פיצוי של 900 אלף ש' לאישה שתינוקה מת בלידה
אם שתינוקה מת זמן קצר לאחר הלידה, תבעה את בית החולים סורוקה ושירותי בריאות כללית בטענה שהטיפול בה היה לקוי - בית המשפט פסק לה פיצוי של 900 אלף שקל
כ-14 שעות לאחר שהחל ההליך, קרס רחמה של היולדת בגלל הפעלת יתר של שריר הרחם מבלי שתהא בלידה פעילה. הרופאים נאלצו לכרות אותו. בנוסף, הביא הקרע לכך שהעובר נקלע למצוקה קשה, ונולד כשהוא במצב של מוות מוחי. לבסוף, 40 דקות לאחר שנולד, הלך לעולמו.
לטענת היולדת, ההחלטה לבצע את ההליך לא הייתה סבירה ונעשתה תוך הפרת נהלי המחלקה, ללא אישור רופא בכיר וללא כל אבחנה רפואית שתצדיק את ביצועו. בתביעה שהגישה נגד המרכז הרפואי סורוקה ושירותי בריאות כללית המפעילה אותו, טענה היולדת כי החל מאשפוזה במיון ועד הלידה, ביצע הצוות הרפואי מהלכים רשלניים רבים, שהובילו לתוצאה הטראגית.
הנתבעות הביעו צער על הטרגדיה, אך עם זאת טענו כי מדובר במצב עניינים נדיר שמכונה "לידה חטופה". מצב זה מוביל להתרחשות בלתי צפויה, במסגרתה תהליך הלידה מתקדם בתוך זמן קצר. משכך, טענו כי לא ניתן היה להיערך בהתאם ולתת מענה רפואי. עוד נטען כי הילוד לא נולד חי אלא במצב של מוות קליני.
חריגה מטיפול רפואי סביר
השופט יעקב פרסקי קיבל את מרבית התביעה, ופסק כי הנתבעים חרגו מרמת הטיפול הרפואי הסבירה. בכך גרמו ברשלנותם לנזקים המצערים, תוך פגיעה בעצמאות התובעת.
השופט קבע כי הנתבעים התרשלו כשהחליטו לבצע את הליך השארת הלידה ללא כל אבחנה רפואית, בניגוד לנוהל המחלקה ומבלי שהתובעת תהיה במצב גופני מתאים. עם זאת, הוא הוסיף כי עזבון העובר אינו זכאי לפיצוי, כיוון שבניגוד לטענת האם העובר נולד במצב של מוות קליני, כתוצאה מקרע הרחם.
לבסוף נקבע, כי התובעת זכאית לפיצוי של 750 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, אובדן השתכרות ועזרה לזולת, וכן ל-150 אלף שקל בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. כמו כן, הנתבעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של כ-211 אלף שקל.
לדברי עו"ד דפנה צדיקריו-אלי העוסקת בתחום הרשלנות הרפואית, פסק הדין ממחיש את המגמה ההולכת וגוברת להכרה באובדן עובר ואובדן יכולת הפוריות כנזקים ממשיים. בנוסף, "קביעה זו ממחישה את ההכרה המתחזקת בזכות האישה לאוטונומיה על גופה", אומרת עו"ד צדיקריו-אלי.
- לעיון בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
