בלחץ התושבים: פסולת הבניין פונתה מנחל דישון

בעקבות לחץ של תושבי המקום, ולאחר הפרסום ב-ynet, הנהלת קיבוץ חולתה ורשות ניקוז נחלים כנרת פינו מערוץ נחל הדישון פסולת בניין שהושלכה אליו, שנוצרה כתוצאה משיפוץ שנערך בקיבוץ.

• עובדי מפעל זיהמו שמורת טבע וישלמו 50 אלף שקל
• מנקים את הקישון ומסיטים את מסלולו: צפו בסרטון
• נחל פרת בסכנה: שפכים ואלפי תושבים חדשים
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

ערימות המדרכות השבורות, צינורות הביוב ומוטות הברזל הוצאו מהנחל לאחר שהושלכו אליו על ידי חולתה והמועצה האזורית גליל עליון. בִמקום בִשאריות בנייה, חוזקו גדות הנחל בִמסלעה מבולדרת מאבני בזלת, והגישה לנחל היא כעת נוחה ובטוחה יותר. מהלך זה גם פתר את בעיית הזיהום הסביבתי שנוצרה מהשלכת הפסולת לערוץ הנחל.

הנחל לאחר עבודות השיקום והוצאת הפסולת(צילום: אביהו שפירא)

בקיץ האחרון פתח קיבוץ חולתה במבצע שיפוץ מדרכות, תעלות ניקוז, עמודי תאורה ותקשורת ברחבי הישוב, שכתוצאה ממנו נותרו 400 טון של פסולת בניין. בבקשה להיתר בנייה שהגישה ההנהלה לוועדת הבנייה של המועצה האזורית נכתב כי "לא צפוייה פסולת". אולם באופן לא מפתיע, הפסולת נוצרה גם נוצרה, ואף מילאה כמה וכמה משאיות.

את הפסולת אמורה היתה הנהלת הקיבוץ לפנות למטמנת "תאנים" המורשית הנמצאת כ-20 דקות מנסיעה מהמקום, אולם היא בחרה לעשות זאת אל אזור בית העלמין הסמוך לקיבוץ, ובהמשך אל נחל הדישון.  

פסולת הבניין שהושלכה לערוץ הנחל

הנהלת הקיבוץ ורשות ניקוז כנרת טענו בשעתם כי מדובר בפתרון זמני והכרחי, לנוכח סכנת סחף קברים במידה שיעלה הדישון על גדותיו במהלך החורף. תירוץ השלכת הפסולת לרשות הרבים כ"פתרון זמני", שיכנע בעיקר את הנהלת חולתה, את רשות הניקוז ואת המועצה האזורית, אולם לא את פקח המשטרה הירוקה. זה עצר את המחפרון של רשות הניקוז מלהמשיך ולהשליך את הפסולת של חולתה לנחל בתחילת מרס, כשגובה המים כ-20 ס"מ בלבד, ולא היה חשש שמא הוא יעלה על גדותיו.

מאותו הרגע בעקבות לחץ תושבי המקום וגילוי המעשה על ידי המשטרה הירוקה, החלו גלגלי המחפרים להסתובב לצד השני. רשות הניקוז החלה להוציא את פסולת הבניין מהנחל ולייצב את דפנותיו במסלעת בזלת, וכעת, מדובר לטענתה בעבודות שיקום הנחל.

ערוץ הנחל, לאחר שנוקה מפסולת הקיבוץ(צילום: אביהו שפירא)

המהנדס הראשי של רשות הניקוז, רן מולכו, עדיין משוכנע בצדקתו. "בנינו מחדש את הגדה באופן יציב כדי שהאירוע הזה לא יחזור שוב. הבאנו בולדרים שיעמדו גם בשטפונות, יותר זה לא יקרה", אמר, אחרי שבעצם עשה לעצמו "עבודה כפולה", והכניס לערוץ פסולת, רק כדי להוציא אותה אחר כך, כדבריו. 

חלקי הבטון ש"היו שם ליד", כלומר 50 מטר מהנחל, נמצאו במקום כמעט שנה לאחר שיפוץ התשתיות בקיבוץ. מינהל התשתיות בישוב, בראשות עופר ברנע, ערם בקרבת הנחל את המטמנה הזאת (כשהיא מגודרת ונעולה) והותיר בה מאות טונות של פסולת בניין. ייתכן שלמקרה כזה התכוון המחוקק בתיקון לחוק שמירת הניקיון בשנת 2010, כשהחמיר עם ענישה כנגד מזבלות פיראטיות וקבע עונש של 800-400 אלף שקל קנס בגינן.

ערימת האשפה מגודרת ונעולה. לא ממש מתאים ל"נופש וספורט"(צילום: אביהו שפירא)

אם לא די בכך, את המזבלה הפרטית שלו ליד הנחל הקים קיבוץ חולתה על שטח המיועד למעשה בתוכנית בניין עיר (תב"ע) למתקני נופש וספורט בלבד, כפי שקבע מנהל מקרקעי ישראל.

היתרי הבנייה שאישרו הרשויות להנהלת חולתה את אגירת הפסולת והשלכתה ליד הנחל, אושרו כאשר בבקשת היתרי הבנייה (הכוללת בתוכה את עניין הטיפול בפסולת הבניין) קיבלה חולתה את אישור רשות ניקוז כנרת ואת אישור המועצה האזורית. בתקופה זו כיהן אהרון ולנסי, כראש מועצת גליל עליון, ובאופן חופף גם כיו"ר הוועדה לתכנון ובנייה במועצה ויו"ר רשות ניקוז נחלים כנרת.

גדי (שם בדוי), 35, תושב חולתה, מייצג בטענותיו את רוח דבריהם של תושבים נוספים החשים כמוהו. "מוזר לי הסיפור הזה", אמר. "חמש דקות מזרחית מהנחל יש ערימה של מלא בולדרים מבזלת, משם הם הביאו את הבולדרים לפני כמה ימים. למה הם לא הביאו אותם בינואר כשהם צעקו את ה-S.O.S המדומה הזה והעדיפו להשתמש בפסולת?

"המים ממילא לא באמת סיכנו שום קבר, יש פה כעס על מה שההנהלה עשתה, כולם יודעים שהם ניסו להיפטר מהפסולת. כל האזור הזה הוא מקום שתושבי הסביבה היו מגיעים אליו בסופי שבוע בתחילת האביב. היה שם בית גידול ליצורי מים ובריכות שכשוך לילדים. לא הייתה שום סיבה לשפוך שם את הפסולת".

מנהל הקהילה בחולתה, יונתן פרידמן, מסר בתגובה כי "ערימות פסולת הבניין שליד בית העלמין נמצאות שם כי אנחנו נמצאים באמצע תהליך של שיפור תשתיות בקיבוץ, ועל פי היתר שקיבלנו אנחנו מאחסנים את הפסולת שם באופן זמני עד שנפנה את זה למטמנה מוסדרת. את ההיתר קיבלנו מהמשטרה הירוקה, המשרד לאיכות הסביבה ויתר הגורמים. כרגע הפסולת נמצאת בשטח מגודר שמוסדר יפה. זה לא קבוע, אלא עד שנסיים את הפרוייקט. אני לא יודע להגיד מתי נסיים את הליך השיפוצים ונתחיל בפינוי הפסולת".

לעניין ביקור פקח המשטרה הירוקה במקום בעת הטמנת הפסולת בדישון, הוסיף פרידמן: "הפקח לא עצר את העבודות. הוא בא, ראה מה היה, שאל את האחראי מה הוא עושה, אמר שלום והלך".