פריון העבודה בארץ נמוך ב-24% ממדינות OECD
מדו"ח של בנק ישראל עולה כי פריון העבודה בישראל נמוך גם ב-37% מזה של 7 המדינות המתועשות בעולם. פריון נמוך בדרך כלל מיוחס לרמה נמוכה של פיתוח טכנולוגי, לנחיתות של תשתיות כמו תחבורה ציבורית וכבישים ולרמה נמוכה של השכלה או הכשרה תעסוקתית של עובדי אותה מדינה
פרק בדו"ח בנק ישראל לשנת 2012, שיוגש בקרוב לממשלה, עוסק בבעיה שנחשבת לאחת החמורות ביותר בכלכלה הישראלית וזכתה להתייחסות רבה בעבר. בעיה זו, היא בעיית הפריון הנמוך לעובד במשק הישראלי.
דו"ח: משכילים משתתפים יותר בכוח העבודה
בנק ישראל ימליץ להעלות את גיל הפרישה
צניחה בהצעות העבודה; חסרי הניסיון הכי מבוקשים
לעדכונים שוטפים עשו לנו לייק בפייסבוק
פריון העבודה הוא מושג כלכלי שמתייחס לסך התוצר שמפיק המשק, חלקי שעות העבודה הנדרשות להפקת התוצר. נהוג לייחס פריון נמוך לרמה נמוכה של פיתוח טכנולוגי, לנחיתות של תשתיות פיזיות (כמו תחבורה ציבורית וכבישים) ולרמה נמוכה של השכלה או הכשרה תעסוקתית של עובדי אותה מדינה.
על פי הדו"ח הנוכחי של בנק ישראל, ב-2011 הפריון בישראל (33.9 דולר לשעת עבודה) היה נמוך ב-37% מזה של 7 המדינות המתועשות ביותר בעולם וב-24% מזה של כלל מדינות ה-OECD.
קיימת תיאוריה שלפיה עם השנים, ההבדלים בפריון בין מדינות מפותחות יותר למדינות מפותחות פחות יצטמצמו, ומדינות המתאפיינות בפריון נמוך יציגו קצב גידול מהיר יותר של פריון. בבנק ישראל בחנו את קצב הגידול בפריון של המשק הישראלי בשנים 1995-2011 (1.2%) והתאכזבו לגלות כי למרות הפריון הנמוך יחסית של המשק הישראלי, המשק אינו מציג קצב גידול מהיר ביחס למדינות מפותחות יותר.
מדוע הפריון לעובד בישראל כה נמוך? בבנק ציינו כי ממוצע שעות העבודה לעובד בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית (33.6 שעות בשבוע) וכי מקובל שמעבר לכמות שעות מסוימת בשבוע, היעילות פוחתת עם עליית היקף העבודה. עם זאת, בבנק המרכזי טוענים כי אין בנתון זה בלבד להסביר את היעילות הנמוכה בשוק העבודה בישראל.
כלכלני בנק ישראל מציינים את שיעור ההשקעה הנמוך במשק הישראלי (17% תוצר לעומת 22% תוצר בממוצע למדינה מפותחת) כגורם משמעותי שיכול להסביר כמחצית מהפער בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD ברמת הפריון. בבנק משערים כי יתכן ש"הנטל של הסיכון הביטחוני ושל הזעזועים הגיאו-פוליטיים האזוריים, המתבטא במחזורים ייחודיים לישראל, פוגע בתשואה שניתן להשיג על ההשקעות, ולכן היקפן נמוך".
נתון מעניין המופיע בדו"ח הוא שקיים ענף כלכלי אחד בלבד בישראל, שבו הפריון משתווה לפריון הממוצע במדינות המפותחות, והוא ענף התעשייה. בבנק ישראל משערים כי הגורם לכך הוא שהתעשייה הישראלית צריכה להתחרות על יעדי ייצוא עם תעשיות אחרות ובו זמנית מתחרה בתעשיות זרות המנסות למכור את מוצריהן בישראל.
התחרות מעודדת את הפריון בתעשייה הישראלית והגדלת משקלו של ענף זה בכלכלה הישראלית עשויה להעלות את רמת הפריון הכוללת של המשק הישראלי. עם זאת, מציינם בבנק ישראל, הגדלת חלקה של התעשייה בכלכלה מחייבת השקעה בהכשרה מקצועית והגדלת מספר המהנדסים במדינה. בבנק מציינים כי באופן כללי, לריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי ולהיעדר תחרות מספקת יש השפעה על הפריון הנמוך.
גורם נוסף שמועלה בדו"ח כהסבר אפשרי לפריון הנמוך בישראל, הוא הגידול המהיר יחסית בשנים האחרונות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. העלייה במספר העובדים בישראל מתבטאת בכניסתם לשוק התעסוקה של עובדים חדשים רבים, שלא זכו בהכרח להכשרה מקצועית וחינוך ראויים. היווספותם של עובדים פחות מיומנים, שרמת הפריון שלהם נמוכה, עשויה לפגוע בקצב הגידול של הפריון לעובד בישראל.
דו"ח בנק ישראל אינו מתייחס במפורש לאחד הגורמים המרכזיים שהוזכרו בשנים האחרונות בהקשר של רמת הפריון הנמוכה לעובד, והוא המצב המפגר של תשתיות התחבורה הציבורית בערי ישראל, והאובדן היקר של שעות עבודה כתוצאה מעומסי תנועה.
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: מוטי קמחי
מומלצים
