מיטל וינברגר שואבת חלב - בשביל אמא שלה
כשמיטל וינברגר ילדה את בנה הבכור, היא לא הצליחה להניק והקימה בנק חלב לאמהות במצבה. היא לא תיארה לעצמה אז שבסופו של דבר תיניק בעצמה, ואפילו תשאב חלב בשביל אמא שלה שנלחמת בסרטן. "החומר שבחלב אם עשוי להרוס תאים סרטניים", הן מסבירות ל"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות"
הניסיון הראשון: פצעים, כאבים, תסכול
המאבק על ההנקה של הילל וינברגר, בן שנה וארבעה חודשים, התחיל ימים ספורים אחרי לידתו. "היה לי ברור שאיניק אותו," מספרת אמו מיטל (36) מקריית־אתא, מנהלת בפרויקט של התמ"ת למעסיקים של בעלי מוגבלויות. "זה היה מהותי מבחינתי: ככה אמא צריכה להאכיל את הילד שלה. אבל בפועל, הפנטזיה התנפצה לי בפנים. ניסיתי, נפצעתי ולא הצלחתי."
את בטוחה שיש לך מספיק חלב? 5 מלכודות הנקה
איך יודעים שהתינוק ינק מספיק? עובדות על הנקה
הנקה משפיעה על גזים של התינוק? 11 מיתוסים
במשך שבועיים ניסתה מיטל לשאוב חלב מדי כמה שעות, אבל הכמויות היו מזעריות. "היו לי דלקות וכאבים, לא יכולתי
אפילו להחזיק את הילל בידיים מרוב כאב, אז אלעד בעלי האכיל אותו בחלב שאוב, וככה מצאתי את עצמי שואבת, פצועה, כואבת ומיואשת. יועצות הנקה ואחיות לא עזרו לי. כל הזמן אמרתי לעצמי: מקסימום אתן לו תחליף, גם עם תחליפים תינוקות גדלים, אבל בתוכי הרגשתי שההזנה של הילד היא חלק מהאמהוּת ואני לא רוצה להתפשר.
"אחרי שבועיים חמותי, אמא שלי ואלעד אמרו לי שזה שיגעון להילחם על כמות של 10 סי־סי שיצאה לי בכל שאיבה. בכאב גדול נכנעתי ובחרתי בשפיות. העדפתי לחבק את הילל, להרגיש אותו ולהאכיל בתחליף."
הוויתור הזמני: הפורמולה לא עוזרת
ואז נוצרה בעיה חדשה. "הילל סבל מעצירות, מה שגרם לו לבכות רוב היום. ניסינו כמה סוגי תחליפים ונתנו כל אחד מהם במשך כמה שבועות, אבל העצירות נמשכה. הילל סבל מאוד, האדים וצרח בלי הפסקה. זה היה מחזה קורע לב. עברו עלינו לילות וימים בלי שינה והרגשנו חוסר אונים מוחלט. אלעד העלה את האפשרות שזה קשור לתחליף ושכדאי לתת לו חלב אם, גם אם במחיר תרומת חלב מאמא אחרת."
-איך קיבלת את הרעיון?
"בלשון המעטה, היה לי לא פשוט. הייתי מלאת רגשות אשם לגבי הפסקת ההנקה, הרגשתי שאני לא מספיק טובה, שאני לא יכולה לספק את הצרכים של הילד שלי ושצריך למצוא אמא אחרת שתצליח איפה שאני נכשלתי. היו לי גם פחדים: מה אני יודעת מאיפה תבוא התרומה, מי האמא הזו, מה היא אכלה או שתתה, מה מצבה הבריאותי, אולי היא לוקחת תרופות? עלו לי לראש גם מחלות כמו איידס וצהבת. בקיצור, כשאלעד העלה את הרעיון לקחת חלב מאמא אחרת, הרגשות שלי נעו בין פגיעה לזעזוע, אבל כשראיתי את הילל סובל ואת אלעד עומד על שלו, הסכמתי לנסות.
"התייעצתי עם רופאת המשפחה, נכנסתי לאינטרנט, לאתרים, לפייסבוק - לקבוצת חלב אם. הרתיעה החלה להתמתן והחלטתי לנסות. רצה הגורל וחברה של חברה טובה שלי הציעה לתרום לי חלב. אחרי שחברה שלי נשבעה בפניי שהיא סומכת במיליון אחוז על אותה בחורה וגם היא הייתה לוקחת ממנה חלב בלי להסס, החלטתי לקפוץ למים. מודה, עשיתי את הצעד הזה בעיקר כדי להוריד את אלעד מהגב שלי, לא חשבתי שזה באמת יעבוד."
אבל זה עבד: בתוך פחות מ־24 שעות נעלמה העצירות והילל חזר להיות רגוע ושמח. "הייתי המומה. לא ציפיתי לכזו הצלחה ושיניתי עמדה מקצה לקצה - זה עושה טוב לבן שלי, אז זה עובד. מצד אחד, חשתי הקלה עצומה, ומצד שני, רגשות האשם שלי התעצמו. הנה קיבלתי הוכחה לכך שהעובדה שלא הצלחתי להיניק כן פגעה בו וגרמה לו לעצירות."
כשהיא ובעלה הגיעו למסקנה שהבן שלהם זקוק למנות רבות של חלב אם, הם פתחו "במרדף משוגע ברחבי הארץ - קודם בטריטוריה שלנו: חברות וחברות שלהן," אומרת מיטל. "אחר-כך זה התרחב והגעתי גם לתורמות דרך פורומים באינטרנט." אלעד: "זה היה פול־טיים ג'וב, אבל הרעיון לתת פורמולה עורר בנו מיאוס. ראינו את ההבדל העצום, ולכן עצרנו את החיים כדי להשיג חלב לילד."
-לא פחדתם להאכיל את הילל בחלב של תורמת זרה?
מיטל: "כן, תמיד היה חשש, זה טבעי, אבל הרגיעה אותי העובדה שהנשים האלה מזינות את ילדיהן. גם לא היססתי לשאול אותן לגבי מצבן הרפואי, התזונה שלהן ועוד. אני חייבת לציין שהשאלות והתחקורים שלי התקבלו בהמון אמפתיה מצד התורמות."
התורמת: שאיבות שלוש פעמים ביום
אחת התורמות של וינברגר הייתה אילנה כהן (37) מחיפה, דוקטור לביולוגיה מולקולרית ואם לשלושה: שקד (8) ניצן (6) ואביב (כמעט שנתיים). היא קראה את הסיפור של מיטל בפורום הנקה של תפוז, פנתה אליה והציעה תרומה. "זו לא הייתה הפעם הראשונה שתרמתי חלב, עשיתי את גם כשהבן
השני שלי היה תינוק. אני לא מאמינה בחברות התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), ולכן אני מאוד בעניין של הנקה - לא מהמטיפים, אבל לא הייתי מוותרת על השלב הזה."
-בהנקה יש משהו מאוד אינטימי. נוצר קשר אישי בינך לבין מיטל?
"לצערי, בטירוף של שגרת היומיום, לא תמיד יש אפשרות ליצור קשר מורכב. גם מיטל וגם אני עסוקות בכל המטלות של החיים ולא גרות באותה עיר. יש הרבה פרגון והערכה בינינו, אבל הקשר הסתכם בכך שהיא הגיעה ולקחה את החלב."
-מיטל מספרת שבמצטבר, היא קיבלה ממך כ15 ליטר חלב. עם שלושה ילדים שאחד מהם יונק, מתי הספקת לשאוב לתינוק נוסף?
"לפעמים זה באמת מטורף, כי כשהתינוק קטן, זה דורש שאיבות לפחות שלוש פעמים ביום. אבל כבר עם הילדים הגדולים התרגלתי להכין כמויות מעבר למה שצריך, כי חזרתי לעבודה אחרי חופשת הלידה ותמיד חששתי שלא יישאר מספיק חלב. בפועל, אף פעם לא היה חסר והייתי אוגרת יותר ממה שצריך, כך שכל מה שהיה צריך לעשות זה לפנות את הפריזר.
"יותר מכל, זה מצריך מקום עבודה סובלני, ולמזלי התברכתי במקום הנכון. כששאבתי בעבודה, הייתי משתמשת בדמיון מודרך ובתמונות של הילד שלי. כשהוא היה ממש קטן, הייתי צופה בסרטונים שלו בנייד. כדי ליצור יותר סטוקים, למדתי לשאוב תוך כדי ההנקה שלו בבוקר וכן, זה דורש הרבה אקרובטיקה וארגון. זה עניין של ניסיון. נראה לי פחות טבעי לתת לילד אבקה שמישהו אחר רקח."
-חשבת למכור את החלב?
"אין כזה דבר בשום מקום. הכל מהלב. מה שכן, נהוג שהנתרמת קונה בעצמה את שקיות האחסון. עליי זה מקל, כי לא קל להשיג את הספציפיות שאני אוהבת."
הסטארט-אפ: מקימים בנק חלב
בחזרה למשפחת וינברגר. אלעד (32), קרימינולוג קליני, סטודנט לטיפול משפחתי ומנחה בתוכנית "עיר ללא אלימות," התרגש במיוחד מההיענות של התורמות שאליהן הגיעו במסגרת החיפושים, והתחיל לגלגל בראש רעיון: אתר אינטרנט שיתפקד כבנק חלב. "ראינו וחווינו עד כמה קשה למצוא תרומות, והרגשנו היטב את הלחץ והמתח סביב כמות החלב שאזלה כל-כך מהר והדאגה מה נעשה מחר."
כשהילל היה בן שלושה חודשים, אלעד גייס את אחיה של מיטל, עידן גולדנברג, בונה אתרים, והם החלו במסע ארוך שכלל עבודה מאומצת לתוך הלילה ומחקר על בנקי חלב אם בחו"ל. כך התחיל להתגבש החזון של בנק חלב האם הקהילתי מאמילק - אתר שמשדך בין תורמות חלב לבין נשים שמחפשות תרומה. "האתר פועל ללא מטרת רווח," מבהיר אלעד. "זו מחווה קהילתית נטו, ואנחנו מנסים לקדם דרכו פרויקטים חברתיים וגם לארגן מחיר מוזל לשקיות החלב השאוב, שזה מוצר יחסית יקר."
כנגד כל הסיכויים: מיטל מצליחה להיניק
סאגת החלב של מיטל לא הסתיימה עם הקמת האתר. אחרי שראתה איך משפיע חלב האם על בנה, התחילה להתעניין בסיפוריהן של נשים שהיניקו במצבים בלתי אפשריים, בלי שילדו, למשל במקרים של אימוץ או פונדקאות. אף על פי שכמה חודשים קודם לכן, כשהסבל שלה הגיע לשיאו, נטלה כדורים לייבוש חלב, היא החליטה שאם נשים שכלל לא ילדו הצליחו לייצר חלב - אין סיבה שהיא לא תצליח להשיב אותו.
אנשים בסביבתה הרימו גבה, אבל היא לא ויתרה: שאבה לעיתים תכופות את השד הריק מחלב, לקחה כדורי חילבה ומוטיליום, וכעבור כמה חודשים שבהם הילל ניזון מתרומות חלב בבקבוק בלבד, לימדה אותו לינוק מחדש מגופה. "עשיתי את זה לא כדי להוכיח משהו", היא מסבירה, "אלא כדי לתת בעצמי לבני את הדבר הנכון והטוב לו."
בסופו של התהליך המפרך היא הצליחה להגיע להנקה מלאה, וגם כיום הילל עדיין יונק, במקביל לאכילת אוכל מוצק.
המאבק בסרטן: סבתא של הילל שותה מהחלב של אמו
בדיוק בתקופה שבה מיטל הצליחה להיניק את הילל בעצמה, גילתה אמה, פנינה גולדנברג (60) ממצפה־טלאל, שהיא חלתה בסרטן בפעם השנייה. גולדנברג, נשואה ואם לשלושה, עבדה בעבר בהנהלת חשבונות. לפני כמה חודשים, כשנתיים וחצי אחרי שהחלימה, נמצאו אצלה גרורות סרטניות בחלל הבטן, באזור האגנים ובעצם הלב. "גם בפעם הקודמת וגם הפעם התגובה שלי לא הייתה היסטרית," היא אומרת. "קיבלתי את הבשורה בשלווה, בעיקר לאור העובדה שבפעם הראשונה יצאתי מזה. אני מאמינה שגם הפעם אצא מזה."
כשנודע לבתה על הגרורות, היא נזכרה מיד במידע שנתקלה בו, ולפיו חלב אם יכול לסייע במלחמה בסרטן. "כשפתחתי את בנק החלב,
קראתי כל מאמר וכתבה שנכתבו בנושא סגולות החלב," משחזרת מיטל. "בין השאר, קראתי שהחומר שבחלב האם עשוי להרוס תאים סרטניים."
מיטל לא היססה והציעה לאמה חלב שאוב. "אני מודה שברגע הראשון, כשמיטל הציעה את הרעיון, ממש נרתעתי," אומרת האם. "זה נראה לי הזוי לחלוטין, שאני אשתה חלב שבתי שאבה במקביל לנכד שלי שיונק ממנה? אבל מיטל הסבירה ושיכנעה, היא אמרה לי שזה עשוי רק להועיל ובוודאי שלא להזיק. לקח לי איזה חצי שעה לעכל, ובגלל שאני טיפוס זורם שמוכן לנסות דברים, ובעיקר לאור המצב הבריאותי החדש, אמרתי שאני מוכנה לנסות."
-מה בעלך אמר על הרעיון, לשתות חלב של בתך?
"הוא תמיד תומך ומכבד את ההחלטות שלי, אז הוא קיבל גם את זה במסגרת הדברים שאני עושה למען הריפוי, כולל הטיפול הקונבנציונלי שאני מקבלת. קראתי גם מאמר על בת שנתנה לאביה חלב שלה, מצבו השתפר והגרורות אצלו פחתו. זה הוסיף לאופטימיות." כבר באותו היום נתנה לה מיטל את המנה הראשונה: מידה של כוסית חלב, על־פי המידע שמצאו ברשת.
-איך הטעם?
"מתקתק," אומרת פנינה, "אבל לא מתוק למזלי, כי אני לא אוהבת. זה הטעם הטבעי של חלב אם. קראתי על נשים שדיללו את החלב ועירבבו עם חלב רגיל, אבל העדפתי את החלב של מיטל נטו."
-את עצמך הינקת את ילדייך?
"כן, אבל החלב הפסיק באופן טבעי - פעם אחרי חודשיים־שלושה, פעם אחרי חצי שנה, ולא נאבקתי על זה, כי לא הייתה מודעות לכך שאפשר לעודד ייצור חלב, לקחת כדורי חילבה .'וכו כשראיתי את הרצון הגדול של מיטל להיניק, תמכתי בה והבנתי אותה. אין ספק שלחלב אם יש סגולות מיוחדות. הכי כיף זה לראות איך היא מאושרת עם ההישג הגדול הזה, העובדה שהיא מצליחה בעצמה להיניק."
את מנת החלב הראשונה ממיטל לגמה גולדנברג לפני שישה חודשים, בדיוק כשהתחילה סדרה ראשונה של טיפולים. כעבור שלושה חודשים הופתע הרופא שלה לגלות שגרורות שהיו בחלל הבטן נעלמו. "הוא אמר שהוא ממש לא ציפה לכזו תוצאה טובה."
-ומה הוא אמר על החלב?
"האמת היא שעוד לא שיתפתי אותו בעובדה ששתיתי את חלב האם של בתי, אבל בהזדמנות בהחלט אספר לו, כי אני רואה ללא ספק את הקשר בין התוצאה לתהליך. אני כמובן לא סומכת על זה כטיפול ועוברת גם טיפולים כימותרפיים."
כיום גולדנברג ממשיכה להיאבק במחלה, ובתה משתדלת לבוא אליה מדי יום (נסיעה של 25 דקות) ולהביא לה חלב שאוב טרי. כשזה לא מתאפשר, היא שואבת ומקפיאה. אלעד מספר שדרך האתר היו גם כמה מקרים של בקשות חלב אם עבור חולי סרטן.
-פנינה, היית מוכנה לשתות חלב של אישה אחרת, לא בתך?
"כן. אחרי שכבר התרגלתי לרעיון הזה שאישה בגילי שותה חלב אם, לא משנה מה המקור. מעבר לתוצאות של הבדיקות הרפואיות, אני רואה את התוצאות בתחושה שלי, זה פשוט חיזק אותי. במחלה הקודמת הייתי בבידוד, עכשיו אני יותר מחוסנת, אנרגטית, עולה במדרגות הרבה יותר בקלילות, הכדוריות הלבנות אצלי במצב תקין. אני לא רופאה ולא קובעת כלום, אבל אני מקווה שיחקרו את זה יותר ויגלו מדעית את אמיתות הדבר".
תל אביביות תורמות יותר: מאות נשים מציעות את החלב שלהן בחינם
היום, שנה מאז עלה האתר לאוויר, מדווחים במאמילק על יותר מ־500 תורמות ונתרמות דרכו. כ־90 אחוז מהרשומות באתר הן תורמות, אבל יש לזכור שהנתרמות לא תמיד נרשמות כי הן יכולות להסתפק בחיפוש אחר תורמות קרובות למקום מגוריהן וליצור עימן קשר. אלעד וינברגר מספר שתושבות תל־אביב הן במקום הראשון במעורבות באתר.
אחת האמהות הראשונות שנעזרו במאמילק היא הילה יכין (31), מעצבת גרפית מירושלים ואם לשלושה. "קשיי ההנקה שלי התחילו בבן הבכור, אייל־דוד, היום בן ארבע וחצי, עד שנשברתי ונתתי לו תחליף," היא מספרת. "אחותי ילדה כחודשיים לפניי, אז מדי פעם היא היניקה אותו, גרנו באותו בניין. במקביל גיסתי, שגם היא היניקה באותו זמן, שלחה לי חלב כשהיה לה. כל הזמן חיפשתי גמ"חים ותרומות, אבל לא השגתי ואמרו לי שזה רק לפגים."
גם כשנולדה איילת (בת שנתיים וחצי), הילה התקשתה להיניק ובהיריון השלישי, עם אביגיל (בת 8 חודשים), כבר לא היו לה ציפיות בעניין. "כשהייתי בחודש השישי, קיבלתי מייל על הקמת מאמילק ולא יכולתי לעצור את הדמעות. ישבתי מול המחשב, בוכה על כך שמישהו חשב על הרעיון הגדול הזה. חשבתי לעצמי שרק על עצם הרעיון הם ראויים
להתייחסותי ומיד הצעתי לעצב את האתר בהתנדבות."
יכין נרתמה לעיצוב, ובמקביל התחילה לחפש באתר תורמת פוטנציאלית לתינוקת שבבטנה. היא יצרה קשר עם תורמת מתל־אביב, ואביה של יכין סייע בהעברות של חלב שאוב קפוא עוד לפני הלידה. "חברות צחקו עליי, אמרו שאני עושה לעצמי עין הרע, שאולי הפעם דווקא כן אצליח להיניק. אמרתי להן שזהו, הספיק לי, עברתי את זה עם שני ילדים ואני לא רוצה שוב להגיע לאן שהגעתי אז."
-לא פחדת לקבל חלב מאישה שאת לא יודעת עליה כלום?
"יש באתר מידע על כל תורמת: אם היא אוכלת כשר, מעשנת, לוקחת תרופות. החלב טוב לילדה שלי וזה מה שחשוב, נקודה. כשאין ברירה ואני נותנת לה תמ"ל, אני רואה את כל תופעות הלוואי, חרחורים ונזלת. עם חלב האם היא כל־כך נוחה ונעימה."
כיום יכין נעזרת בתרומות של אושר בן פורת מירושלים (25), שעובדת כמוכרת בחנות. "אני לוקחת ממנה חלב בלי להקפיא, ממש טרי," מספרת יכין. "היא פשוט מתקשרת ואומרת שיש לה כמות מסוימת ושאביא בקבוקים."
-את נותנת לה משהו בתמורה?
"היא לא מוכנה לכלום, אני רק מביאה לה את שקיות ההקפאה. אמא שלי מרפאה אלטרנטיבית, אבל אושר טרם מימשה את האפשרות להשתמש בשירותיה כמחוות תודה."
בן פורת, מבחינתה, שמחה על חלב שלא נשפך. "כשילדתי את בני הראל, לפני שנתיים וחצי, לא היה בנק חלב. זרקתי המון שקיות קפואות וכאב לי על כל שקית שזרקתי. התחלתי לתרום כחודש אחרי שנולדה בתי ליאל, היום בת 11 חודשים, ועשיתי את זה גם עם משפחות אחרות עוד קודם. נעים לראות את ההערכה של הילה, שתמיד מציעה עזרה בכל מיני תחומים, אבל חלב אם זה משהו שנותנים שלא על מנת לקבל."
-מתי את מספיקה לשאוב?
"כשהייתי בחופשת לידה, שאבתי אחרי ההנקה. כיום, כשאני עובדת והילדה אוכלת אוכל מוצק בנוסף להנקה, אני קמה מוקדם בבוקר לפני שאני מעירה את הילדים ושואבת. כשאני חוזרת מהעבודה, אני שואבת שוב, וגם לפני שאני הולכת לישון. גם אם אני ממש עייפה - על השאיבה אני לא מוותרת. אין ספק שלפעמים זה מלחיץ, במיוחד בבוקר, ואם הילדים מתעוררים לפני שאני מספיקה לשאוב, אז הכל הולך יותר לאט, אבל יש לי סבלנות."
מה הרופאה אומרת על תרומות חלב?
"תרומת חלב מאישה לאישה נהוגה במקומות רבים בעולם," אומרת ד"ר מירה ליבוביץ, מנהלת המרכז הרפואי להנקה באודים. "אני מאמינה שהסיבה העיקרית לכך שאין בנק חלב מסודר בארץ היא תקציב. באירופה ובארצות־הברית יש בנקים כאלה. האמהות תורמות אותו, אבל הבנקים בארצות־הברית דורשים עליו הרבה כסף כדי לכסות את עלות התפעול: כארבעה דולר ל־30 מ"ל, כלומר עשרות דולרים ליום לתינוק."
-בארץ יש כרגע רק התארגנויות פרטיות: גמ"חים של חלב בחברה החרדית, תרומות דרך פורומים באינטרנט או הבנק הווירטואלי מאמילק. אין בעצם שום בקרה על החלב. יש בזה סיכון?
"במידה מסוימת כן. למשל, אם החלב לא נשאב בצורה נקייה או לא נשמר בקירור, אם התורמת משתמשת בתרופות מסוימות,
בסמים או מעשנת, ובאופן נדיר כשיש מחלות ויראליות כמו איידס וצהבת .B לכן כדאי שהתורמת תעבור בדיקת דם. באופן כללי, אם התורמת בריאה, מיניקה תינוק בריא, באה מרקע נורמטיבי ובדיקת הדם שלה תקינה, לא צפויים סיכונים, ואם יש כימיה ואמון בין הנשים, זה בהחלט אפשרי. חלב של אישה אחרת עדיף על אבקת חלב פרה בפורמולה , וכל תינוק בריא יכול לקבל אותו."
-התורמת שואבת חלב ומיניקה במקביל את התינוק שלה. זה לא סוחט את הגוף יותר מדי?
"זה בדיוק כמו נשים ששואבות בכל מקרה לתינוק שלהן כדי לתת לו חלב כשהן יוצאות לעבודה. אצל אישה ששואבת באופן סדיר ייצור החלב גבוה יותר, ואז היא צריכה לשים לב לא לדלג פתאום על שאיבות, כדי שלא יהיו לה גודש או דלקת."
-מה לגבי טיפול בחולי סרטן באמצעות חלב אם?
"יש דיווחים על כך שחלב אם סייע למבוגרים במקרים של סרטן, מחלות מעי דלקתיות, בעיות בספיגת מזון ועוד, אבל בינתיים אין על כך מחקרים מדעיים או מידע רפואי מוסמך." 
לפנייה לכתב/ת 
