שאלה של זמן: כשסוריה תיהפך לסומליה
עם המשך מרד האזרחים, גוברות ההערכות כי סוריה תעבור תהליך "סומליזציה": משטר מרכזי רופף, מיליציות חמושות ואיומי טרור על המדינות השכנות. אך דווקא הנקודה החזקה של המדינה, הכלכלה שלה - היא זו שתאפשר לה להאט את התהליך
מלחמת האזרחים בסוריה נמשכת כבר למעלה משנתיים והכל מסכימים כי המדינה שהכרנו מתפרקת. יותר ויותר מומחים ודיפלומטים מעריכים כי בשנים הקרובות תעבור סוריה תהליך "סומליזציה", כלומר משטר מרכזי רופף (אם בכלל), מיליציות חמושות ואיום הולך וגובר של טרור על המדינות השכנות. מה זה אומר מבחינה כלכלית והאם ניתן ללמוד מהמודל הסומלי על הצפוי למשק הסורי בעידן פוסט אסד?
כתבות נוספות במדור הירוקים של השכן :
- עשור לנפילת סדאם: העוני והשחיתות נשארו
- הצבא המצרי נלחם בארבה, וגם שומר על הכלכלה
- להון של משפחת אסד כבר יש יורשת
למרות המצב הפנימי הקשה, המשק הסומלי חזק יותר ממה שצפוי היה להיות בתנאים הקיימים. מגזר החקלאות, התקשורת והעברות של סומלים מחו"ל עומדים מאחורי יציבותו היחסית של המשק במדינה האפריקאית. לצד זאת התפתחו בשני העשורים האחרונים תופעות כמו הפיראטים, הברחות ושוק שחור.
נכון להיום, מגזר החקלאות בסומליה מהווה 40% מהתוצר המקומי הגולמי וכ-50% מהכנסות הייצוא. במידה רבה, בהיעדר קיומו של שלטון מרכזי אפקטיבי, הסחר הזה מתנהל בצורה עצמאית על ידי הסוחרים בעצמם. מגזר התעשייה הקטן שפעל במדינה חדל מלפעול לאחר שמרבית הציוד והמכונות נבזזו. המטבע הסומלי (שילינג) הפך חסר ערך במהלך שנות המלחמה ומרבית העסקים במדינה נעשים באמצעות הדולר האמריקאי.
בינתיים, במוגדישו הבירה קיים בשנה האחרונה סוג של שגשוג כלכלי וזאת לאחר שהאיום המיידי של תומכי אלקאעידה (שבאב) הוסר בסיוע המדינות השכנות. רשתות התקשורת פועלות ומספקות שירות טוב יחסית, סופרמרקטים נפתחו ואף הקשר האווירי לאירופה חודש לראשונה מאז 1991, עם קו של טיסות ישירות בין איסטנבול למוגדישו. מובן כי אם השלטון המרכזי יצליח לאכוף את מרותו לשאר שטחי המדינה מעבר לבירה, לסומליה פוטנציאל כלכלי גדול, בייחוד לאור מיקומה האסטרטגי.
מצב שונה בסוריה
ניתן כמובן למצוא קווי דמיון בין סומליה לבין סוריה של היום. גם אצל האחרונה המשטר המרכזי איבד מנכסיו ונראה כי המדינה תפורק לשטחי השפעה של מיליציות שונות על בסיס עדתי ואחר. אולם מבחינה כלכלית קיים הבדל גדול בין שתי המדינות. תרומת המגזר החקלאי למשק הסורי נמוכה הרבה יותר (כ-17%) בהשוואה לסומליה, ומבחינה כלכלית, בתנאים רגילים, סוריה מתקדמת הרבה יותר.
הכוח המניע של המשק הסורי אמור להיות מגזר הנפט (בהנחה שתיירות לא תהיה בשנים הקרובות שם). לפני תחילת המרד במשטר אסד, היוו הכנסות הנפט מרכיב חשוב בתקציב המדינה. נכון להיום, חלק משדות הנפט כבר נפלו לידי המורדים, אך יכולת ההפקה שלהם ובוודאי הייצוא אינה ברורה. הפעלה מחדש של שדות הנפט תדרוש בעתיד השקעות בתשתיות, ותסריט זה נראה כרגע כמרוחק.
נראה כי המשק הסורי ימשיך ויתפקד גם במצב הנתון. הסוחרים והחקלאים באזורי הגבול ימשיכו במאמציהם הפרטיים למכור את מרכולתם בעיקר באזורי הגבול. מי יודע - ייתכן כי לצד "גבעת הצעקות" תתפתח גם "גבעת הסחר" בגולן.
המשק הסורי מחזיק מעמד
הסימנים לכך שהמשק הסורי ממשיך לתפקד כבר קיימים. למרות המצב הקשה, תסריטי הבלהות מבחינת המשטר על קריסה כלכלית מוחלטת עדיין לא התממשו. המשטר מצליח להמשיך לשלם משכורות ולממן את המשך הלחימה. באזור דמשק (וגם בחוף) החיים הכלכליים נמשכים בצורה סבירה יחסית למצב. הלירה הסורית אמנם נחלשה אך לא קרסה לחלוטין (כמו בסומליה).
לפי חלק מהמומחים, צחוק הגורל הוא כי הלירה שורדת דווקא בזכות המורדים. הם ממירים את הכספים הנתרמים להם ללירות סוריות כדי לשלם משכורות ללוחמים, דבר שמבסס במעט את ערכו של המטבע הסורי.
בנוסף לכך, בני בריתה של סוריה - רוסיה, איראן ועיראק - מסייעים למשטר לשרוד כלכלית. רוסיה ממשיכה לקיים יחסי מסחר עם סוריה, בעוד איראן ועיראק ממשיכות לפי הדיווחים לתמוך במשטר בסכום של עד מיליארד דולר בחודש. במצב זה, שקיעת סוריה לתוך התסריט הסומלי תמשיך להיות בטוחה - אך איטית.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
