הרופא לא שאל אם המטופלת תימניה, וישלם ביוקר
מטופלת ממוצא תימני שביקשה לעבור טיפולים קוסמטיים, לא יודעה בסכנות שעשויות להיגרם למטופלים ממוצאה וסבלה מתופעות לוואי קשות. ביהמ"ש פסק לה פיצוי של 395 אלף שקל
הרופא לא יידע את המטופלת בסיכון שעשוי להיגרם בטיפול באנשים ממוצא תימני, וישלם לה על כך פיצויים 395 אלף שקל. אישה שעברה ניתוח משולב של הרמת עפעפיים, מתיחת פנים ופילינג בלייזר, טענה כי נותרה עם צלקות כתוצאה מרשלנות הרופא והיעדר הסבר הולם. הרופא טען בתגובה כי מדובר באישה שעברה ניתוחים קוסמטיים רבים, המודעת לכל הסיכונים. לאחר שהתברר כי הרופא לא שאל למוצאה, למרות שיש לכך השלכה לעניין הסיכונים, פסק לה ביהמ"ש פיצוי של 395 אלף שקל.
בפגישה הרביעית עם המנתח הפלסטי ולאחר ששוכנעה כי ניתוח ישפר את מראה פניה, חתמה מטופלת על טופס הסכמה לניתוח משולב של מתיחת פנים, תיקון עפעפיים ופילינג בלייזר, וביום הניתוח חתמה על טופס הסכמה נוסף. אלא שלטענתה הניתוח לא עלה יפה, והיא נותרה עם פנים א-סימטריות, צלקות, חורים וכתמי פיגמנטציה.
בתביעת רשלנות רפואית שהגישה כנגד הרופא המנתח לבית משפט השלום בהרצליה, היא דרשה פיצוי של למעלה משישה מיליון שקל בגין הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לה (סכום החורג מסמכותו של ביהמ"ש).
התובעת העידה כי חתמה על טפסי ההסכמה מבלי לקרוא אותם, שכן סמכה על הנתבע ששכנע אותה לעבור את הניתוח. עוד טענה כי ביקשה לבצע הרמת עפעפיים בלבד וכלל לא הסכימה למתיחת הפנים, וכי לא הוסברו לה כל הסיכונים שבביצוע פילינג. בעדותה סיפרה כי הפכה מאישה יפה ומלאת חיים לאישה דכאונית שאינה יכולה לצאת מהבית מבלי להתאפר בכבדות.
הנתבע טען כי הניתוח בוצע לבקשת התובעת ובהסכמתה, לאחר שנתן לה הסברים מפורטים, ואף שרטט בפניה את מהלכו. לטענתו, התובעת חתמה על טפסי ההסכמה רק לאחר שהבינה את משמעויות הניתוח על כל מרכיביו, וכי התובעת פנתה אליו לביצוע הטיפולים הקוסמטיים וקיבלה החלטה מושכלת, בפרט שמדובר במי שעברה ניתוחים קוסמטיים בעבר.
לא ידע שהיא "חצי" תימניה
השופטת סיגל רסלר-זכאי קיבלה את התביעה בחלקה הקטן בלבד. בפסיקתה ציינה כי הניתוח עצמו לא בוצע ברשלנות, שכן התובעת, אישה שהמראה החיצוני חשוב לה ביותר ועברה כבר מספר ניתוחים, הסכימה לכל ניתוח שישפר את מראה, ובכלל זה גם למתיחת פנים ולפילינג.
השופטת קיבלה גם את טענת הרופא על כך שהתובעת ידעה על שלל ההליכים, מה שגם שעולה מעלויות הטיפולים הגבוהות (28 אלף שקל). לדעת השופטת, התובעת הגזימה בתיאוריה את הנזקים, ומעבר לפגמי פיגמנטציה וצלקות שנחשבות לתוצאה אופיינית לניתוחים מעין אלה, לא הוכחו נזקים רציניים דוגמת חורים או א-סימטריה.
עם זאת, השופטת רסלר-זכאי קבעה כי הנתבע כשל בכך שלא הסביר למטופלת על הסיכונים הכרוכים בביצוע פילינג בלייזר לבעלי גוון עור כהה ו-או ממוצא מזרחי. לדבריה, התובעת "'חצי' תימניה ועניין זה ככל הנראה השליך על תופעת הפיגמנטציה... שוכנעתי כי על הנתבע היה לברר עם התובעת את מוצאה, על אף שסבר כי גוון עורה בהיר
"משלא עשה זאת התרשל במסירת המידע הרלבנטי לתובעת", קבעה השופטת, ובמיוחד מכיוון ששוכנעה כי הרופא הוא זה שהציע לתובעת לבצע את טיפול הלייזר.
השופטת ציינה כי נוכח החשיבות העליונה שמייחסת התובעת למראה שלה, סביר כי לא הייתה בוחרת בטיפולים לו ידעה כי קיים סיכון ליצירת פגמים בעור. ולפיכך, הרופא הפר את חובת הגילוי ופגע באוטונומיה שלה.
לפיכך נפסק כי הנתבע ישלם לתובעת 395 אלף שקל בגין הפגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. כמו כן, ישא בהוצאות המומחים והעדים, ובשכר טרחת עו"ד בשיעור של כ-92 אלף שקל (23.4% מהפיצוי).
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
