'אמא הייתה שם למען החלשים'. לב סולודקין נפרד
בנה של הח"כית לשעבר סיפר כי "לא רצתה ליהנות מהתפקיד, רק לעזור לאנשים". נתן שרנסקי חיזק את דבריו: "עזרה לזולת הייתה הטעם לחייה. כשלא יכלה לעזור יותר, לא יכלה לחיות"
"אמא שלי עבדה למען החלשים ועשתה תמיד את הכי טוב שהיא יכולה. צריך להמשיך את הדרך שלה". במילים אלה נפרד הבוקר (יום א') לב סולודקין מאמו, מרינה, אשר הלכה לעולמה בטרם עת.
ד"ר מרינה סולודקין (60), שכיהנה כחברת כנסת במשך יותר מ-16 שנים, נפטרה במלון בריגה שבלטביה, לשם הגיעה במסגרת כנס נגד פאשיזם. היא הותירה אחריה בעל ושני ילדים. בין התפקידים הרבים שבהם שימשה: סגנית שר הקליטה ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה.
יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, אשר סולודקין נכנסה לכנסת ה-16 במקומו כאשר פרש ממנה בעת שמונה לשר, הביע זעזוע ממותה הפתאומי. "לעולים מברית המועצות לא היה סנגור ומגן כה להוט וחסר פשרות כמו מרינה. אף בעיה של העולים לא הייתה קטנה עבורה, היא הייתה מוכנה להירתם לעזרה בכל שעות היממה, לפתור בעיות תעסוקה, להחזיר ילדים לאמהות חד הוריות, לעזור בענייני דיור ולפעמים סתם לשבת יחד, להקשיב, לנחם, לתת עצה טובה. אצל מרינה העזרה לזולת הייתה הטעם לחיים. וכאשר היא לא יכלה לעזור יותר היא לא יכלה לחיות".
סולודקין אמורה הייתה להגיע לאולפן טלוויזיה בלטביה, וכמה שעות לאחר שלא הגיעה חיפשו אותה בחדרה במלון - ושם אותרה ללא רוח חיים. סיבת המוות עדיין לא ברורה וייתכן שלקתה באירוע מוחי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתה: "מרינה סולודקין הייתה נציגת ציבור ערכית שאוזנה הייתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. בדרכה הצנועה והישרה היא דאגה לרווחת האזרחים ובמיוחד לטפל בבעיותיהם של העולים החדשים. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו".
יותר מ-150 הצעות חוק
סולודקין נולדה במוסקבה ב-1952. היא בעלת דוקטורט בתולדות הכלכלה והחברה מאוניברסיטת מוסקבה. היא עלתה לישראל בשנת 1991. עד לכניסתה לחיים הפוליטיים עבדה באוניברסיטה העברית במכון מיירוק ללימודי רוסיה וחבר העמים. ב-1996 יצא לאור ספרה "אי נוחות ציוויליזציונית - יהודי ברית המועצות במדינת ישראל". היא כיהנה כחברת כנסת ברציפות מיוני 1996 ועד ינואר 2013. ב-1999 כיהנה כסגנית שר הקליטה בממשלתו של אהוד ברק. היא חזרה לתפקיד גם בשלהי הממשלה השנייה שבראשה עמד אריאל שרון.
סולדקין נבחרה תחילה לכנסת ברשימת ישראל בעלייה ולאחר האיחוד עם הליכוד המשיכה בכהונה במשכן המחוקקים. כשהוקמה קדימה עברה למפלגה שהקים אריאל שרון. בכנסת ה-17 וה-18 כיהנה כחברת כנסת מטעם קדימה.
בכנסת הקודמת היא כיהנה גם כחברת ועדת הביקורת וחברה בוועדה נגד סחר בנשים. היא נחשבה לפרלמנטרית חרוצה ועסקה בעיקר בקידום חוקים חברתיים. היא הייתה שותפה בין היתר לחקיקת חוק ניצולי שואה - פטור ממיסוי על כספי פיצויים שהתקבלו מגרמניה. מתן אזרחות מלאה לחיילים שאינם אזרחי המדינה לאחר ששירתו יותר מחצי שירות בצבא. חוק אימהות חד-הוריות - המעניק זכות ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה מבלי לאבד את הזכות לקצבה, וחוק עבודה בישיבה - הזכות לעבוד בישיבה.
כך סיכמה בדף הפייסבוק שלה את כהונתה בכנסת ה-18: "הגשתי יותר מ-150 הצעות חוק, מתוכן חמש עברו בשלוש קריאות וארבע נוספות נמצאות בשלבי חקיקה מתקדמים. ב-2012 הגשתי עתירה לבג"ץ בנושא אפליה בסיוע בשכר דירה והיעדר השקעה בדיור ציבורי חדש מכספים שיועדו לכך. יחד עם מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס פתחנו בבדיקת נושא של הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית על ידי רשויות הרווחה.
"הקמתי בקדנציה הנוכחית שלוש שדולות: למאבק בהוצאת ילדים מהבית, רפורמה במערכת החוק והסדר וכינון יום זיכרון לחסידי אומות העולם. במסגרת עבודתי היומיומית, קיבלתי והשבתי לכמעט עשרת אלפים מכתבים ואינספור שיחות טלפון מאזרחים במצוקה. מקווה לקבל מכם את המנדט לארבע שנים נוספות שבהן אוכל להמשיך לשרת ולהילחם למען הציבור".
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום התשיעי והלא-ריאלי ברשימת קדימה לכנסת. בדיון בוועדת הכנסת שדנה בפילוג קדימה, התייצבה סולודקין ודיברה נחרצות נגד המהלך. בדצמבר 2012, חודש לפני הבחירות, הודיעה על פרישתה מהחיים הפוליטיים. "המיקום ברשימה הוא יריקה בפנים של האינטגרציה", אמרה אז ל-ynet. "לא היה נעים לשמוע את המיקום הזה, אבל יכול להיות שזה יוביל למשהו טוב שבבחירות הבאות נקים מפלגה משלנו".
לפנייה לכתב/ת 
