תביעה: עובד מדינה חשף שחיתות - ופוטר

חשב שכר במשרד התיירות, שטען כי פוטר לאחר שעבר מסכת התעללויות משום שהתלונן על שחיתות, תבע מהמדינה פיצוי בסך 500 אלף שקל. המדינה, מצדה, טענה שהעובד פוטר עקב התנהגות לא נאותה וללא קשר לתלונתו. מה פסק ביהמ"ש?

PsakDin.co.ilפורסם: 13.03.13 , 11:15

דיווח שעלה במשרה: בשנת 2000 הגיש סגן החשב הבכיר במשרד התיירות תלונה למבקר המדינה, בה נטען לפעולות כספיות חריגות במספר פרויקטים של המשרד. לאחר בדיקה קבע המבקר, כי לא נמצאו חריגות בפעילות המשרד.

פסקי דין נוספים בערוץ הקריירה :

אלא שלטענת העובד, בסמוך לתלונתו, החלו הממונים להתנכל לו, ובין היתר שללו את סמכויותיו והעבירו אותו מתפקיד לתפקיד. במקביל, טענו הממונים כי העובד פרסם עליהם מידע מכפיש, ונערך נגדו הליך משמעתי, שהסתיים בהודאתו ובענישתו. עם זאת, בית הדין הורה להשיבו לעבודה ולהחזיר לו את מלוא זכויותיו וסמכויותיו.

לטענת העובד, הוא הועבר למשרה במשרד התשתיות, שם המשיכו להתעלל בו ולמדר אותו, כך שמצא עצמו חסר תעסוקה - עד שלבסוף פוטר. את מכתב הפיטורים שלו ראה לראשונה כשהוא מפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

בעקבות זאת, פתח העובד בהליכים משפטיים נגד המדינה, במסגרתם ביקש פיצוי של 500 אלף שקל, בגין ההתנכלות הקשה שעבר - רק משום שפעל לחשיפת שחיתויות. בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה, והמדינה חויבה לשלם לעובד 150 אלף שקל. על כך הגישו המדינה והעובד ערעורים הדדיים לבית הדין הארצי לעבודה.

בעוד שהעובד טען כי גובה הפיצוי אינו הולם את מסכת הייסורים שעבר לאורך שנים, טענה המדינה כי הצעדים שנקטה כלפיו נבעו מההתנהגות הקלוקלת, בהיותו "איש ריב ומדון".

תמונה עגומה

השופטת ורדה וירט-ליבנה קיבלה חלקית את הערעור של העובד ודחתה את ערעור המדינה. נפסק כי חוק ההגנה על עובדים שחושפים שחיתויות, נועד להעניק להם גיבוי חברתי ומשפטי. הגנה זו חשובה מכיוון שלעתים קרובות, חשיפת מעשה שחיתות מובילה לעוינות כלפי העובד, שנתפס כ"בוגד" וכ"מלשין".

במקרה זה קבעה השופטת כי התנהלות המדינה כלפי העובד לוותה במסכת פגיעות מתמשכת, שהחלה בסמוך לתלונותיו. "השתלשלות העניינים... מעלה תמונה עגומה של יחסי עבודה קשים", כתבה. היא הוסיפה כי אמנם גם העובד תרם להסלמת היחסים, אך אין חולק שמה שהחל את ההידרדרות היא התלונה שהגיש, שבסמוך לאחריה סומן כ"אישיות בלתי רצויה".

פיטורי העובד, כך נפסק, לא נבעו משיקולים ענייניים או בשל כשלים בתפקודו, כטענת המדינה, אלא נבעו מכעס ובמטרה להענישו על הגשת התלונה. עוד נקבע כי אין כל רלוונטיות לכך שבסופו של יום היא לא אוששה, כל עוד הוגשה בתום לב, שכן ה"חושף" אינו צריך לחשוש שאם תלונתו תתגלה כבלתי מוצדקת בסופו של דבר - יהיו הממונים עליו רשאים לפגוע בעבודתו.

משהוכח כי מדובר במקרה חמור של התנכלות, נקבע כי על המדינה להוסיף לפיצוי שנפסק לו עוד 100 אלף שקל, כך שסך כל הפיצוי יעמוד על 250 אלף שקל. זאת בהתחשב מחד בהתנהלות החמורה של המדינה, בצורך בהרתעת מעסיקים מפני התנהגות כזו, ומאידך בהתחשב בכך שגם בהתנהלות העובד היה טעם לפגם. כמו כן, חויבה המדינה לשלם 20 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין.

עו"ד יובל ווילדורף, העוסק בתחום משפט העבודה, אמר כי "חשיבותו של פסק הדין מתבטאת בכך שהוא מקנה לעובדים ביטחון ומאפשר להם לחשוף שחיתויות מבלי לחשוש שמשרתם תיפגע. כמו כן, יש חשיבות נוספת להבהרה כי אין רלוונטיות לצדקת התלונה, כל עוד הוגשה בתום לב, על מנת שהעובד יהיה זכאי לסעד במקרה של התנכלות".

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו