פרשת שבוע: תענוג מפוקפק להנהיג את ישראל

פרשת "צו" עוסקת כמעט כולה בהנחיות משה לאהרון ולבניו אודות הכללים והדינים של הקורבנות. פרשת צו היא המשך פרשת ויקרא אך מנקודת מבט שונה. פרשת ויקרא עסקה בנקודת המבט של מביא הקורבן, ואילו פרשת צו עוסקת בכללים החלים על הכוהנים המשרתים בקודש.

• לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
  

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.צַו אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּו". (ויקרא ו', א'-ב').

רש"י מפרש: "אין צו אלא זירוז מיד ולדורות". ועל כך מסביר הנציב מוולאזין מדוע צריך זירוז - היות ומדובר בתורה שבעל פה ולא בתורה שבכתב ששם אין ספקות. אלא מכיוון שמדובר במסורת שעוברת מדור לדור, יש להקפיד בה כמו שמקפידים על התורה שבכתב.

אהרון מקבל תפקיד כפוי טובה. הוא נבחר ע"י הקב"ה להיות מורם מעם ולא סתם עם. אלא עם ישראל. עם קשה עורף. כזה שאינו מרוצה ממנהיגיו, עם היודע טוב מכולם מה טוב עבורו. בקיצור תענוג מפוקפק להנהיג את עם ישראל.

מי שיכול שייסב לשולחן כמו מלך

ביום שני נחוג כולם את חג הפסח, חג החירות. אל השולחן ישבו כל אלו שיכולים להסב. המנהג הוא שישתה כל אחד ארבע כוסות בהסבה. כלומר שישען אחורה למסעד הכסא יתרווח וישתה כמו מלך.

אך האם כולם באמת יכולים לשבת לליל הסדר בהסבה? כנראה שלא. העמותות הרבות הפועלות ברחבי הארץ עוסקות בימים אלו בחלוקת סלי מזון לנצרכים. אלפי ישראלים עברו את סף הבושה ופונים לקבל סיוע וסלי מזון לקראת החג.

השבוע זכיתי להתנדב במשימה כזו של חלוקת סלי מזון בעירי, ולא יכולתי שלא להתכווץ נוכח המצוקות האדירות של אנשים כה רבים. זו תעודת עניות תרתי משמע למדינת ישראל.

העמותות ממלאות למעשה את תפקיד משרד הרווחה. הנה משימה נוספת הרובצת לפתחו של השר הממונה שהושבע השבוע.

חירות מתשלומי אשראי

חג הפסח נקרא חג החירות. יצא עם ישראל ממצרים והפך להיות חופשי מהעבדות הפיזית לפרעה ומהעבדות הרוחנית בה היה שרוי כעבד. ולכן החירות חשובה בשני היבטים מרכזיים: חירות פיזית וחירות נפשית.

על החירות הפיזית אנו מקפידים במדינה, אך רבים לא נמצאים בחירות נפשית. עשרות אלפי ישראלים חיים בשבי. הם שבויים של עצמם. הם במרדף מתמיד סביב כיסוי האשראי, ההלוואות והחובות. שעבוד אין סופי המתגלגל ומכביד על משפחות רבות.

התפקיד המרכזי הוא בבניית תהליך שיקום ולא בפתרון של חלוקת מזון. ארגונים מקצועיים התנדבותיים כמו ארגון פעמונים לקחו על עצמו להוביל שינוי מהותי , הובלת משפחות נזקקות לעמוד על הרגלים ולתכנן את המשך החיים הפיננסי לאורך זמן ולא רק עד לכיסוי המינוס החודשי.

זו משימה לאומית שיש לתעדפה ולהכניס את נושא החינוך הפיננסי כחלק מהותי מתכנית הלימוד בבתי הספר. הנה משימה נוספת הרובצת לפתחו של השר הממונה שהושבע השבוע.

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו"

פיוט נפלא זה יתנגן כמעט בכל בית בישראל בשבוע הבא. פירש ספר התודעה שכתב אליהו כי טוב: "צא ולמד - כמה גדול היה כור ההיתוך שעברו בו אבותינו, ואף על פי כן עלו ממנו ולא שקעו".

ההבנה כי עם ישראל שרד לאורך אלפי השנים את כל התלאות והקשיים מראה את העוצמה האדירה שיש בו בעם הזה. על אף כל קשיות העורף שלו, יודע העם להתכנס סביב עצמו ולהמשיך.

בברכת חג שמח , בשנה הבאה בירושלים הבנויה , בשנה הבאה כולנו בני חורין 

מתי אלפר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, יועץ שיווקי ואסטרטגי