ישראל-טורקיה: משבר הסחר שלא היה
אחד המאפיינים המוזרים ביותר של המשבר הדיפלומטי בין ישראל לטורקיה, היה שלמרות הקיפאון הדיפלומטי, היחסים הכלכליים נמשכו כסדרם ואף הגיעו לשיאים חדשים. כיצד הצליחו לשמור על מדיניות של 'עסקים כרגיל' בעיצומו של משבר פוליטי ומה בכל זאת ישתנה, עכשיו שהיחסים חזרו לסדרם?
פיוס ישראלי-טורקי: נתניהו התנצל בפני ארדואן
המחיר הכלכלי: הייצוא לטורקיה - 1.3 מיליארד ד'
פישר: פגיעה בסחר עם טורקיה - חמורה מבחינתנו
מאז 1997, אז נחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל לטורקיה, גדל היקף הסחר עימה מ-300 מיליון דולר לכ-4 מיליארד דולר. בתחילה התבססו הקשרים הכלכליים בעיקר על התעשיות הצבאיות של ישראל, ובפרט על ההסכם בין צבא טורקיה לחברת תעש, להשבחת טנקים בתמורה לכ-700 מיליון דולר.
אולם, בהדרגה ירד חלקו של הסחר הצבאי בין הממשלות בכלל הסחר בין המדינות. כיום, מתבסס הייצוא הישראלי לטורקיה בעיקר על עבודתם של תאגידים פרטיים. חברות ישראליות מייצאות לטורקיה בעיקר כימיקלים וציוד חקלאי, בעוד שטורקיה מייצאת לישראל בעיקר מוצרי פלסטיק ומינרלים.
בנוסף, חברות ישראליות, כמו טבע ובנק הפועלים, רכשו חברות בטורקיה ומנגד קיימת גם פעילות של חברות טורקיות בישראל. הבולטת שבהן היא חברת הבנייה "יילמזלר", של היזם אחמט ילמז, העוסקת בבנייה ברחבי הארץ. ילמז מעסיק כ-800 פועלי בניין טורקים בישראל, העובדים בין היתר בפרויקט הרכבת לירושלים, ובנו את מגדלי yoo והמגדל המרובע של עזריאלי.
המעבר ההדרגתי לסחר המבוסס על תאגידים פרטיים הוא הגורם העיקרי לכך שבאופן מפתיע, למשבר הדיפלומטי לא הייתה כל השפעה על הסחר בין המדינות. להיפך. המשבר היה מלווה, אמנם, בהצהרות לוחמניות אודות חרם כלכלי וניתוק היחסים.
עם זאת, אף אחת מהממשלות לא העזה לנקוט בצעדים מעשיים להשבתת הסחר, כמו הכרזה על המדינה השנייה כמדינת אויב או הודעה על ביטול הסכם הסחר העולמי. בהיעדר צעדים כאלה, היזמים הפרטיים, שנהנו לאורך השנים מיחסי סחר מועילים וטובים, המשיכו בשלהם.
קריאות לחרם נשמעו משני הצדדים. ב-2010 יצאו ארגונים כלכליים בטורקיה בקריאות רשמיות ופחות רשמיות להחרים מוצרים ישראליים. מנגד, בארץ היו כמה קמפיינים ציבוריים להחרמת תוצרת טורקית. ועדי העובדים הגדולים בישראל, הודיעו כי לא ירכשו נופשים מאורגנים במדינה ואיימו כי לא ירכשו שי לחג מחברות שקונות מוצרים מטורקיה.
בשלב מסוים אף הודיע ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, כי ייפסק הסחר בין הממשלות, אך הודעה זו נתקלה בתגובות פושרות. "ארדואן לא יכול להפסיק את כלל היחסים המסחריים בין המדינות, גם אם הוא רוצה", הגיב אז גורם עסקי בכיר מטורקיה. "עם כל הכבוד, טורקיה היא דמוקרטיה ואדון ארדואן אינו יכול לקום בבוקר ולומר לאנשי עסקים איפה הם צריכים לעבוד".
מה בכל זאת ישתנה?
לחידוש היחסים יכולה להיות השפעה כלכלית, עם זאת, על שני תחומים חשובים. הראשון הוא הסחר הצבאי בין התעשיות הביטחוניות של ישראל לבין צבא טורקיה. הקשרים המסחריים בתחום זה אכן הוקפאו בעקבות המשבר, אך ספק אם יחודשו בקרוב. "אין צורך בהגברת ציפיות בשל המהלך הטקטי הנוכחי ויש להיערך לעליות ומורדות בשנה הקרובה", אומר ד"ר איתן לסרי, ששימש כיועץ ראש הממשלה בעבר ומזה כעשור עוסק בין השאר בקידום עסקים בין ישראלים לטורקים.
לדבריו, טורקיה עומדת בפני שינויים פוליטיים פנימיים שישפיעו גם על יחסה של הממשלה לישראל. בשל כך, אין לצפות כי הסחר הצבאי, שמתנהל בין הממשלות ולא בין גורמים פרטיים, יחודש בקרוב.
עם זאת, ניתן לצפות להידוק של שיתוף הפעולה בנושא בנייה ותשתיות. חברות הבנייה הטורקיות נחשבות לדומיננטיות ביותר ברחבי העולם וגם בישראל. כוחן של החברות הטורקיות הוא ביכולתן להביא כוח אדם זול ולהפעילו במסגרת של חברה אורגנית מארץ המקור, אשר מנהליה יודעים לתקשר עם העובדים. בכך הן מצליחות לבצע פרויקטים גדולים במחירים נמוכים וביעילות רבה.
בעיית כוח האדם בענף הבנייה היא אחד האתגרים הגדולים של הממשלה בשנים האחרונות. בסוף 2011 התחייבה הממשלה להעלות את מספר העובדים הזרים בענף זה ל-8,000, כמענה לעליות המחירים החריפות של השנים האחרונות. עם זאת, מאז לא הצליחה הממשלה להביא עובדים זרים במספרים גדולים ומספר העובדים בענף נותר על כמחצית מהמכסה החדשה שאושרה.
הגורם העיקרי לכך הוא שבשנים האחרונות מחויבת ישראל לשמירה על אמנות בינלאומיות המחייבות הבאה של עובדים זרים אך ורק במסגרת הסכם הדדי בין מדינות. זאת, כדי למנוע תופעות של סחר בבני אדם.
הקיפאון ביחסים עם טורקיה לא איפשר הבאה של עובדים נוספים ממדינה זו, בנוסף לעובדי חברת יילמזלר שכבר נמצאים בארץ. כחלופה, ניסו לאחרונה להביא עובדים מבולגריה ואף ניתנו אשרות כניסה לכ-10,000 עובדים מיהודה ושומרון, ש-7,500 מהם מועסקים בענף הבנייה. למרות זאת, המכסה עדיין לא מוצתה ובעבר קבלנים רבים בישראל ציינו כי הם מעדיפים לעבוד עם פועלי הבנייה מטורקיה, הנחשבים כעובדים ברמה מקצועית גבוהה.
לפנייה לכתב/ת 
