף כזה אחרי הורות. אני יכולה לומר שבשבילי משפחה זה הכל. רק הבוקר, כשהם התעוררו, הרגשתי שכל השאר זה הבל הבלים".

בנוסף לסבל הגופני, מספרת ורבין-נחמיאס, ישנו קושי גדול בתחום הקריירה. "נכון שהיום יש חוק שמגן על נשים בטיפולי הפרייה, אבל זה מצב מאוד לא פשוט", היא אומרת. "כמובן שבהתחלה הסתרתי בכלל את העובדה שאני עוברת טיפולים. אני לא יודעת כמה ימי חופש בזבזתי רק כדי לא לספר. בשלב כלשהו אפילו החלטתי לעזוב את מקום העבודה, פשוט כי הבנתי שהוא מפריע לי לטיפולים. ובכל הזמן הזה חשבתי על נשים שהן מוחלשות, שאין להן את האפשרות לעשות מה שאני עשיתי, וצריכות להסתדר ולשלב בין הטיפולים לעבודה. זה ממש לא פשוט".

נקודה לא פשוטה נוספת היא הסביבה, אפילו זו הקרובה.  "אני יודעת שיש הרבה מאוד נשים שמסתירות לחלוטין את העובדה שהן עוברות טיפולי פוריות, אפילו מההורים ומהחברה הטובה, אבל אנחנו החלטנו לא להסתיר.

מה שכן הסתרתי זה את המועדים שבהם עברתי את הטיפול".

-למה?

"פשוט כי לא רציתי את הלחץ, את כל הטלפונים אם יש הריון או אין הריון. רק אני והוא ידענו".

לדעת ורבין-נחמיאס כדי להקל על הנשים במהלך הטיפולים יש צורך בתומכות הפרייה. "נשים הן למעשה לבד במצב הזה", היא מסבירה. "נכון שי עובדת סוציאלית בבית החולים, אבל זה ממש לא דומה. הכוונה שלי היא שיהיה פרוייקט של נשים מתנדבות שעברו את ההליך בהצלחה, ויהיו קשר עם נשים שנמצאות במהלכו. כך יהיה מי שיבין אותן ויוכל להיות אוזן קשבת וכתף תומכת".

נחמיאס-ורבין מקדמת את הנושא בימים אלו, וגם מוציאה אותו אל הפועל עצמה. "אחרי הלידה של התאומים, עם כל הקושי שעבר עלינו עד שהגענו אליה, החלטתי שאני אהיה אוזן קשבת לכל מי שזקוקה. ומאז פונות אליי נשים, חלקן מופנות אליי מהצוות הרפואי, ואני מנסה לעזור בה שאני יכולה. אני מקווה מאוד שעם הזמן זה יהפוך למשהו יותר נרחב וממוסד". 

עו"ד אילת נחמיאס ורבין תופיע בכנס יום האשה הבינלאומית, שיערך ב-8.3 ב"להב - הפקולטה לניהול אונ' תל אביב" בנושא מקומן של הנשים בזירה העסקית והפוליטית