שווים כל פרוטה: פריצה וזהבי עושים את ההבדל
הבאתו של החלוץ השבדי במקום רוברט ארנשואו עשויה להיזכר כמהלך שהביא למכבי ת"א את תואר האליפות. זהבי אמנם עוד לא בכושר של עונת הדאבל אבל הצהובים מאמינים שיגיע לשיא במאני טיים, עדיף כבר בשבת (20:50) מול מכבי חיפה
עוד ב-ynet ספורט:
אלא שמאז התהפכו להן היוצרות, ומאותו הפסד לאשדוד, מכבי רצה לשמונה נצחונות רצופים, ובמקביל חיפה שמטה חמש נקודות, וכך הפער צמח לו בחזרה לעשר נקודות ערב משחק העונה בין הצהובים לירוקים בבלומפילד.
כשמחפשים את הסיבה לפער שפתחה מכבי מחיפה, צריכים ללכת לאותו חודש ינואר שעימו נפתח חלון ההעברות. מכבי, במחשבה על מאבק האליפות, הכניסה את היד עמוק לכיס, והביאה את ערן זהבי וראדה פריצה במקום רוברט ארנשואו וסטיב גורי המאכזבים. חיפה העדיפה לשמור על הסגל הקיים בתקווה שזה יספיק.
בדיעבד, אותו מהלך הגאוני של מיץ' גולדהאר, ג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה בינואר, הוא שקירב את הצהובים רגל וחצי מתואר האליפות אחרי 10 שנים שחונות.
אם מכבי של הסיבוב הראשון עוד נחשבה לקבוצה אפורה ומגמגמת שמרשימה בבלומפילד אך גם פגיעה מאוד במשחקי החוץ, והצביעו עליה כמי שתלויה באופן הרמטי באלירן עטר והולכת לאיבוד בימים שהוא אינו מופיע, הרי שמכבי ת"א גירסת מרץ 2013 היא קבוצה כמעט מושלמת במונחים של הכדורגל הישראלי. קשה למצוא אצלה נקודות תורפה, וגם במשחקים בהם היא מגמגמת היא מוצאת את הדרך אל הניצחון.
רוב הקרדיט מגיע כמובן לפריצה, שנחשב היום לאחד מהשחקנים החשובים במערך הצהוב, ובנוסף לתרומה המרשימה שלו של שישה שערים בעשרה משחקים, והעובדה שהוא חלוץ 9 קלאסי שמסוגל לעשות שער מחצי מצב, הוא גם מוריד הרבה מאוד משקל מהכתפיים של עטר ומושך הרבה תשומת לב מההגנות שמאפשרת לעטר הרבה יותר מרחב תימרון ומפחיתה את התלות של מכבי בו.
"פריצה הוא נשק שובר שוויון", מתענג שחקן מכבי. "הוא אחד שבמצבים אבודים אתה יכול להעיף אליו את הכדור, ואתה יודע שמשהו טוב יקרה מזה. הרבה פעמים הוא מוציא מים מהסלע, ובמצבים שכל השחקנים בקבוצה כבר ויתרו על ההתקפה או על הכדור, הוא פתאום משתלט עליו ומייצר מצב מכלום. כל קבוצה רוצה שחקן כזה אצלה, ולפעמים אפילו אנחנו השחקנים נדהמים מהקלות שבה הוא כובש שערים במשחקים ובאימונים, ועוד יותר מהקור רוח והפאסון שהוא מביא איתו".
גם בצוות המקצועי של מכבי מרוצים מאוד מהרכש שלהם. "כשהבאנו אותו הרבה הרימו גבה ואמרו שהוא מבוגר מדי, אבל עכשיו כולם אוכלים את הכובע. הוא פגיעה בינגו והוא שידרג אותנו מאוד. אין מה להשוות בין מכבי של תחילת העונה עם ארנשואו למכבי של היום עם פריצה. גם במשחקים שהוא לא כובש הוא עושה המון בלגאן ויש לו נוכחות מרשימה. הוא מסוג השחקנים שהופכים את כל אלו שלידם לטובים יותר, וכבר מזמן לא היה לנו חלוץ ברמה כזאת. כולם טוענים שמאז שפריצה הגיע עטר הרבה יותר טוב, אבל שוכחים שפתאום גם לראדי יש הרבה יותר שטחים להגיע מאחורה ולהבקיע, ופתאום לאלברמן ולמיכה יש יותר אופציות מסירה לעומק וביטחון לעשות פעולות. מה שהכי מרשים אצלו זה שכבר בנגיעה הראשונה שלו בכדור במשחק מול הפועל ב"ש כולם בלי יוצא מן הכלל הבינו שיש כאן עסק עם חלוץ מרשים, והם לא טעו".
בניגוד לפריצה, ערן זהבי הוא ממש לא קונצנזוס במועדון הצהוב מאז החצייה המדוברת של הכביש. אמנם הוא כבש כבר במשחקו הראשון בגביע בנתניה, אבל בשבע הופעותיו בליגה הוא היה רחוק מלהזכיר את זהבי של הדאבל עם הפועל. אלא שבתקופה האחרונה הוא במגמת שיפור, ונגד בית"ר ירושלים
בכל מקרה, זהבי ופריצה הם מה שמבדיל בין מכבי ת"א האפורה והלא יציבה של הסביבו הראשון, לקבוצה הכל-כך חזקה מנטלית ומרתיעה של היום, וככל הנראה גם מה שמבדיל בינה לבין מכבי חיפה.
בשבת בבלומפילד תהיה להם הזדמנות להוכיח את זה גם בקרב ראש בראש נגד הירוקים. אבל גם אם לא, הסיפור של זהבי ופריצה מדגיש היטב איך בעזרת שני שינויים מהותיים בחלון ההעברות אפשר לשדרג קבוצה מקצה לקצה ולהפוך אותה למוצר כמעט מושלם, לפחות במונחים מקומיים.